אושרה הצעת חוק: תוארך התקופה לקבלת דמי אבטלה לצעירים

התקנות יכנסו לתוקף באופן רטרואקטיבי החל מה-1 בדצמבר 2009
מאיה זיסר |

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה הבוקר (ב') פה אחד תיקון לתקנות הביטוח הלאומי לפיהם תוארך התקופה המרבית לדמי אבטלה.

"המשבר הנוכחי מגדיל את אחוזי האבטלה ויש לתת את הדעת לכך. לצערי הנפגעים העיקריים הם בגילאי השלושים והתיקון שאישרה הוועדה ייתן להםזמן ארוך יותר למציאת תעסוקה חדשה", כך אמר יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ.

משמעות התיקון הינה שצעירים עד גיל 25, הזכאים כיום ל-50 ימי אבטלה, יקבלו תוספת של 15 ימים; מובטלים בין הגילאים 25-28 הזכאים כיום ל-67 ימי אבטלה, יקבלו תוספת של 30 ימים; ומובטלים בין הגילאים 28-35 הזכאים כיום ל-100 ימי אבטלה, יקבלו תוספת של 25 ימים. עלות התוכנית מוערכת בכ-100 מיליון שקל.

יש לציין כי שכבת הגיל של מובטלים בגיל 25 עומדת על 11,900 אזרחים. שכבת הגיל של מובטלים מגיל 25 עד 28 עומדת על 13,000 אזרחים ושכבת הגיל של 28 עד 35 עומדת על 30,000 אזרחים.

יו"ר הועדה הציבורית לאבטלה, חזקיה ישראל, ביקש בדיון כי התקנה תכנס לתוקף, רטרואקטיבית החל מה-1 בנובמבר 2009 אולם משרד הרווחה התנגד בשל סיכום מוקדם עם האוצר. אי לכך התקנות יכנסו לתוקף ב-1 דצמבר 2009.

הרחבת הביטוח הפנסיוני: כל עובד יהיה זכאי לפנסיה חודשית לאחר פרישתו

בנוסף לכך, בוועדת העבודה הרווחה והבריאות, אושרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק של חברי הכנסת חיים כץ ומרינה סולדקין לפיה תינתן זכאות להטבות למי שאינו זכאי לגמלה להבטחת הכנסה בשל הכנסה מפנסיה .

ב 1 בינואר 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק המחיל את חובת הביטוח הפנסיוני על כל העובדים והמעבידים בישראל. משמעות הצו היא כי כל עובד יהיה זכאי לפנסיה חודשית לאחר פרישתו (נוסף על קצבת הזקנה), בהתאם לסכום שצבר במהלך שנות עבודתו ולמסלול שבו היה מבוטח.

עם זאת, הכנסתם הפנויה של שכירים בגיל העבודה תקטן עקב ההפרשה לקרן הפנסיה והדבר עשוי להביא להעמקת העוני בעיקר בקרב שכירים ברמות שכר נמוכות. נוסף על כך, עקב הגידול בהכנסות העצמיות בגיל הזיקנה , בשל תשלומי הפנסיה, תקטן או תבוטל הזכאות של בעלי הכנסות נמוכות לגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה.

הצעת החוק שאושרה היום נועדה להתמודד עם מצבם של חלק מהעובדים המשתכרים ברמות שכר נמוכות שנוצר בשל הצו. החוק קובע כי מי שהחל להיות מבוטח בביטוח פנסיוני לראשונה מיום כניסתו לתוקף של הצו והכנסתו מפנסיה אינה עולה על השיעורים האמורים בהצעת החוק. בדיון נקבע כי ההטבות יוצמדו לשכר הממוצע במשק.

יו"ר הועדה ח"כ חיים כץ בירך על אישור החוק ציין, "נפלה בחלקנו הזכות לתקן עוול שנוצר בעקבות צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק . מנענו מצב שבו קשישים רבים היו נכנסים למעגל העוני".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.