רג'פ טאיפ ארדואן,טורקיה
צילום: AFP

בעקבות האירועים בעזה: טורקיה מגרשת את השגריר הישראלי

ברקע העימותים בגבול הרצועה בהם נהרגו עשרות פלסטינים, השגריר איתן נאה זומן לשיחה במשרד החוץ הטורקי, שם הודיעו כי עליו לעזוב את המדינה

אחרי שגינתה בחריפות ישראל בעקבות האירועים האחרונים בעזה, בהם נהרגו בעימותים, טורקיה תגרש את השגריר הישראלי באנקרה. השגריר איתן נאה, זומן מוקדם יותר לשיחה במשרד החוץ הטורקי.

גירוש השגריר מגיע לאחר שאתמול הודיעה אנקרה על החזרת שגריריה מישראל ומארצות הברית. דובר ממשלת טורקיה, בקיר בוזדג, אמר כי הממשלה הכריזה על שלושת ימי אבל בטורקיה לזכר ההרוגים מרצועת עזה.

עוד ב-Bizportal: כלכלת טורקיה נכנסת לסחרור מסוכן

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בר בי רב לאו 16/05/2018 09:40
    הגב לתגובה זו
    התשובה מאות אירועים יהיו עוד ברצועת עזה לא אגזים אם אגיד אלפי אירועים בדור שלנו ואל מלא רחמים
  • 2.
    רון 15/05/2018 17:27
    הגב לתגובה זו
    לכלישארלי מציע לא לטוס טרקיש לא לקנות מוצים טורקים ולא לצאת לנופש בטורקיהאני לא רוצה שכאשר יפגעו ישראלים על הדמת טורקיה תבקשו ממשלת ישראל לשלוח מטוסים להחזיר אתכם לארץ
  • 1.
    ללא 15/05/2018 17:06
    הגב לתגובה זו
    למה אף אחד לא מזכיר לו הארמנים?...
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.