סמיכות הזמנים שבין הסערה הציבורית בעניין שכר הבכירים וההעלאה לדיון של הצעת החוק בנושא על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ (עבודה), אינה מקרית, כך עולה משיחה שקיימה יחימוביץ' עם Bizportal היום. יחימוביץ' מסבירה כי הצעת החוק זקוקה לתמיכת הציבור, זאת בעקבות התנגדות האוצר וגופים ממסדיים נוספים, אשר מונעת מניגוד עניינים, לא פחות.
הצעת החוק שעומדת על הפרק ותועלה להצבעה בועדת השרים לחקיקה הוגשה ע"י שלי יחימוביץ' וח"כ חיים כץ (ליכוד). ההצעה תועלה להצבעה כבר ביום ראשון והיא קושרת בין שכר הבכיר בחברה לבין שכרו של העובד הזוטר ביותר. לפי ההצעה, השכר המקסימלי הניתן במקום העבודה יהיה עד פי 50 מגובה השכר הנמוך ביותר של עובד המועסק במקום. הצעת חוק זו הינה גורפת וכוללת את כל העובדים הקבועים במקום העבודה, בהם עובדי הקבלן ובכירים שעזבו את החברה והפכו בה ליועצים חיצוניים. הגבלת שכר הבכירים: הצעת החוק של ח"כ יחימוביץ' תעלה להצבעה ביום א' -לכתבה המלאה
זו אינה הפעם הראשונה שהכנסת נדרשת לסוגיה. הצעות חוק דומות לזו הנוכחית, כמו גם הצעות ברוח דומה, הוגשו בעבר על ידי חברי המשכן ואף על ידי יחימוביץ' עצמה בכנסת הקודמת.
בשיחה היום, אומרת יחימוביץ', כי בשל ההתנגדות העזה להצעת החוק, קיים צורך להשתמש בסערה הציבורית שקמה בכדי לקדם את ההצעה. "יש צורך בתמיכה הציבורית בכדי לקדם הצעת חוק לה יש התנגדות כל כך גדולה מצד האוצר והרגולציה", מסבירה חברת הכנסת, שאף מוסיפה כי היא רואה בהתנגדויות אלה לא פחות מניגוד עניינים. "הם דואגים למקום העבודה העתידי שלהם", ציינה. "נוצרה בציבור תחושה של גועל, של תאוות בצע שמוכרחים לשים לה רסן. דאגנו שההצעה תעלה בהתכנסות הראשונה של ועדת השרים לאחר הפגרה."
למרות ההתנגדויות העזות, יחימוביץ' מעריכה כי הצעת החוק תאושר לבסוף בועדת השרים, אישור שלמעשה מעניק להצעה את תמיכת הממשלה. "כרגע אנחנו עובדים במלוא המרץ לשכנע את השרים אבל מסתמן שיש לנו רוב."
באופן מעשי, במקרה בו קיים עובד בחברה המקבל שכר של כ-4,000 שקלים, מעט מעל לשכר המינימום, העובד הבכיר ביותר יוכל לקבל משכורת של כ-200 אלף שקל בחודש, או במילים אחרות, 2.4 מיליון שקל בשנה, יותר מאשר השכר הממוצע בחברה ציבורית, שעמד ב-2006 על 2.09 מיליון שקל, כך לפי נתוני מרכז אדווה. יחימוביץ' מסבירה כי העובדה שהצעת החוק מאפשרת שכר גבוה שכזה, פי 50 מהשכר הנמוך בחברה, רק מעידה על כך ש"להתנגד להצעת החוק זו חזירות".
יחימוביץ' רואה בהצעת החוק כאמצעי לא רק להקטנת הפערים, כי אם גם למתן תגמול הוגן לאנשים שעובדים ותורמים להצלחת החברה. "גם בדרג הביניים תורם לחברה ויש שם אנשים מוכשרים", ציינה.
מלבד הקטנת הפערים, יחימוביץ' מוצאת גם טעמים כלכליים להצעת החוק. "כל שקל שהולך לדרגים הנמוכים שווה יותר ממיליון שקל שהולך לבכירים", ציינה. "כאשר מעלים את השכר למנכ"ל שמרוויח 700 אלף שקל בחודש הוא לא תורם יותר למשק. לעומתו, דרגי הביניים מוציאים 100% מהמשכורת שלהם, הם הולכים איתה למכולת ומניעים כך את המשק", הסבירה.
שכר הבכירים למעשה נוגע לכולנו, מסבירה יחימוביץ', ומכנה את התופעה "מסלול עוקף דיבידנד" בהצעת החוק, וזאת באמצעות שוק ההון."כאשר מנכ"ל מושך שכר גבוה הוא לוקח את זה על חשבון המשקיעים. היום יש חוק פנסיה חובה, זה אומר שזה בא על חשבון כולנו".
לשאלה האם מדובר גם באקט הצהרתי, יחימוביץ' ענתה: "אין לי שום כוונה להצהיר הצהרות. כשהייתי בתקשורת הייתי מצהירה הצהרות, היום אני רוצה לחוקק חוקים שמביאים לשינוי במצב".
