סקר טים: מרבית האתרים יורדים ביוני, b144 וגלובס נחתכים ביותר מ-20%
סקר טים לחודש יוני 2011 מציג חודש קשה במיוחד עם ירידה באחוזי החשיפה של לא פחות מאשר 18 אתרים, לעומת גידול שהציגו 7 אתרים בלבד, מתוך רשימת 25 האתרים אותם מדרג סקר טים.
בין הנחלשים ביוני לעומת חודש מאי נמצאים כל האתרים הכלכליים: כלכליסט, גלובס ו-TheMarker. כלכליסט ו-TheMarker רושמים ירידה של כ-11%, ואילו גלובס יורד ביותר מ-20%. יש לזכור כי בחודש שעבר, סקר טים הצביע על כך שגלובס רשם עלייה של 25% לעומת אפריל.
היריבים הגדולים וואלה ו-ynet יורדים גם כן. וואלה רושם ירידה של כ-5% ו-ynet עם ירידה של כ-7%.
b144 מאבד כמעט רבע מהחשיפה
אתרים נוספים שרושמים ירידה בחשיפה הם b144 שמאבדים 23% מהיקף החשיפה, דפי זהב עם ירידה של 17% תפוז עם ירידה של כ-6%. אתרי הספורט ONE וספורט5 מצטרפים לרשימת האתרים המאבדים מכוחם ביוני עם ירידה של 3% ו-7%, בהתאמה.
(*כל אחוז בטבלה מייצג כ-40 אלף גולשים מכלל הגולשים בגילאי 13+ באוכלוסייה היהודית)
ברשימת יחידי הסגולה המורכבת מ-7 אתרים בלבד שרשמו עלייה נמצאים: mako, נענע10, זאפ, nrg מעריב, MSN, אורנג' ו-Yahoo. פרט ל-Yahoo שרשם עלייה חריגה של כ-38% שאר האתרים רשמו עליות מזעריות של אחוזים בודדים.
וואלה שופס מוביל במסחר האלקטרוני
בחשיפה השבועית לאתרי המסחר האלקטרוני מוביל וואלה שופס עם 14.6%, אחריו במקום ה-2 האתר הבינ"ל ebay אותו מעדיף הגולש הישראלי על פני אתרי מסחר מקומיים עם 14.1%. במקום ה-3 אולסייל עם 5.2%, p1000 עם 4.5% ונענע שופס סוגר את הרשימה הקצרה עם 3.7%.
בחשיפה השבועית לקבוצות בעלות של אתרים (Publishers) מובילה בגדול קבוצת גוגל עם 93.4%, אחריה קבוצת וואלה עם 73.2%, קבוצת ynet לא רחוק ממנה, במקום ה-3 בדירוג עם 70.0%. מנתוני טים שלא פורסמו עולה כי החשיפה השבועית של האתרים WINWIN ו-YMAP מקבוצת ידיעות עומדת על 23.8%, קבוצת דפי זהב עם 39.8% וקבוצת דה מרקר עם 23.9%.
* קבוצת וואלה כוללת: וואלה, וואלה שופס, וואלה טורס ואתר הלוחות יד2
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
