"'אויש' הבנקים שוב חטפו"; הם פשוט לא מוצאים את הסיבה לתנודתיות
כארון הוא משיט המעבורת של אל השאול האדס. המיתולוגיה מספרת שהוא העביר מתים לצידו השני של נהר האכרון, רק אם היה ברשותם מטבע לתשלום עבור הנסיעה. לכן היוונים הקדמונים נהגו לקבור את מתיהם כשמטבע טמון מתחת ללשונם, כדי שלא יאלצו לנדוד לנצח לאורך גדות הנהר.
פעמים בודדות בלבד התיר כארון לאנשים חיים לשוט במעבורתו ולהיכנס אל תחומיה הפנימיים של ממלכת השאול. בין היתר, הוא אפשר זאת למוזיקאי המוכשר אורפאוס, שהצליח לעשות כן באמצעות נגינתו העצובה והיפה שריככה את ליבו של כארון.
האם כזה הוא גם פפנדריאו, בן אנוש בשר ודם, ראש ממשלת יוון? האם הצליח להערים על כארון ולמנוע ממדינתו להצלות בלהבות השאול, או שמא זו הקנצלרית מרקל שקפצה על הסירה והשתלטה על המשוטים.
יועצים ומשקיעים בפרט כל הזמן תרים אחר הסיבה לעליות והירידות בבורסה. ובכל אמצעי המדיה מספקים להם את הסיבות. בתחילת השבוע כשהשוק צנח - שמועות שיוון פושטת רגל. בהמשך השבוע כשהשוק זינק - ייוון תקבל סיוע מקרן המטבע הבינלאומית. כשהודיעו על הורדת הדירוג של איטליה, השוק הגיב באופן מפתיע בעליות. טוב כנראה שלשטויות של ברלסקוני כבר התרגלנו.
"מי בכלל זוכר את כל הבעיות שלנו עם הפלסטינאים כשאירופה בוערת?" אמרה לי היועצת מאחד הבנקים בסניף הראשי בחיפה. והיא המשיכה ב - "שלא לדבר על זה שכבר לא ברור מה לקנות, פעם זה היה סקטור הבנקים ורואים איך הוא חוטף ואז מחזיר. עכשיו עם הורדות הדירוג לבנקים סיטי ובנק אוף אמריקה, אויש".
ל-"אויש" התווסף אנחה כבדה ולא בכדי. סקטור הבנקים הוא ללא ספק אחד הסקטורים שמרכז הכי הרבה עניין אצל היועצים. הרי הרעיון היה פשוט וקל, לפני שלוש שנים הצלנו את הבנקים, והבנקים בתמורה היו אמורים להציל את הכלכלה. בפועל, זה לא בדיוק עבד כך, אפשר להבין את מרמור היועצים.
אם כך הישיבה על הגדר ממשיכה לאפיין גם את השבוע החולף אצל היועצים. הקרנות השקליות הקצרות (עד שנה) עדיין מככבות בתיקי הלקוחות בסמוך לפדיונות בקרנות המנייתיות ושאר קרנות אגרות החוב. כחלק מהתפקיד שלי אני גם מקיימת פגישות לניהול תיקים עם לקוחות פרטיים. מעניין לראות כי לקוחות שהיו מצפים בנונשלנטיות לתשואה של 9% היום מנסים בעיקר לשמור על כספם ולקבל את הפיצוי לאינפלציה ולאו דווקא לקחת סיכונים. לעומת זאת תמיד יהיו את אלה שבכלל לא מוכנים להיות במשחק ושמים את הכסף מתחת לבלטות.
אולי כדאי שפפנדריאו ישמור את אחת מהמטבעות שהוא מקבל מה-IMF מתחת ללשון.. Just in case
לטורים קודמים:
- 7.כתיבה יפה - אבל איפה הנקודה? (ל"ת)בובו 23/09/2011 19:41הגב לתגובה זו
- 6.גיא כהן 23/09/2011 17:09הגב לתגובה זומעניין לראות את הנקודת מבט הזו שלהפתעתי אובייקטיבית
- 5.היווניה הגדולה 23/09/2011 14:02הגב לתגובה זואז מה, בסוף יוצא שהשקל עובד הכי טוב? או שלא? מה את אומרת??
- 4.לפי 23/09/2011 11:52הגב לתגובה זולא יודעת מה איתכם -אבל אני מכורה לטור החדש! עוד לא ראיתי כזאת כותבת יצירתית!!!!! מצחיק, מעניין, זורם וכתוב ברמה גבוהה. סחטיין עלייך!
- אהבתי מאוד את הכתיבה והסגנון (ל"ת)דייב 23/09/2011 13:34הגב לתגובה זו
- 3.שי 23/09/2011 09:44הגב לתגובה זומה שאותי מעניין זה איך זה שזה הסיוע השישי שהם מקבלים והם לא הצליחו עדיין לעמוד על הרגליים, לא נראה לי שכארון יפסח עליו הפעם, ואחלה כתיבה אהבתי
- 2.antisopiralist 22/09/2011 23:34הגב לתגובה זוI had repeatedly warned , israeli investors and investors all over the world that Banks were " SELL" . You can see my calls for SELL, at GOOGLE " Boris Chikvashvili GLOBES" ,. It was relatively easy to make this call, as the majority of the worlds countries have either consumers, companies and./or governments heavy in debt. Under those conditions the banks cannot make money and as trading revenues have declines as well, it has become difficult for banks to have nice returns. So, it will be a long time before they will return to big profits.
- 1.רוני 22/09/2011 20:34הגב לתגובה זוזה לא סוד שפפנדריאו וביבי חברים. בתקופה הזאת טוב שיש שכנות ידידותיות גם אם הן על סף פשיטת רגל, אפילו אנחנו ניסינו לעזור להם.. ובגלל שיש הרבה השקעות במדינה מגורמים חיצוניים אני לא מאמין שבכלל תהיה פשיטת רגל. מבחינתי זה זמן טוב להשקיע! הבעיה העיקרית האם יש במה?! ה-Bed
- א 23/09/2011 11:56הגב לתגובה זואני במקומך הייתי עוצרת פעמיים וחושבת טוב טוב...סינריו בו יוון אכן תוכרז כחדלת פירעון אינו מנותק מהמציאות....חבל על הכסף! אם אתה מחפש השקעות " עליזות" יש לך מספיק כאלו גם בשוק המקומי.... המלצה שלי- אג" ח קונצרניות לא מדורגות בתשואה דו ספרתית...בהצלחה!
- רוני 24/09/2011 00:06את מתכוונת לאג" חים שלא משלמים ואז הולך כל הכסף לאיבוד?
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
