מה קורה כאן? מניות חברות ושותפויות הגז עלו בעשרות ומאות אחוזים בשנה וחצי האחרונות, שותפויות הגז מדווחות על רווחי עתק ממכירות הגז ב'ים תטיס'.

דלק קידוחים למשל, דווחה לבורסה על רווחים לשנת 2009, של 48 מיליון דולר (כולל תמלוגים של כ-10 מיליון דולר לצדדים קשורים), ללא חבות מס עקב הטבות המס ומשטר המיסוי בארץ, אנשי עסקים ופיננסיים מתוחכמים רוכשים היתרים ורישיונות בעשרות מיליוני דולר, ומשקיעים בבורסה ממשיכים לרכוש מניות ויחידות השתתפות.

מצד שני תאגידי הגז מסבירים לנו שהמצב קשה מאד, שכל העלאה ולו המזערית ביותר של התמלוגים או המיסים תביא לקריסתם ולנטישה של חברות זרות, ותחייב העלאה של מחירי הגז. איך זה מסתדר?

לדעתי, במקרה הזה, המשקיעים, הן אנשי העסקים, הן המשקיעים בבורסה (בהבדל מהספקולנטים) וכן חברות ושותפויות הגז יודעים את האמת - חיפושי והפקת הגז והנפט בישראל כיום הם אחד מתחומי העסקים הכדאיים והרווחיים ביותר, ומתקפת התעמולה של תאגידי הגז מטרתה להשאיר בידם את מירב השלל.

אחד הטיעונים השכיחים בתעמולת תאגידי הגז הוא בדבר הסיכונים העצומים שהם לוקחים בקידוחי הגז. "תחום חיפושי הנפט והגז, היה, הינו ויהיה תחום עתיר סיכון" (נייר עמדה של משרד גורניצקי ושות' מטעם השותפויות המוגבלות ישראמקו נגב 2, נפטא חיפושים וחנ"ל ים-המלח שהוגש לועדת ששינסקי).

שקר או חצי אמת?

"המורכבות והסיכונים הרבים הטמונים בחיפושי גז טבעי ונפט בכלל, ובתנאים הסביבתיים באזורנו בפרט, הם מן המפורסמות...סיכויי ההצלחה מזעריים..מדובר בהשקעה רווית סיכון באופן מיוחד" (פניה של משרד כספי ושות' בשם קבוצת דלק בע"מ לוועדת ששינסקי. ההדגשות במקור) "ההשקעות בחיפושים הן אסטרונומיות, הסיכונים בלתי נתפסים" (חוות דעת של משרד גורניצקי ושות' עבור דלק מערכות אנרגיה, דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט לוועדת ששינסקי).

"בעלי יחידות ההשתתפות מקרב הציבור סיכנו את כספם בענף שבו הסיכוי להצליח נמוך ביותר" (הצגת עמדה של ברקמן וקסלר בלום ושות' לוועדת ששינסקי). טיעון זה מצליח להיות גם שקרי וגם חצי אמת.

הסיכונים העצומים הם עורבא פרח, כיום תעשיית חיפושי הגז הינה אחת הבטוחות בישראל. סיכויי ההצלחה של קידוחי גז ונפט עומדים כיום על 30% - 50% וגבוהים מסיכויי ההצלחה של יזמי עסקים קטנים ובינוניים, ושל יזמים בתחום ההיי-טק.

רק 30% מהעסקים החדשים מחזיקים מעמד במשך חמש שנים לפחות, ושעור ההצלחה של חברות ההי-טק הישראליות בשנים 1991-2000 עמד על 15.1%.

תאגידי הגז יודעות ומכירות נתונים אלו:

סוזן קאנינגהם, סמנכ"לית החיפושים של נובל אנרג'י אמרה בכנס אנליסטים בתחילת יוני 2010 כי "ב'תמר' הערכנו את הסיכויים להצלחה בקידוח ב-35%. בהתחשב במה שלמדנו בקידוח הזה, אנחנו מעריכים את סיכויי ההצלחה ב'לויתן' ב-50%. עם זאת, המספר הזה עשוי להשתנות, אך נוח לנו עם המספר".

