הטבת מס ומחיר כבד: כך המדינה קנתה הגירה לפריפריה

בשנים 2016-2019 הרחבת הטבות המס ליישובים פריפריאליים הפכה מצעד שמרגיש מקומי למדיניות עם משקל תקציבי אמיתי. מספר העובדים הזכאים הוכפל, והעלות השנתית של ההטבות גדלה בכ-700 מליון שקל. המטרה הייתה למשוך משקי בית בעלי הכנסה גבוהה ליישובים מרוחקים, מתוך מחשבה שזה יחזק את ההון האנושי בפריפריה. בפועל רואים תנועה בכיוון הזה, אבל גם רואים די מהר איפה הכלי הזה נגמר.ֿ

בארבע השנים הראשונות אחרי ההרחבה נרשמה עלייה בהיקף ההגירה של משקי בית מאוכלוסיית היעד ליישובים שנוספו לרשימת היישובים המוטבים. זה תמריץ שעושה את העבודה כשמדובר בהחלטה לעבור, אבל במקביל מספר העוזבים מאותם יישובים לא הצטמצם. התוצאה היא יותר כניסות בלי ירידה ביציאות, וככה קשה לייצר שינוי יציב לאורך זמן רק דרך מס.

מי עובר ומאיפה

משקי הבית שעברו ליישובים המוטבים החדשים אחרי ההרחבה היו בממוצע בעלי הכנסות גבוהות יותר לעומת מהגרים בעבר. מבחינת כוונת המדיניות זו פגיעה יחסית מדויקת בקהל היעד, כי ההטבה משמעותית יותר למי שמשלם מס הכנסה גבוה. העניין הוא שחלק גדול יותר מהמהגרים הגיע מיישובים מוטבים אחרים, כלומר לא מעט מהשינוי הוא תזוזה בתוך אותה קבוצה של יישובים שכבר נהנים מהטבה, ולא כניסה “נקייה” של אוכלוסייה חזקה מבחוץ.

כשאוכלוסייה חזקה עוברת מיישוב מוטב אחד לאחר כי במקום אחד ההטבה נהיית משתלמת יותר, המדינה מקבלת שינוי נקודתי במפה, אבל לא בהכרח מחזקת את הפריפריה כמכלול. זה נראה כמו חיזוק של יישוב מסוים, אבל במאזן הכולל חלק מזה מגיע על חשבון יישוב מוטב אחר, ובפועל נוצרת תחרות על אותם משקי בית בין יישובים שמציעים כלי די דומה.

• חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
• הרכיב שלא חשבתם עליו: כך ישפיע המיסוי על הנטו שלכם בפנסיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מספיק שינוי קטן ביחס עלות-תועלת למשפחה כדי להזיז החלטה בין שני יישובים שכבר נמצאים בתוך עולם ההטבות, במיוחד כשמדובר במשקי בית עם הכנסה גבוהה שמסתכלים על המספר נטו בסוף החודש. זה מסביר למה רואים יותר תנועה בתוך המערכת ופחות שינוי שמרחיב אותה, וגם למה התוצאה יכולה להיראות טובה ביישוב אחד בלי שתהיה קפיצה מקבילה ברמה האזורית.

הכסף הגדול הולך קודם כל לוותיקים

המספר שמחדד את יעילות ההוצאה מתקבל כשמחלקים את סך עלות הרחבת ההטבות במספר התושבים שנוספו לאותם יישובים בין 2016 ל-2019. לפי החישוב הזה, משיכת תושב מאוכלוסיית היעד ליישובים המוטבים החדשים הסתכמה בכ-340 אלף שקל. זה מחיר גבוה, במיוחד כשמבינים מה עומד מאחוריו.

מרבית העלות שיקפה הטבות מס לתושבים הוותיקים, כי החלק של התושבים החדשים בסך האוכלוסייה קטן. כלומר, חלק גדול מהכסף זרם למי שכבר גר ביישובים והפך זכאי או נהנה מהטבה רחבה יותר, וזה מאפיין מובנה של הרחבת הטבה גיאוגרפית ולא עניין נקודתי.

• שוק העבודה עם פערים עצומים בין ההיצע והביקוש בענפים השונים
• 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האקדמאים מתקשים למצוא עבודה בעוד התעשייה מתקשה למצוא עובדים

ההטבות הצליחו למשוך משקי בית אמידים ליישובים שנוספו לרשימה, וזה מתיישב עם המטרה המוצהרת. במקביל, זה הגיע בעלות תקציבית גבוהה ובעיקר על חשבון יישובים מוטבים אחרים, דרך אותה תזוזה פנימית של אוכלוסייה חזקה ממקום מוטב אחד לאחר.

הטבת מס יכולה לדחוף החלטה, אבל היא לא תמיד מחזיקה אותה. לכן הדיון פה הוא פחות אם "הביאו אנשים" ויותר כמה מתוך הכ-700 מליון שקל בשנה באמת שינה את דפוסי ההגירה בצורה מתמשכת, וכמה פשוט הזיז אוכלוסייה בתוך מערכת שכבר הייתה מוטבת בכל מקרה.