מריחים הזדמנות? "פוטאש עשויה לקנות גם במחירים גבוהים משמעותית ממחיר השוק"
האנליסטים ממהרים להגיב לאירועים האחרונים הקשורים לחברת כימיקלים לישראל ולהדגיש כי המניה היא עדיין 'קנייה' ואפילו יותר חזקה מבעבר. האפסייד שרואים הגופים במניה הוא 22% עד 63% כאשר לפיהם מחיר המניה משקף כבר את התסריט הגרוע ביותר. אלא שהפעם מלבד הניתוח הרגיל שמעלה כי המניה במחיר כלכלי נמוך מעריכים בדש ברוקראז' כי רכישה אפשרית מצד פוטאש יכולה להפעיל לחץ חיובי על המניה.
"נראה כי אם אכן תרכוש פוטאש מניות של כיל הן לא יהיו מהחברה לישראל (לא במחירי השוק, ובכלל איננו רואים סיבה למכירה מניות של כיל על ידי החברה לישראל בפחות מ- 50 שקלים למניה וגם אז איננו נבין מדוע על החברה לישראל לעשות זאת). לכן, פוטאש תוכל להפעיל קצת לחץ על הבוק (גם לא בכמויות גדולות מבחינתה) ובעיקר להציע לגופים למכור את החזקותיהם נראה כי פוטאש עשויה לעשות זאת גם במחירים גבוהים משמעותית מהמחיר בשוק", כותבים בדש ברוקראז'.
"עלות קציר המלח צפויה ומגולמת"
בנושא סוגיית קציר המלח שעלותו נאמדת בכ- 3.75 מיליארד דולר וייתכן שכיל תאלץ לממן כ- 90% ממנו נכתב: "לנושא אין השפעה מהותית על מחיר היעד של החברה והאינפורמציה כבר מצויה בשוק ואיננה מפתיעה".
לגבי התמלוגים שככל הנראה, יעלו ל- 10% מכ- 5% על מכירות של יותר מ- 2 מיליון טון אשלג בשנה נכתב: "הנתון איננו משפיע מהותית על מחיר היעד של כיל ונראה כי נושא 'היטל ששינסקי לפעילות כיל בים המלח' יורד מסדר היום. נציין כי עד לא מזמן הנושא הרגולטורי פעל כמשקולת ונראה כי המשקולת הולכת ויורדת".
מחיר היעד שנותנים בדש עומד בתסריט האמצע בטווח של 45-50 שקלים למניה אפסייד של 22%-36% על שווי השוק. גלעד אלפר מאקסלנס אפילו יותר חיובי על כיל ומעניק לה מחיר יעד של 60 שקלים המשקפים למניב אפסייד של 63% על מחיר השוק.
"ההודעה שהתמלוגים ייעלו מ-5% ל-10% בלבד זו התוצאה הטובה ביותר שניתן היה לצפות לה"
אקסלנס מציינים אף הם כי סוגיית קציר המלח הייתה צפויה, וחשוב יותר, כי ההודעה שהתמלוגים ייעלו מ-5% ל-10% בלבד זו התוצאה הטובה ביותר שניתן היה לצפות לה. בנוסף, נכתב כי "אם מוסיפים למחיר המניה את ההשפעה של הצעדים הרגולטוריים, כי אז כיל אמורה להיסחר במכפיל של בערך 8.6, זול מפוטאש, אורלקאלי ו-K+S ובערך באותה רמה של מוזאיק".
- 4.מאיר 23/12/2011 14:23הגב לתגובה זותרסנו את המשכורות שלכם כאשר את מפסידים.תרסנו את ההוצאות שלכם כאשר את מפסידים.הציבור משקיע מתוך כוונה שתנהלו זאת כמו שצריך. מנהלים מפסידים צריכים להתפטר.
- 3.שיבנו את תעלת הימים על חשבונם. (ל"ת)zoro 22/12/2011 21:02הגב לתגובה זו
- 2.zoro 22/12/2011 21:01הגב לתגובה זוהמלחלהפגין ולסגור את הנמלים לתוצרת כיל ומפעלי ים המלח עד אשר ישלמו תמלוגים של 45% ויחזירו את גזל אוצרות הטבע לעם.
- 1.ואם יקנו ביותר נמוך 22/12/2011 13:53הגב לתגובה זולא קונים ,כי במיקרה שיקנו בנמוך נקבל צינור
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
