מדרוג מעניקה אופק שלילי לרבוע הכחול נדל"ן: מודאגת ממינוף השוק הסיטונאי
חברת הדירוג מדרוג חוששת מרמת המינוף הגבוהה של חברת הרבוע הכחול נדל"ן (רבוע נדלן) בשל החוסר ודאות בפרויקט השוק הסיטונאי בתל אביב. מדרוג הותירה את רמת הדירוג על A1 אך העניקה לו אופק שלילי.
הרבוע הכחול מקדמת את פרויקט השוק הסיטונאי בשותפות עם חברת גינדי השקעות (50%), פרויקט בקנה מידה משמעותי ביחס לגודלה, אשר כולל, בין היתר, הקמת 772 יח"ד (718 יח"ד למכירה ו - 54 יח"ד להשכרה) בכ - 10 בניינים וכן קניון בשטח של כ- 33 אלף מ"ר.
לפי מדרוג, כבר היום מהווה פרויקט זה (לפי יתרת השקעה בספרים) כ- 6% מסך המאזן של החברה, ולהערכתה ככל שיתקדם הפיתוח, חלקו היחסי בפעילות יעלה עד לשיעור של למעלה מ- 20%. שיעור זה יציב את החברה כבעלת פרופיל יזמי משמעותי ביחס לחברות דומות בענף וכן כבעלת חשיפה מהותית לפרויקט יחיד.
במדרוג מוסיפים כי במהלך השנה האחרונה השקיעו השותפות עשרות מיליוני שקלים בשיווק אגרסיבי של הדירות בפרויקט, וכתוצאה מכך, נכון למועד דוח זה, נמכרו כ 443 יח"ד המהוות, כ- 62% מסך הדירות בפרויקט, בסכום כולל של כ 900 מיליון שקלים. במדרוג מוסיפים כי היקף המכירות הניכר מקטין את הסיכון היזמי הגלום בפרויקט המגורים. עם זאת, הם מציינים כי קצב המכירות המהיר בא על חשבון רמת המחירים של הדירות. המקדמות אשר התקבלו מרוכשי הדירות עומדות על כ-211 מיליון שקלים (לפי 100% פרויקט) ומהוות כ- 20% מסך עלויות הבנייה של חלק המגורים. זאת ועוד, נכון למועד הדוח, החברה טרם התקשרה עם קבלן ביצוע וטרם חתמה על הסכם ליווי בנקאי.
לסיכום, מציינים במדרוג כי בניגוד ליתר הפרויקטים בפיתוח שיוזמת הרבוע הכחול, אשר הינם בדרך כלל בעלי מאפיינים סולידיים, פרויקט השוק הסיטונאי מאופיין ברמת סיכון גבוהה יחסית, בין היתר בשל היקפו ובשל מורכבותו ההנדסית. להערכת מידרוג, בשנים הקרובות צפוי לחול גידול משמעותי בחלקו של פרויקט זה בכלל פעילות החברה וכתוצאה מכך עלול לחול גידול בפרופיל הסיכון של החברה. בפרופיל הסיכון הכולל, עלולה לגרור הרעה בדירוג.
נזכיר כי בסוף יולי חברת השוק הסיטונאי ועיריית תל אביב החליטו להאריך בשלושה חודשים את מועד קבלת ההצעות לרכישת זכויות הבנייה במגדל שהוצא למכירה במתחם. מהצדדים נמסר כי הדחייה תאפשר למתמודדים להגיש הצעות בסביבה ודאית יותר, זאת לאור השינויים הרגולטורים שנשקלים בימים אלו בממשלה, אשר נועדו לתמרץ ולהקל על בנייה למגורים.
מדובר בזכויות הבנייה לשלב ב' של מתחם, הכולל זכויות לארבעה מגדלים בני 45 קומות בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד שקל. בעלי הקרקע הם עיריית תל אביב (25%) וחברת השוק הסיטונאי (75%), שנמצאת בבעלות תנובה וסוחרי השוק. שלב א' של המתחם שווק בשנה שעברה, במכרז בו זכתה קבוצה המורכבת מהחברות גינדי השקעות, האחים משה ויגאל גינדי ורבוע כחול נדל"ן, תמורת 950 מיליון שקל בתוספת מרכיב האפסייד על מכירת הדירות.
- 4.אלון 10/08/2011 21:16הגב לתגובה זוהבעלים של הריבוע הכחול נדלן (שרגא בירן), ככה שדווקא פה הייתי פחות דואג (6% מהיקף המאזן, עם כל הכבוד זה לא ממש רציני עם 60% מכירה). הייתי יותר מודאג מהשותפים שלהם.
- 3.יאללה גינדי ויברח לארה" ב (ל"ת)מי מתאבד??? 10/08/2011 21:11הגב לתגובה זו
- 2.עמיחי גורל 10/08/2011 19:03הגב לתגובה זוריבוע כחול עשתה טעות שנכנסה לשותפות כזו. ההפסד מעבר לפינה. אני מקווה שאתם ישנים טוב בלילה. אני יודע שאני כן.
- 1.הקריסה של גינדי קרובה מתמיד. שיעור חשוב (ל"ת)בחזירות ויהירות. חבל 10/08/2011 19:02הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
