ההשקעה הזרה הגדולה ביותר בישראל: אינטל תשקיע 22 מיליארד שקל בקריית גת - תקבל מיליארד שקל מהמדינה
אינטל משרדי האוצר והכלכלה אישרו הבוקר את תכנית ההשקעות של חברת אינטל - השקעת החברה בשדרוג המפעל בקרית גת, תעמוד על כ-6 מיליארד דולר (כ-22 מיליארד שקלים), בהתאם לתוכנית העסקית שהוגשה למרכז ההשקעות ולמשרדי האוצר והכלכלה.
במסגרת התוכנית, תעסיק אינטל עד לשנת 2023, קרוב ל-1,000 עובדים חדשים בנוסף להבטחת העסקתם של 2,500 העובדים הקיימים בחברה, בהתאם לתוכנית העסקית. בנוסף, התחייבה החברה לרכש גומלין בישראל בהיקף מצטבר של כ-550 מיליון דולר ורכש מקומי נוסף בהיקף של כ-400 מיליון שקל מדי שנה. כמו כן, התחייבה החברה כי 50% מעובדי המפעל יתגוררו באזור גדרה ודרומה.
במסגרת האישור, תזכה החברה, שתהפוך את מפעלה בקרית גת למתקדם בעולם בטכנולוגיית שבבים, למעמד של מפעל מועדף מיוחד, כפי שאושר על ידי מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג ומנהל רשות המסים, משה אשר. המעמד של מפעל מועדף מיוחד ייגזר על פי החוק לעידוד השקעות הון, לאחר שהוכח כי המפעל יתרום תרומה מהותית לפעילות הכלכלית בישראל ותשואה גבוהה למשק, ויש בו כדי לקדם יעדים לאומיים של כלכלת ישראל.
מעמד זה יזכה את החברה במס חברות בשיעור של 5% לתקופה של 10 שנים (עד 2023) ומענקים בהיקף של 300 מיליון דולר. המענק שאושר על ידי מנהלת מרכז ההשקעות יביא לגיוסם של אלפי עובדים חדשים בשנים הקרובות, לצורך שדרוגו של המפעל בקרית גת לטכנולוגיה המתקדמת בעולם לייצור רכיבים מיקרו אלקטרוניים.
- אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לראשונה, העמידה המדינה קריטריונים ברורים אשר יבחנו לאורך כל תקופת הזכאות:
1. הגדלת כושר היצור ביחס לתקופת הזכאות הקודמת, בנוסף ליעדי ההכנסות.
2. ביטול האפשרות להוריד את יעדי התעסוקה אם גובה ההשקעות יפחת.
3. הגדלת דרישות הרכש המקומי, כך שיובטח גידול של לפחות 10% ביחס לשנת 2013 והגדלת רכש הגומלין ב100 מיליון דולר.
4. מספר העובדים שיעברו לפריפריה הורחב ל- 50% מכלל העובדים ( ביחס ל 50% מהעובדים התוספתיים).
5. הוספה של השקעה במוסדות מחקר אקדמיים לצד מימון שכר הלימוד לסטודנטים והגדרת סכום מינימלי של מיליון דולר לשנה.
6. התחייבות לביצוע פעולות ההקמה ע י עובדים וספקים ישראלים.
7. מניעת הסטת עובדים בקבוצה לחברה המוטבת לצורך עמידה ביעדי התעסוקה.
שר האוצר, יאיר לפיד: "ההשקעה של אינטל מהווה נכס אסטרטגי עבור התעשייה הישראלית. זו היא ההשקעה הגדולה ביותר של חברה זרה בישראל אי פעם וזו הוכחה נוספת שישראל נמצאת בקדמת תעשיית הטכנולוגיה והחדשנות. שדרוג המפעל יביא ליצירת כ 1,000 מקומות עבודה חדשים אשר יספקו תעסוקה לתושבי הדרום ועוד אלפי מקומות עבודה במעגל שני. אנו נמשיך לפעול ליצירת סביבה עסקית אטרקטיבית בכדי להגביר את ההשקעות במדינת ישראל".
מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן: "אישור תכנית ההשקעות והמענק מסכם עבודה משותפת למשרד האוצר, משרד הכלכלה ורשות המסים, בה הצלחנו ליצור את התנאים לקבלת המענק והטבות המס. התנאים מבטיחים עמידה ביעדים מדידים בתחומי התעסוקה, הרכש המקומי והגדלת הייצור באופן שיתרום לצמיחת הכלכלה והמשק".
- 3.עובד אינטל 23/09/2014 21:29הגב לתגובה זולא מזמן הודיעו למחלקה שלנו באינטל שלמרות שהמצב באינטל הרבה זמן לא היה כל כך טוב מכל הבחינות (רווחים של מיליארדי דולרים ,הכנסות, מכירות ,מניה , הזמנות , מוצרים חדשים ,מובילות בטכנולוגיה )ולמרות שהרבעון האחרון היה עם ההכנסות הכי גבוהות אי פעם באינטל ולמרות שהמפעל (בקרית גת) מצטיין ברוב הפרמטרים מול כל המפעלים של אינטל בעולם ומקבל פרסי הצטיינות ועובד בקצב ייצור של 115% ולמרות שמרחיבים את המפעל ומקבלים כסף מהמדינה להעסיק עובדים, הולכים לזרוק עשרות עובדים טובים עד סוף השנה (בטח במקומנו יביאו עבדי קבלן כנראה שזאת המגמה להביא עבדים במקום עובדים).
- 2.משה פרץ 22/09/2014 14:21הגב לתגובה זוכל מפעל בארץ יגדיל במידה ניכרת את המפעל, וכמובן את מספר העובדים, אם ישלם שישית מהמס שהמפעל משלם עכשיו. זה לא רג הסטורי אלא רגע היסטרי. האם בעשרה אחוז מס אינטל לא היה משקיע בארץ? נסו לתת עשרה אחוז מס למפעלים, יצטרכו ליבא עובדים מחו"ל.
- 1.אריק 22/09/2014 13:45הגב לתגובה זוהמדינה יכלה לרתום את הכסף לאבטלה או הכשרה ושילוב הרבה יותר מ1000 מובטלים במקומות שכבר קיימים - שילמנו ביוקר
- ציון 22/09/2014 14:37הגב לתגובה זואת כל זה במיליארד מציאה אני לא איש כשמבין הרבה בכלכלה אבל יש פה רווח אדיר למדינה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
