מחפשים עיוותים בשוק? שתי מניות גדולות שנחתכו

יואב בורגן מלידר שוקי הון על הדיסקאונט שנפתח בחברות ההחזקה
יואב בורגן |

וידוי קטן: מעולם לא היינו חסידים גדולים של חברות אחזקה. תמיד סברנו כי ריבוי חברות האחזקה בישראל הינו בעיקר תולדת השליטה ההיסטורית של ההסתדרות במשק או של מספר משפחות מאוד עשירות.

גישתנו החשדנית הובילה אותנו לדעה, כי נטל הוכחה כבד קיים ביחס לכדאיות ההשקעה בחברת אחזקות מסוימת, לעומת השקעה ישירה בחברה מוחזקת / חברות מוחזקות. מי שחוללה שינוי חשיבתי בגישתנו לחברות אחזקה היתה קבוצת דלק, בשליטתו של יצחק תשובה ותחת הנהלתו של אסי ברטפלד. הגענו למסקנה, כי גם בהקשר של השקעה בחברות אחזקה, יש וראוי ליישם את עקרון ה-paying up for quality, קרי להעניק פרמיה בגין איכות הניהול של חברת האם, וכן בגין טיב ואיכות פורטפוליו ההחזקות.

ובכן, למרות שזה אולי נשמע קצת מוזר אינטואיטיבית, דווקא התקופה הנוכחית מגדילה בעיננו את מידת האטרקטיביות של חברות אחזקה בורסאיות. ברמה העקרונית, ישנה תפיסה רווחת לפיה בשוק מניות "דובי" – שבו המגמה הכללית היא כלפי מטה וסנטימנט המשקיעים בעיקרו שלילי, חברות אחזקה נוטות "להיענש" במיוחד: מניותיהן יורדות באופן חד יותר לעומת שווי אחזקותיהן, מה שיוצר ומעמיק את הדיסקאונט לפיו נסחרות חברות האחזקה לעומת שווי החברות המוחזקות על ידן.

ניקח שתי דוגמאות בולטות ממדד המעוף: החברה לישראל.

לגבי החברה לישראל הניתוח די פשוט: עם כל הכבוד לצים, בזן, טאואר, פעילויות האנרגיה באמריה הלטינית ומיזמי הרכב למיניהם, הרי שברור לכולם כי בסופו של יום החברה לישראל היא למעשה כיל, התורמת כ-80% מסך ערכה של החברה לישראל (לפחות לפי המודלים שלנו). אם כך, הרי שהקורלציה בין שתי המניות – כיל והחברה לישראל, צריכה להיות די מלאה, וזו אכן היתה תמונת המצב כמעט לכל אורך שנת 2007 למשל. אבל, שימו לב כי בחודשים האחרונים - מתחילת 2008 למעשה, כאשר התעוררות ה"דובים" היתה לעובדה מוגמרת, מניית החברה לישראל מפגינה ביצועי חסר משמעותיים לעומת כיל, בשיעור של כמעט 15%!

דוגמא אחרת היא דלק קבוצה

גם אם לוקחים בחשבון את הסנטימנט השלישי כלפי שתיים מאחזקותיה הבולטות – דלק US ודלק נדלן, צריך לזכור כי שתי החברות הנ"ל מהוות כיום ביחד כחמישית בלבד מסך שווי הקבוצה. דלק רכב, שנהנית ממומנטום עסקי אדיר, היא כיום האחזקה המהותית ביותר של קבוצת דלק, כאשר היא לבדה תורמת כחמישית מסך שווייה של חברת האם – כלומר כמו דלק US ודלק נדל"ן ביחד כאמור. ועדיין, מניית דלק נסחרת כיום בדיסקאונט של כ-43% על כלל אחזקותיה.

אז אל תצפו שהדיסקאונטים הנ"ל של חברות האחזקה ייסגרו במהרה, אך ניסיון העבר מלמד כי השוק בסופו של דבר כן מפנים ומתקן את האנומליות הללו.

מאת: יואב בורגן, אנליסט בלידר שוקי הון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות

מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי

אריאל כץ |
נושאים בכתבה מס יסף

בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית, בעוד המדינה היא השותף הראשי.

מהו בעצם מס היסף?

מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי  (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).

איפה האבסורד?

עד היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%