משרד הפרסום 'למל כהן' יטפל בתקציב הפרסום של 'מוזיאון ארצות המקרא'

תקציב הפרסום של המוזיאון הירושלמי עמד בשנת 2010 על כ-730 אלף דולר במחירי מחירון. יוסי כהן: "2011 הייתה מוצלחת, תקציב המוזיאון הוא הדובדבן"
משה בנימין | (6)

משרד הפרסום 'למל כהן פרסום קריאטיבי' יטפל בתקציב הפרסום של מוזיאון ארצות המקרא הירושלמי. תקציב המוזיאון עמד בשנת 2010 על כ-730 אלף דולר במחירי מחירון על פי יפעת בקרת פרסום. בפועל מדובר בתקציב שנאמד במיליון שקלים.

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, הוא המוזיאון היחיד בעולם המציג את ההיסטוריה של תקופת המקרא ושל המזרח הקדום. התערוכה הקבועה, המורכבת בעיקר ממוצגים מאוספו הפרטי של ד"ר אלי בורובסקי ז"ל, פורשת אלפי שנות היסטוריה, משחר הציוויליזציה ועד לנצרות הקדומה, בארצות התנ"ך.

עו"ד אורית לב שגב סמנכ"לית המוזיאון: "החלטנו לבחור בלמל כהן לקראת מהלך של שינוי מיתוגי ופריצת דרך לקהלים חדשים. התרשמנו מאוד מהעבודות שלהם ומהצוות המוביל במשרד".

יוסי כהן מנכ"ל פרסום 'למל כהן' ומבעלי המשרד אמר: "2011 היתה שנה מוצלחת בלמל כהן עם לקוחות מסחריים חדשים: רפרש-המותג לטיפות עיניים יבשות, קניוני אריאל פרומול , מכשירי תנועה ועוד. מוזיאון ארצות המקרא הוא הדובדבן שבקצפת".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    משרד מעולה!! ברכות!! (ל"ת)
    איתמר משמיע קול 09/11/2011 22:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מפרגנים - בהצלחה (ל"ת)
    אודי חמודי 09/11/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יודע קרוא וקרוא 08/11/2011 18:10
    הגב לתגובה זו
    תקציב המוזיאון הוא לא יותר מ 400 אלף ש"ח תקציב נחמד, אבל לא עבור כותרת גדולה וזכיה. אם זו התפארות בזכיה מה יגידו הארזים? 30 מיליון ש"ח לפרסום תיאטרון הכורסא?
  • 2.
    ש.ש. 08/11/2011 16:47
    הגב לתגובה זו
    משרד מקסים, אנשים נעימים, מונעים מהמקומות הנכונים ולא מכל האגו והאיכסה של הענף הזה. יישר כח!!:).
  • 1.
    קול המפרסם 08/11/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
    אחד המעצבים המוכשרים בענף
  • אתם פשוט לא מכירים אותו (ל"ת)
    אבינועם 08/11/2011 17:36
    הגב לתגובה זו
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.75%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות