עולם הדפוס על פי גטר
אחת המהפכות היותר מרתקות שהביא עמו העידן הדיגיטלי הוא מהפכת הדפוס הדיגיטלי. מערכת היחסים בין שני עולמות אלו ידעה עליות ומורדות בעשורים האחרונים. הדפוס הדיגיטלי החל כתקווה גדולה כמו הרבה באזוורדים שצצו אי שם בשנות הבועה הראשונות. לישראל היה חלק לא קטן במהפכה זו באמצעות ספינות דגל מפורסמות כגון סאיטקס, אינדיגו, נור ואחרים. אינדיגו היא חלק מ-HP, נור נרכשה על ידי אינדיגו, וסאיטקס שייכת לקודאק. כאשר פרץ עולם הדפוס הדיגיטלי החלו לספור את ימיו של הדפוס הקונבנציונלי, עם מכונות הדפוס הענקיות עטורות הפלדה, שרשראות הענק והרבה מאוד נייר. ההתקדמות המהירה של עידן האינטרנט רק האיצה את ההספדים והעולם חי בתחושה שעוד מעט לא יהיה כדאי בכלל לכרות ניירות. אלא שהמציאות כרגיל היתה קצת שונה ואולי קצת הרבה. אנליסטים רבים ששרתו את תעשיית הדפוס הדיגיטלי, אם הם בכלל עדיין בתחום, יכולים לשקול ברצינות לאכול את הכובע.
הדפוס האנלוגי התעשת מהר מאוד אל מול התחרות, השקיע במדפסת משוכללת ופתח לשכת שירות לדפוס דיגיטלי. בשנים הראשונות זה עוד נראה מאיים, אך עם הזמן עסקים, משרדי פרסום ומפיקים גילו פתאום שכדי להדפיס 2,000 עותקים של חוברת פנים ארגונית הם לא צריכים לשלם כמו בשביל 10,000.
לא מכבר גטר גרפיקס, העוסקת באספקת פתרונות ציוד לענפי הדפוס והמדיה, ערכה כנס ראשון מסוגו בישראל שבו הוצגו לראשונה כל סלי הפתרונות לענפי הדפוס וההוצאה לאור, ובין היתר את מוצרי אגפא הבלגית. קובי תדמור, מנכ"ל גטר גרפיקס, אומר שהכנס והתערוכה הביאו לחברה תוצאות שהן הרבה מעבר לציפיות והיה זה אחד האירועים היותר מעניינים בענף הדפוס בישראל.
גטר גרפיקס פועלת יותר מחמישים שנה בתחום ההדמיה, דפוס וקדם דפוס. ב-1955 היא רכשה את מניותיה של ישראקולור שהיתה חברה ציבורית. ב-2001 רכשה חברת האחזקות גטר את הפעילות של אגפא בישראל בתחום קדם הדפוס והדפוס, ציוד מתכלה ומערכות קדם דפוס. אגפא היא שחקן דומיננטי בשוק הציוד לדפוס מזה 60 שנים. עד ל-1998 היא פעלה באמצעות פלווקו בבעלות משפחת לוין. הבן, יוחנן לוין, ייצג את החברה ושיווק לענף הדפוס ציוד מתכלה, פילמים וציוד לקדם דפוס. ב-1998 הוא מכר את הפעילות לאגפא שהפעילה בישראל סניף ישיר עד ל-2001 עת גטר גרפיקס החליטה לרכוש מאגפא את הפעילות ומאז היא ממשיכה לשווק אותה בהצלחה.
"מבלי להיתפס למילים גבוהות אני יכול לומר שהפעילות שלנו מהווה מקום מפגש בין כל מי שמתפרנס מענף הדפוס לבין 460 עובדי החברה שלנו, ספקיה ולקוחותיה ובין הציבור המחזיק במניות שלנו", אומר תדמור. ביטוי לכך ניתן היה לראות כאמור בכנס שערכה החברה במלון דן פנורמה, בהפקת ThePoeple. בכנס הוצגו כל הפתרונות הקשורים לתהליכי ההדפסה הדיגיטלית וההדפסה הקונבנציונלית. החברה הציגה מוצרים ופתרונות ייעודיים, מדפסות דיגיטליות בטכנולוגיות שונות, אמצעי גימור וכמובן פתרונות לחומרים מתכלים. בתערוכה מרהיבה הוצגו למשתתפים פתרונות הדפסה של חברות רב לאומיות גדולות, גימור, פתרונות להדפסה בפורמט רחב, כלים ומוצרים להדפסות על פלטפורמות שאינן נייר ועוד. גטר גרפיקס גם מייצגת בישראל את יצרנית מכונת הדפוס שינוארה, שכמו חברות יפניות אחרות שטפו את השוק הישראלי בשנים האחרונות. בין לקוחותיה המרכזיים כל מערכות העיתונים, להן ערוכה החברה לתת שירות 24X7.
כיצד מתמודד השוק הישראלי עם הגל של הדפוס הדיגיטלי?
"למרות ההאצה ההולכת וגוברת של הדפוס הדיגיטלי עדיין מפעלי הדפוס הגדולים והבינוניים בישראל משקיעים בציוד אנלוגי, וזאת מפני שמהפכת הדפוס הדיגיטלי לא הצליחה לתת פתרונות מלאים לכל הדרישות של תהליכי הדפוס. כיום מכונות שהיו מתוכננות בעבר לריצות ארוכות מסוגלות לבצע ריצות קצרות ובינוניות בעלות שאינה יקרה יותר מהדפוס הדיגיטלי ובאיכות מצויינת. אם בעבר נקודת האיזון הכדאית בין דפוס דיגיטלי לאנלוגי היתה 3,000 עותקים, היום בקרב הבלימה שמתנהל בין האופסט לבין הדיגיטלי, עדיין האופסט חי ונושם. זאת כמובן במקביל לעובדה שבכל תהליכי הדפוס חדרו תוכנות ותהליכי עבודה ממוחשבים לחלוטין, כולל ממשקים למערכות מיחשוב ארגוניות כמו ERP ,CRM וכדומה. סביבת העבודה של בית הדפוס כיום השתנתה לחלוטין ואת עמדות הדפסים ועובדים מקצועיים בקדם דפוס תופסים צעירים בעלי רקע מיחשובי".
ומה יהיה בעתיד?
"אני מעריך שתוך שלוש שנים יהיה משבר ותעשיית הדפוס הקונבנציונלית תצטרך לתת את דעתה על כך. המקצוענים בענף מצפים לתערוכת DRUPA2008 הנערכת אחת לארבע שנים במרכז הירידים דיסלדורף, והיא נחשבת לתערוכת הדפוס הקדם ומדיה המרכזית בעולם, אשר מרכזת אליה כמיליון מבקרים. ישראל נחשבת לחלוצת הדפוס הדיגיטלי באמצעות חברות כגון אינדיגו - HP, סאיטקס, נור וחברות מובילות אחרות".
האם האינטרנט לא חיסל את הדפוס בכלל?
"עובדתית לא. ברור שתהליכי דפוס רבים נעשים היום באמצעות האינטרנט. כל מערכות העיתונים וכל העוסקים במדיה משתמשים ב-Web כדי לקצר תהליכי עבודה. מנגד תעשיית הנייר בעולם פורחת, ממשיכים לכרות עצים, כי עדיין המדיה המודפסת היא המדיה המועדפת לקריאת טקסטים ארוכים, לניידות מושלמת וכדומה.
קבוצת גטר מאגדת בתוכה חמש חברות אחיות כשכל אחת מהן היא עצמאית, אולם שיטת העבודה של הקבוצה היא שכל השירותים והלוגיסטיקה של כל החברות נעשות ממוקד מרכזי אחד, כלומר כל חברה קונה אותם מחברת האם גטר. בין היתר מפעילה הקבוצה מחסן בן 11 אלף מ"ר מול הקניון ברמת גן. סך כל המחזור הכללי של פעילות הקבוצה ב-2006 עמד על 200 מיליון דולרים, עם תשואה להון מוצלחת ביותר של 35%. קהל היעד העיקרי הוא כאמור ענף הדפוס המכיל 1,500 עסקים, והמוטו הכללי של כל הקבוצה הוא "הבית של החזון".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
