מריחים הזדמנות? "פוטאש עשויה לקנות גם במחירים גבוהים משמעותית ממחיר השוק"
האנליסטים ממהרים להגיב לאירועים האחרונים הקשורים לחברת כימיקלים לישראל ולהדגיש כי המניה היא עדיין 'קנייה' ואפילו יותר חזקה מבעבר. האפסייד שרואים הגופים במניה הוא 22% עד 63% כאשר לפיהם מחיר המניה משקף כבר את התסריט הגרוע ביותר. אלא שהפעם מלבד הניתוח הרגיל שמעלה כי המניה במחיר כלכלי נמוך מעריכים בדש ברוקראז' כי רכישה אפשרית מצד פוטאש יכולה להפעיל לחץ חיובי על המניה.
"נראה כי אם אכן תרכוש פוטאש מניות של כיל הן לא יהיו מהחברה לישראל (לא במחירי השוק, ובכלל איננו רואים סיבה למכירה מניות של כיל על ידי החברה לישראל בפחות מ- 50 שקלים למניה וגם אז איננו נבין מדוע על החברה לישראל לעשות זאת). לכן, פוטאש תוכל להפעיל קצת לחץ על הבוק (גם לא בכמויות גדולות מבחינתה) ובעיקר להציע לגופים למכור את החזקותיהם נראה כי פוטאש עשויה לעשות זאת גם במחירים גבוהים משמעותית מהמחיר בשוק", כותבים בדש ברוקראז'.
"עלות קציר המלח צפויה ומגולמת"
בנושא סוגיית קציר המלח שעלותו נאמדת בכ- 3.75 מיליארד דולר וייתכן שכיל תאלץ לממן כ- 90% ממנו נכתב: "לנושא אין השפעה מהותית על מחיר היעד של החברה והאינפורמציה כבר מצויה בשוק ואיננה מפתיעה".
לגבי התמלוגים שככל הנראה, יעלו ל- 10% מכ- 5% על מכירות של יותר מ- 2 מיליון טון אשלג בשנה נכתב: "הנתון איננו משפיע מהותית על מחיר היעד של כיל ונראה כי נושא 'היטל ששינסקי לפעילות כיל בים המלח' יורד מסדר היום. נציין כי עד לא מזמן הנושא הרגולטורי פעל כמשקולת ונראה כי המשקולת הולכת ויורדת".
מחיר היעד שנותנים בדש עומד בתסריט האמצע בטווח של 45-50 שקלים למניה אפסייד של 22%-36% על שווי השוק. גלעד אלפר מאקסלנס אפילו יותר חיובי על כיל ומעניק לה מחיר יעד של 60 שקלים המשקפים למניב אפסייד של 63% על מחיר השוק.
"ההודעה שהתמלוגים ייעלו מ-5% ל-10% בלבד זו התוצאה הטובה ביותר שניתן היה לצפות לה"
אקסלנס מציינים אף הם כי סוגיית קציר המלח הייתה צפויה, וחשוב יותר, כי ההודעה שהתמלוגים ייעלו מ-5% ל-10% בלבד זו התוצאה הטובה ביותר שניתן היה לצפות לה. בנוסף, נכתב כי "אם מוסיפים למחיר המניה את ההשפעה של הצעדים הרגולטוריים, כי אז כיל אמורה להיסחר במכפיל של בערך 8.6, זול מפוטאש, אורלקאלי ו-K+S ובערך באותה רמה של מוזאיק".
- 4.מאיר 23/12/2011 14:23הגב לתגובה זותרסנו את המשכורות שלכם כאשר את מפסידים.תרסנו את ההוצאות שלכם כאשר את מפסידים.הציבור משקיע מתוך כוונה שתנהלו זאת כמו שצריך. מנהלים מפסידים צריכים להתפטר.
- 3.שיבנו את תעלת הימים על חשבונם. (ל"ת)zoro 22/12/2011 21:02הגב לתגובה זו
- 2.zoro 22/12/2011 21:01הגב לתגובה זוהמלחלהפגין ולסגור את הנמלים לתוצרת כיל ומפעלי ים המלח עד אשר ישלמו תמלוגים של 45% ויחזירו את גזל אוצרות הטבע לעם.
- 1.ואם יקנו ביותר נמוך 22/12/2011 13:53הגב לתגובה זולא קונים ,כי במיקרה שיקנו בנמוך נקבל צינור
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