"ברבעון האחרון של 2008...השקיעו שותפי פרויקט "תמר" כ-300 מיליון דולר בקמפיין חיפוש גז טבעי כאשר הסיכוי לאבד את כל השקעתם היה כ-70%" (מתוך רקע היסטורי שכתב גדעון תדמור מנכ"ל דלק קידוחים, הדגשה שלי), כלומר סיכויי ההצלחה היו 30%.

כדאי לשם לב להטיה ולהטעייה - לחצי האמת בטיעון זה, למשל בדברי גדעון תדמור, המדבר רק על צד הסיכון ואובדן ההשקעה ואינו מדבר כלל על צד ההצלחה והרווחים במקרה של הצלחה.

נדגים זאת בהימור על צבע מבין שלשה צבעים נאמר כחול, לבן ואדום כאשר הסיכוי שיקרה אירוע של צבע מסוים הוא 33.3% במקרה של אי-הצלחה תאבד את כספך (השקעתך) במקרה של הצלחה תקבל את כספך ועוד סכום כפול. הכדאיות (התוחלת) היא אפסית לא להרוויח ולא להפסיד.

אבל במקרה שלנו, למשל בקידוח תמר המצב שונה לחלוטין. במקרה של קידוח יבש (סיכוי של 30% על פי תדמור) אכן תאבד ההשקעה, אבל במקרה של הצלחה יתקבל סכום העולה בעשרות מונים על ההשקעה.

על פי המידע שהיה ערב ההחלטה על הקידוח ב'תמר', השקעה של כ-150 מיליון דולר בקידוח תביא בסיכוי של 35% למציאת שדה גז ששוויו כ-20 מיליארד דולר, החזר של פי 130! במקרה של הצלחה.

בתנאים אלו כדאיות הקידוח ברורה לחלוטין וההחלטה לקדוח היתה נכונה מבחינה כלכלית. כיום, אחרי קידוח אימות נוסף, שווי שדה הגז ב'תמר' נאמד בקרוב ל-40 מיליארד דולר, ולדברי רודני קוק, סמנכ"ל הפיתוח העולמי בנובל אנרג י, נובל מצפה לרשום הכנסות של 11 מיליארד דולר תוך שימוש בפחות מ-25% מהמשאבים בתמר.

ב'לויתן' הנתונים טובים עוד יותר. לדברי סוזן קאנינגהם, סמנכ"לית החיפושים של נובל אנרג'י בכנס אנליסטים ביוני 2010: "אנחנו מצפים ל-16 TCF בקידוח 'לויתן'. לא קל לנו להגיד מספרים כאלה, ובדקנו היטב כדי לדבר על מספרים בסדר גודל כזה". אלו אכן מספרם אסטרונומיים - שווי של כ-80 מיליארד דולר וסיכויי הצלחה של 50%.

גם הרווחיות התפעולית והרווחיות בכלל בארץ גבוהה. על פי הדיווחים של חברת נובל אנרג'י הפעילות של נובל בארץ הינה הרווחית ביותר מבין כל הפעילויות של נובל בעולם. שעור הוצאות ההפקה ( (LOE בשדות הגז של נובל בישראל הוא הנמוך מבין כל שדות הגז והנפט של נובל בעולם. (הנתונים מתוך מצגת נובל מה-3 ליוני 2010).

למרות ששיעור הרווח התפעולי (ההכנסות פחות הוצאות התפעול) בישראל הוא מהגבוהים בעולם, הרי ששיעור הרווח לצורכי מס הוא מהנמוכים בעולם עקב הטבות המס הייחודיות לחברות הגז בישראל.

בעיקר הטבת מס בדמות "ניכוי אזילה", והאפשרות לנכות הוצאות ההוניות במהלך השנה השוטפת מהכנסותיהם בתחומים אחרים כאילו היה מדובר בהפסד עסקי פירותי שוטף. בנוסף שיעור הכנסות המדינה ממיסים ומתמלוגים בישראל הוא מהנמוכים בעולם.

לא פלא שדירקטוריון נובל אנרג'י אישר לאחרונה (23 ספטמבר) את תוכנית הפיתוח החדשה של תמר, ולא פלא שאנשי עסקים ומשקיעים משקיעים ברישיונות במניות וביחידות השתתפות.

הכותב הוא אמנון פורטוגלי, ממיסדי פורום 'פעולה אזרחית', לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות