הדיור כוכב המדד: "המחאה הזכירה למשכירים "רדומים" שדירתם שווה יותר"
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה בשיעור של 0.5%, כאשר עיקר העלייה נובעת מהזינוק במחירי הדיור שהסתכם ב-1.3%, כאשר מדד שירותי דיור זינק ב-1.6% ומדד שכר דירה עלה ב-0.6%. העלייה מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יולי-אוגוסט 2011, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים יוני-יולי.
למרות תחושת הקיפאון בשוק הנדל"ן, בחודשים יוני-יולי 2011 עלו מחירי הדירות בשיעור קל של 0.4% לעומת החודשים מאי יוני 2011. מהשוואת העסקאות יוני יולי 2011 לעומת יוני יולי 2010, עלו המחירים ב-12.3 אחוזים. מעניין כמובן יהיה לראות את מגמת מחירי הדירות עבור התקופה יולי אוגוסט, במהלכה החלה המחאה החברתית. נתון התומך ברגיעה שככל הנראה נראה בחודש אוגוסט הוא הירידה החדה בשיעור של 3.94 מיליארד שקל, ירידה של 3.6% לעומת ההיקף בחודש יולי.
נציין כי מתחילת השנה עלו מחירי הדירות ב-4.8% בלבד, זאת לעומת 6.3% בתקופה של ינואר-פברואר 2010 עד יוני-יולי 2010 בתקופה המקבילה אשתקד.
אמיר כהנוביץ',הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, אומר כי "סעיף שירותי הדיור הוא הכוכב של מדד אוגוסט כשזינק ב-1.6% והוסיף למעשה לבדו יותר מ-3 עשיריות למדד. סעיף הדיור מתקשה להתמתן למרות המחאה הציבורית כשהוא מצד אחד הזכיר אולי לבעלי בתים "רדומים" שהדירה שהם משכירים שווה יותר, המשך השפעה של הריבית הריאלית השלילית ששררה במשק במשך תקופה ארוכה ועדיין באה לידי ביטוי וכמובן המחסור המצטבר בבניית בתים בישראל (שעכשיו באה לידי ביטוי בבניה בתהליך)."
האסטרטג הראשי של קבוצת איילון יניב פגוט מסר כי "מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט שב ומציג את בעיית שרותי הדיור כבעיה מספר אחת בזירה האינפלציונית. המדד ללא דיור עלה ב-0.2% בלבד - בהתאם לתוואי העונתי וההשפעה החלקית של העלאת מחירי החשמל. מדד שירותי דיור בבעלות אשר עלה ב-1.6% בחודש אוגוסט תרם לבדו כ-0.3% למדד החודשי."
עוד הוסיף פגוט כי "הגידול בהתחלות הבנייה, הגידול במלאי הדירות למכירה ביחס לקצב המכירות החודשי וכן הפעילות הממשלתית המאומצת להקל על מצוקת הנדל"ן יבואו לידי ביטוי בחודשים הקרובים במחירי הדירות למכירה ואחר כך גם בשוק השכירויות."
- 6.אולי המחירים לא יורדים אבל יש " מבצעים" והטבות (ל"ת)א.מ 16/09/2011 07:52הגב לתגובה זו
- 5.המדור של לירון סהר שירות לקבלנים/משכירי דירות (ל"ת)מתווכים ושאר נוכלים. 16/09/2011 07:51הגב לתגובה זו
- 4.ולירון סהר מבטיח ירידת מחירים כבר שנתיים... (ל"ת)נבואת שווא. 15/09/2011 23:04הגב לתגובה זו
- 3.נועם 15/09/2011 20:53הגב לתגובה זומכל הכיוונים, הגיע הזמן למהפכה חברתית!
- 2.מנשה 15/09/2011 20:52הגב לתגובה זוצריך להגביל את השכ" ד
- 1.השכירות בלבד משפיע על המדד... (ל"ת)קיינס 15/09/2011 20:10הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
