הדיור כוכב המדד: "המחאה הזכירה למשכירים "רדומים" שדירתם שווה יותר"
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה בשיעור של 0.5%, כאשר עיקר העלייה נובעת מהזינוק במחירי הדיור שהסתכם ב-1.3%, כאשר מדד שירותי דיור זינק ב-1.6% ומדד שכר דירה עלה ב-0.6%. העלייה מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יולי-אוגוסט 2011, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים יוני-יולי.
למרות תחושת הקיפאון בשוק הנדל"ן, בחודשים יוני-יולי 2011 עלו מחירי הדירות בשיעור קל של 0.4% לעומת החודשים מאי יוני 2011. מהשוואת העסקאות יוני יולי 2011 לעומת יוני יולי 2010, עלו המחירים ב-12.3 אחוזים. מעניין כמובן יהיה לראות את מגמת מחירי הדירות עבור התקופה יולי אוגוסט, במהלכה החלה המחאה החברתית. נתון התומך ברגיעה שככל הנראה נראה בחודש אוגוסט הוא הירידה החדה בשיעור של 3.94 מיליארד שקל, ירידה של 3.6% לעומת ההיקף בחודש יולי.
נציין כי מתחילת השנה עלו מחירי הדירות ב-4.8% בלבד, זאת לעומת 6.3% בתקופה של ינואר-פברואר 2010 עד יוני-יולי 2010 בתקופה המקבילה אשתקד.
אמיר כהנוביץ',הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, אומר כי "סעיף שירותי הדיור הוא הכוכב של מדד אוגוסט כשזינק ב-1.6% והוסיף למעשה לבדו יותר מ-3 עשיריות למדד. סעיף הדיור מתקשה להתמתן למרות המחאה הציבורית כשהוא מצד אחד הזכיר אולי לבעלי בתים "רדומים" שהדירה שהם משכירים שווה יותר, המשך השפעה של הריבית הריאלית השלילית ששררה במשק במשך תקופה ארוכה ועדיין באה לידי ביטוי וכמובן המחסור המצטבר בבניית בתים בישראל (שעכשיו באה לידי ביטוי בבניה בתהליך)."
האסטרטג הראשי של קבוצת איילון יניב פגוט מסר כי "מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט שב ומציג את בעיית שרותי הדיור כבעיה מספר אחת בזירה האינפלציונית. המדד ללא דיור עלה ב-0.2% בלבד - בהתאם לתוואי העונתי וההשפעה החלקית של העלאת מחירי החשמל. מדד שירותי דיור בבעלות אשר עלה ב-1.6% בחודש אוגוסט תרם לבדו כ-0.3% למדד החודשי."
עוד הוסיף פגוט כי "הגידול בהתחלות הבנייה, הגידול במלאי הדירות למכירה ביחס לקצב המכירות החודשי וכן הפעילות הממשלתית המאומצת להקל על מצוקת הנדל"ן יבואו לידי ביטוי בחודשים הקרובים במחירי הדירות למכירה ואחר כך גם בשוק השכירויות."
- 6.אולי המחירים לא יורדים אבל יש " מבצעים" והטבות (ל"ת)א.מ 16/09/2011 07:52הגב לתגובה זו
- 5.המדור של לירון סהר שירות לקבלנים/משכירי דירות (ל"ת)מתווכים ושאר נוכלים. 16/09/2011 07:51הגב לתגובה זו
- 4.ולירון סהר מבטיח ירידת מחירים כבר שנתיים... (ל"ת)נבואת שווא. 15/09/2011 23:04הגב לתגובה זו
- 3.נועם 15/09/2011 20:53הגב לתגובה זומכל הכיוונים, הגיע הזמן למהפכה חברתית!
- 2.מנשה 15/09/2011 20:52הגב לתגובה זוצריך להגביל את השכ" ד
- 1.השכירות בלבד משפיע על המדד... (ל"ת)קיינס 15/09/2011 20:10הגב לתגובה זו
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
