ממתינים לריאיון עבודה
צילום: Istock

הלמ"ס: בשנת 2018 ירד שיעור האבטלה ל-4%

ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד ל-36.1 אך מספר העובדים שעות נוספות עלה. בקרב היישובים הגדולים עיקר האבטלה היתה בעיר באר שבע

מורן ישעיהו |

בשנת 2018 עמד שיעור האבטלה על 4%, ירידה של 0.2% לעומת שנת 2017. אמנם, בחודש דצמבר האחרון נרשמה דווקא עלייה של 0.2% בשיעור האבטלה ל-4.3%, זאת לעומת 4.1% בנובמבר 2018. כך על פי נתונים שמפרסמת היום (ה') הלמ"ס. ברבעון הרביעי מדובר בעלייה של עשירית האחוז לעומת הרבעון השלישי בשנה החולפת. 

ממוצע שעות העבודה ירד, מספר העובדים שעות נוספות עלה

מספר המועסקים בשנת 2018 הגיע ל-3.905 מיליון, מהם 3.421 מיליון שכירים (לעומת 3.350 מיליון בשנת 2017). ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד בשנת 2018 ל-36.1 (לעומת 36.2 בשנת 2017). מנגד, עלה חלקם של המועסקים שעבדו 50 שעות ויותר בשבוע הקובע מכלל המועסקים ל-15.2% בשנת 2018 (לעומת 14.7% בשנת 2017). 

עוד עולה כי בשנת 2018 הגיע מספרם של המועסקים שעבדו שעות נוספות בשבוע הקובע ל-123.6 אלף (לעומת  113.2 אלף בשנת 2017). חלקם של אלה שעבדו שעות נוספות בשבוע הקובע מתוך כלל המועסקים עלה בשנת 2018 ל-3.2% (לעומת 3% בשנת 2017). מספר השעות הנוספות הממוצע בשבוע בשנת 2018 ירד ל-6.6 (לעומת 6.8 שעות בשנת 2017).

היישובים הגדולים: עיקר האבטלה בבאר שבע

בפילוח גיאוגרפי, אחוז הבלתי מועסקים בקרב בני 15 ומעלה בשנת 2018 ירד ברוב המחוזות לעומת שנת 2017 והגיע ל-4.8% במחוז ירושלים, 4.3% במחוז הצפון, 4% במחוז חיפה, 3.3% ​במחוז המרכז, 3.5% במחוז תל אביב ו-5.3% במחוז הדרום. 

מבין היישובים המונים למעלה מ-100 אלף תושבים, בשנת 2018 אחוז הבלתי מועסקים הנמוך ביותר היה בכפר סבא – 2.4%, בבת ים - 2.9%, ברמת גן - 3%, ואחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר היה בבאר שבע - 5.7%, באשקלון - 5.3%, באשדוד - 5.2%.

מרבית המתייאשים מחיפוש עבודה הם גברים

בקרב מחפשי העבודה, נרשמה ירידה במספר המתייאשים מהחיפוש - 12 אלף בשנת 2018 לעומת 21.2 אלף בשנת 2017. אצל הגברים נצפה קושי גדול יותר בחיפוש - אלו היוו 53.8% מהמתייאשים לעומת 46.2% שהיו נשים. 

הסיבה העיקרית שציינו המחפשים להתייאשות מהחיפוש היא היעדר עבודה מתאימה במקצוע (37.8%). סיבות שכיחות נוספות קשורות בגיל (19.7%), שכר, שעות עבודה, עניין בעבודה (19.4%) וקרבה למקום המגורים (17.2%).

קיראו עוד ב"בארץ"

עלייה בשיעור העובדים מחוץ ליישוב המגורים

חלקם של המועסקים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם עלה בשנת 2018 ל-54.4% (לעומת 53.9% בשנת 2017). חלקם של הגברים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם גדול מזה של הנשים: 61.3% מהגברים המועסקים עבדו מחוץ ליישוב מגוריהם ב-2018 לעומת 46.9% מהנשים המועסקות (בשנת 2017: 60.7% גברים לעומת 46.2% נשים). 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.