המסחר בת"א נסגר בירידות חדות: מניית אפריקה איבדה 5%
המדדים המובילים בבורסה באחד העם סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות, זאת לאור הירידות החדות שנרשמו ביום שישי האחרון בבורסות בוול סטריט לאחר שג'נרל אלקטריק, ענקית מוצרי הצריכה האמריקני ואחת החברות הגדולות בעולם, פרסמה תחזיות מאכזבות להמשך השנה. מחזור המסחר בתל אביב הסתכם ב-1.5 מיליארד שקל. מדד הבנקים צנח 2.44% בהובלת מניית הפועלים. מדד הנדל"ן רשם ירידה של 2.89% בהובלת מניית אפריקה שרשמה צניחה של 5%.
וול סטריט סגרה את יום שישי בירידות שערים חדות, בצל פרסום הדוחות המאכזבים של חברת הענק ג'נרל אלקטריק, ששלחו את מדד הנאסד"ק לירידה של יותר מ-2.6% בעוד מדד הדאו ג'ונס איבד 2.04% מערכו. בנוסף, מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן התפרסם ביום ו' והצביע על שפל של 17 שנים באמון הצרכן האמריקני.
עוצמת הדוחות השליליים של ג'נרל אלקטריק היכו במדדים באופן משמעותי, בשל העובדה כי עונת הדוחות רק החלה בשבוע שעבר והמשקיעים חוששים שהדוחות המאכזבים של ענקית התעשייה הכבדה יאפיינו את המשך הדיווחים הצפויים להגיע מחברות נוספות הנסחרות בוול סטריט.
בזירה המקומית, ממתינים המשקיעים לפרסום נתוני האינפלציה מחרתיים (ג'), עת יפורסם מדד המחירים לצרכן בחודש מארס.
בסוף השבוע התכנס פורום מדינות ה-G-7 בוושינגטון על מנת לדון במצב החמור אותו גרם משבר האשראי. בשורה התחתונה הביעו שרי האוצר וראשי הבנקים דאגה באשר להחמרת מצבה של הכלכלה העולמית. בנושא המט"ח, הודיעו המשתתפים כי לא ינקטו צעדים לחיזוק הדולר.
מדדים מובילים: המעו"ף רשם ירידה של 1.52% לרמה של 1,048 נקודות, מדד ת"א 100 יורד ב-1.39% לרמה של 975 נקודות ומדד הנדל"ן השיל 2.89% מערכו.
מניות במרכז
מניית מגדל ביטוח סגרו היום בירידות שערים, ברקע להודעת הבורסה על קניסת חבר הבורסה "מגדל שירותי בורסה" ב-250 אלף שקל במסגרת דין משמעתי בגין פעולות חריגות שבוצעו בידי אחד מהעובדים הבכירים במגדל בשנת 2006.
מניית שופרסל רשמה היום עליות שערים, בהמשך להעלאת המלצה מצד בית ההשקעות "פסגות" שפותחים את סקירתם על המנייה עם כותרת, "מספיק סיבות להיות אופטימיים". האנליסטיות לימור גרובר וטליה לויברג מעניקות המלצת "קנייה" ומעלות את מחיר היעד של המנייה ל- 21.6 שקל (כרגע המניה עומדת על 16.9 שקל).
חברת אלרוב נדלן ומלונאות, באמצעות חברה בת המוחזקת על ידה בשיעור של 80%, Locka Holding, הודיעה היום, כי הגיעה להבנות עם The Crown Estate, החברה הממונה על נכסי המלכה, לרכישת הנכס הידוע ק'פה רויאל השוכן במרכז לונדון, בדרך של חכירה ל-125 שנים. עבור הנכס ישולם סך של כ-640 מיליון שקלים.
קרדן אן.וי הודיעה בישיבת הדיקרטוריון שלה שהתקיימה ב-10 לאפריל כי היא שוקלת למזג לתוכה את חברת הבת ג'.טי.סי, המוחזקת ב-64.3% מקרדן ומרכזת את פעילות הנדל"ן הבינלאומית של החברה. מניית ג'י.טי.סי מזנקת 4.9% תוך שהיא מרכזת את מחזור המסחר הגדול ביותר במדד ת"א 75 (6.3 מיליון שקל).
מתיו ברונפמן, המחזיק ב-15.6% ממניות בנק דיסקונט, מנהל מו"מ עם רובין שראן על מנת לרכוש את חלקו של שיראן בדיסקונט (10.4%) ולהפוך לבעל השליטה היחיד בבנק.
כיל דיווחה הבוקר לבורסה כי קרן ההשקעות קפיטל ריסרץ' רכשה 3,000 מניות כיל ביום שלישי האחרון ב-174 אלף שקל, במחיר של 58.12 שקל למניה.
טבע אישרה בסוף השבוע כי בית המשפט המחוזי בקולומביה העניק לחברה אישור לשיווק בלעדי לשיווק הגרסה הגנרית של טבליות הריספדרל. האישור ניתן למשך 180 יום, התרופה במקור שייכת ל- Janssen. החברה מצפה לאישור סופי ב-29 ביוני השנה. נכון ל-2007 נאמד מחזור המכירות השנתי של התרופה ב-2.5 מיליארד דולר בארה"ב בלבד. המניה פתחה את המסחר עם עלייה של 1.5%.
אל על הודיעה כי רכשה 3 מטוסי בואינג 737-800 תמורת 145 מיליון דולר. המטוסים ישמשו להגברת תנועת הנוסעים ליעדים קצרי הטווח וייכנסו לשימוש בתחילת 2009.
בבית ההשקעות הראל פיננסים התחילו היום לסקר את מניית אסם בהמלצת "משקל שוק" עם מחיר יעד של 46 שקל למניה, מחיר הגבוה בכ-7.8% ממחירה בשוק. האנליסטים מעודדים מצעדי ההנהלה וממהלכי ההתייעלות בחברה, וסבורים כי רווחיות החברה תשתפר.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
