הבורסה בתל אביב סגרה במגמה מעורבת: המעו"ף טיפס 2.2%
הבורסה של תל אביב סגרה יום מסחר מקוצר נוסף אך הפעם במגמה חיובית. לאחר שאתמול סגר המעו"ף בירידה של 4%, היום תיקן המדד המוביל וסגר בעליה של 2.22%. ברקע, המדדים מסביב לעולם עושים היום קולות של התמתנות. באירופה נרשמות כעת עליות של כ-2.5% ובוול סטריט הצפי הוא לעליות של 1.2% בפתיחה.
וול סטריט ננעלה אמש במגמה מעורבת לאחר שפתחה בירידות חדות. ג'פרי קליינטוף, אסטרטג שוק בכיר בבית ההשקעות LPL Financial, אמר אמש לאחר סיום המסחר בארה"ב כי "ייתכן ואנו עדים לתחילת סופו של המשבר. הפדרל ריזרב הוכיח שהוא יתערב ויעשה הכל על מנת למנוע התמוטטות - וזה מה שצריך כדי להחזיר את הביטחון לשוק".
הבוקר באסיה נרשמה מגמה מעורבת עם נטייה לעליות, כאשר הבורסה ביפן עלתה ב-1.5% והונג קונג טיפסה 1.4%, אולם שנחאי איבדה 4%. באירופה נרשמות כעת עליות של עד 1.8% ובוול סטריט ייפתח היום המסחר בהמתנה לאירוע המרכזי: החלטת הריבית בארה"ב. ה'פד' יודיע היום בערב (20:15, שעון ישראל) על הורדת הריבית, אולם גובה ההורדה נותר בגדר תעלומה. בשוק מעריכים כי ה'פד' יפחית את הריבית ב-0.5% לכל הפחות, כאשר ישנם אף סיכויים גבוהים להפחתה של 1%.
מי שבוודאי יעקוב מקרוב אחר החלטת ה'פד' יהיה סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, אשר בעצמו יודיע על גובה הריבית במשק הישראלי ביום שני הקרוב. כיום עומדת הריבית בארה"ב על 3% ובישראל על 3.75%, אולם במידה וה'פד' יוריד את הריבית בחדות - פער הריביות יתרחב ועלול להביא להמשך היחלשות הדולר מול השקל. לפיכך, בשוק הישראלי מעריכים כי פישר יוריד את הריבית ב-0.25% לכל הפחות.
מדדים מובילים: המעו"ף עלה ב-2.22% לרמה של 985 נקודות. ת"א 100 טיפס 1.6% ל-898 נקודות ומדד הבנקים הוסיף 2.1%. מנגד, התל-טק 15 איבד 1.12%.
מניות במרכז
מניית טבע עלתהב-2.39% על רקע העלאת דירוג האשראי שלה בידי סוכנות S&P. דירוג האשראי של החברה הועלה ל-'+BBB' מ-'BBB', תוך שסוכנות הדירוג S&P מציינת את איתנותה של טבע.
מניית כיל זינקה לאור המלצה חיובית מבית ההשקעות סיטיגרופ. האנליסטים קוראים למשקיעים לקנות את המניה למרות הירידות, ומציינים כי היא עשויה להגיע ל-70 שקלים. כיל מושכת את החברה לישראל לעלייה של 3.3%.
מניות הבנקים בראשות הפועלים ולאומי המשיכו לרכז עניין לאחר הנפילות החדות מאתמול. המניות סובלות מסנטימנט שלילי על רקע משבר האשראי שפוגע במניות הפיננסים בעולם כולו.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.