מדרוג מעניקה אופק שלילי לרבוע הכחול נדל"ן: מודאגת ממינוף השוק הסיטונאי
חברת הדירוג מדרוג חוששת מרמת המינוף הגבוהה של חברת הרבוע הכחול נדל"ן (רבוע נדלן) בשל החוסר ודאות בפרויקט השוק הסיטונאי בתל אביב. מדרוג הותירה את רמת הדירוג על A1 אך העניקה לו אופק שלילי. הרבוע הכחול מקדמת את פרויקט השוק הסיטונאי בשותפות עם חברת גינדי השקעות (50%), פרויקט בקנה מידה משמעותי ביחס לגודלה, אשר כולל, בין היתר, הקמת 772 יח"ד (718 יח"ד למכירה ו - 54 יח"ד להשכרה) בכ - 10 בניינים וכן קניון בשטח של כ- 33 אלף מ"ר. לפי מדרוג, כבר היום מהווה פרויקט זה (לפי יתרת השקעה בספרים) כ- 6% מסך המאזן של החברה, ולהערכתה ככל שיתקדם הפיתוח, חלקו היחסי בפעילות יעלה עד לשיעור של למעלה מ- 20%. שיעור זה יציב את החברה כבעלת פרופיל יזמי משמעותי ביחס לחברות דומות בענף וכן כבעלת חשיפה מהותית לפרויקט יחיד. במדרוג מוסיפים כי במהלך השנה האחרונה השקיעו השותפות עשרות מיליוני שקלים בשיווק אגרסיבי של הדירות בפרויקט, וכתוצאה מכך, נכון למועד דוח זה, נמכרו כ 443 יח"ד המהוות, כ- 62% מסך הדירות בפרויקט, בסכום כולל של כ 900 מיליון שקלים. במדרוג מוסיפים כי היקף המכירות הניכר מקטין את הסיכון היזמי הגלום בפרויקט המגורים. עם זאת, הם מציינים כי קצב המכירות המהיר בא על חשבון רמת המחירים של הדירות. המקדמות אשר התקבלו מרוכשי הדירות עומדות על כ-211 מיליון שקלים (לפי 100% פרויקט) ומהוות כ- 20% מסך עלויות הבנייה של חלק המגורים. זאת ועוד, נכון למועד הדוח, החברה טרם התקשרה עם קבלן ביצוע וטרם חתמה על הסכם ליווי בנקאי. לסיכום, מציינים במדרוג כי בניגוד ליתר הפרויקטים בפיתוח שיוזמת הרבוע הכחול, אשר הינם בדרך כלל בעלי מאפיינים סולידיים, פרויקט השוק הסיטונאי מאופיין ברמת סיכון גבוהה יחסית, בין היתר בשל היקפו ובשל מורכבותו ההנדסית. להערכת מידרוג, בשנים הקרובות צפוי לחול גידול משמעותי בחלקו של פרויקט זה בכלל פעילות החברה וכתוצאה מכך עלול לחול גידול בפרופיל הסיכון של החברה. בפרופיל הסיכון הכולל, עלולה לגרור הרעה בדירוג. נזכיר כי בסוף יולי חברת השוק הסיטונאי ועיריית תל אביב החליטו להאריך בשלושה חודשים את מועד קבלת ההצעות לרכישת זכויות הבנייה במגדל שהוצא למכירה במתחם. מהצדדים נמסר כי הדחייה תאפשר למתמודדים להגיש הצעות בסביבה ודאית יותר, זאת לאור השינויים הרגולטורים שנשקלים בימים אלו בממשלה, אשר נועדו לתמרץ ולהקל על בנייה למגורים. מדובר בזכויות הבנייה לשלב ב' של מתחם, הכולל זכויות לארבעה מגדלים בני 45 קומות בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד שקל. בעלי הקרקע הם עיריית תל אביב (25%) וחברת השוק הסיטונאי (75%), שנמצאת בבעלות תנובה וסוחרי השוק. שלב א' של המתחם שווק בשנה שעברה, במכרז בו זכתה קבוצה המורכבת מהחברות גינדי השקעות, האחים משה ויגאל גינדי ורבוע כחול נדל"ן, תמורת 950 מיליון שקל בתוספת מרכיב האפסייד על מכירת הדירות.
- 4.אלון 10/08/2011 21:16הגב לתגובה זוהבעלים של הריבוע הכחול נדלן (שרגא בירן), ככה שדווקא פה הייתי פחות דואג (6% מהיקף המאזן, עם כל הכבוד זה לא ממש רציני עם 60% מכירה). הייתי יותר מודאג מהשותפים שלהם.
- 3.יאללה גינדי ויברח לארה" ב (ל"ת)מי מתאבד??? 10/08/2011 21:11הגב לתגובה זו
- 2.עמיחי גורל 10/08/2011 19:03הגב לתגובה זוריבוע כחול עשתה טעות שנכנסה לשותפות כזו. ההפסד מעבר לפינה. אני מקווה שאתם ישנים טוב בלילה. אני יודע שאני כן.
- 1.הקריסה של גינדי קרובה מתמיד. שיעור חשוב (ל"ת)בחזירות ויהירות. חבל 10/08/2011 19:02הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מדד המחירים לצרכן CPIמחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?
מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.
מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד!
הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.
בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.
מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.
