"'אויש' הבנקים שוב חטפו"; הם פשוט לא מוצאים את הסיבה לתנודתיות
כארון הוא משיט המעבורת של אל השאול האדס. המיתולוגיה מספרת שהוא העביר מתים לצידו השני של נהר האכרון, רק אם היה ברשותם מטבע לתשלום עבור הנסיעה. לכן היוונים הקדמונים נהגו לקבור את מתיהם כשמטבע טמון מתחת ללשונם, כדי שלא יאלצו לנדוד לנצח לאורך גדות הנהר.
פעמים בודדות בלבד התיר כארון לאנשים חיים לשוט במעבורתו ולהיכנס אל תחומיה הפנימיים של ממלכת השאול. בין היתר, הוא אפשר זאת למוזיקאי המוכשר אורפאוס, שהצליח לעשות כן באמצעות נגינתו העצובה והיפה שריככה את ליבו של כארון.
האם כזה הוא גם פפנדריאו, בן אנוש בשר ודם, ראש ממשלת יוון? האם הצליח להערים על כארון ולמנוע ממדינתו להצלות בלהבות השאול, או שמא זו הקנצלרית מרקל שקפצה על הסירה והשתלטה על המשוטים.
יועצים ומשקיעים בפרט כל הזמן תרים אחר הסיבה לעליות והירידות בבורסה. ובכל אמצעי המדיה מספקים להם את הסיבות. בתחילת השבוע כשהשוק צנח - שמועות שיוון פושטת רגל. בהמשך השבוע כשהשוק זינק - ייוון תקבל סיוע מקרן המטבע הבינלאומית. כשהודיעו על הורדת הדירוג של איטליה, השוק הגיב באופן מפתיע בעליות. טוב כנראה שלשטויות של ברלסקוני כבר התרגלנו.
"מי בכלל זוכר את כל הבעיות שלנו עם הפלסטינאים כשאירופה בוערת?" אמרה לי היועצת מאחד הבנקים בסניף הראשי בחיפה. והיא המשיכה ב - "שלא לדבר על זה שכבר לא ברור מה לקנות, פעם זה היה סקטור הבנקים ורואים איך הוא חוטף ואז מחזיר. עכשיו עם הורדות הדירוג לבנקים סיטי ובנק אוף אמריקה, אויש".
ל-"אויש" התווסף אנחה כבדה ולא בכדי. סקטור הבנקים הוא ללא ספק אחד הסקטורים שמרכז הכי הרבה עניין אצל היועצים. הרי הרעיון היה פשוט וקל, לפני שלוש שנים הצלנו את הבנקים, והבנקים בתמורה היו אמורים להציל את הכלכלה. בפועל, זה לא בדיוק עבד כך, אפשר להבין את מרמור היועצים.
אם כך הישיבה על הגדר ממשיכה לאפיין גם את השבוע החולף אצל היועצים. הקרנות השקליות הקצרות (עד שנה) עדיין מככבות בתיקי הלקוחות בסמוך לפדיונות בקרנות המנייתיות ושאר קרנות אגרות החוב. כחלק מהתפקיד שלי אני גם מקיימת פגישות לניהול תיקים עם לקוחות פרטיים. מעניין לראות כי לקוחות שהיו מצפים בנונשלנטיות לתשואה של 9% היום מנסים בעיקר לשמור על כספם ולקבל את הפיצוי לאינפלציה ולאו דווקא לקחת סיכונים. לעומת זאת תמיד יהיו את אלה שבכלל לא מוכנים להיות במשחק ושמים את הכסף מתחת לבלטות.
אולי כדאי שפפנדריאו ישמור את אחת מהמטבעות שהוא מקבל מה-IMF מתחת ללשון.. Just in case
לטורים קודמים:
- 7.כתיבה יפה - אבל איפה הנקודה? (ל"ת)בובו 23/09/2011 19:41הגב לתגובה זו
- 6.גיא כהן 23/09/2011 17:09הגב לתגובה זומעניין לראות את הנקודת מבט הזו שלהפתעתי אובייקטיבית
- 5.היווניה הגדולה 23/09/2011 14:02הגב לתגובה זואז מה, בסוף יוצא שהשקל עובד הכי טוב? או שלא? מה את אומרת??
- 4.לפי 23/09/2011 11:52הגב לתגובה זולא יודעת מה איתכם -אבל אני מכורה לטור החדש! עוד לא ראיתי כזאת כותבת יצירתית!!!!! מצחיק, מעניין, זורם וכתוב ברמה גבוהה. סחטיין עלייך!
- אהבתי מאוד את הכתיבה והסגנון (ל"ת)דייב 23/09/2011 13:34הגב לתגובה זו
- 3.שי 23/09/2011 09:44הגב לתגובה זומה שאותי מעניין זה איך זה שזה הסיוע השישי שהם מקבלים והם לא הצליחו עדיין לעמוד על הרגליים, לא נראה לי שכארון יפסח עליו הפעם, ואחלה כתיבה אהבתי
- 2.antisopiralist 22/09/2011 23:34הגב לתגובה זוI had repeatedly warned , israeli investors and investors all over the world that Banks were " SELL" . You can see my calls for SELL, at GOOGLE " Boris Chikvashvili GLOBES" ,. It was relatively easy to make this call, as the majority of the worlds countries have either consumers, companies and./or governments heavy in debt. Under those conditions the banks cannot make money and as trading revenues have declines as well, it has become difficult for banks to have nice returns. So, it will be a long time before they will return to big profits.
- 1.רוני 22/09/2011 20:34הגב לתגובה זוזה לא סוד שפפנדריאו וביבי חברים. בתקופה הזאת טוב שיש שכנות ידידותיות גם אם הן על סף פשיטת רגל, אפילו אנחנו ניסינו לעזור להם.. ובגלל שיש הרבה השקעות במדינה מגורמים חיצוניים אני לא מאמין שבכלל תהיה פשיטת רגל. מבחינתי זה זמן טוב להשקיע! הבעיה העיקרית האם יש במה?! ה-Bed
- א 23/09/2011 11:56הגב לתגובה זואני במקומך הייתי עוצרת פעמיים וחושבת טוב טוב...סינריו בו יוון אכן תוכרז כחדלת פירעון אינו מנותק מהמציאות....חבל על הכסף! אם אתה מחפש השקעות " עליזות" יש לך מספיק כאלו גם בשוק המקומי.... המלצה שלי- אג" ח קונצרניות לא מדורגות בתשואה דו ספרתית...בהצלחה!
- רוני 24/09/2011 00:06את מתכוונת לאג" חים שלא משלמים ואז הולך כל הכסף לאיבוד?
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
