עולם הדפוס על פי גטר
אחת המהפכות היותר מרתקות שהביא עמו העידן הדיגיטלי הוא מהפכת הדפוס הדיגיטלי. מערכת היחסים בין שני עולמות אלו ידעה עליות ומורדות בעשורים האחרונים. הדפוס הדיגיטלי החל כתקווה גדולה כמו הרבה באזוורדים שצצו אי שם בשנות הבועה הראשונות. לישראל היה חלק לא קטן במהפכה זו באמצעות ספינות דגל מפורסמות כגון סאיטקס, אינדיגו, נור ואחרים. אינדיגו היא חלק מ-HP, נור נרכשה על ידי אינדיגו, וסאיטקס שייכת לקודאק. כאשר פרץ עולם הדפוס הדיגיטלי החלו לספור את ימיו של הדפוס הקונבנציונלי, עם מכונות הדפוס הענקיות עטורות הפלדה, שרשראות הענק והרבה מאוד נייר. ההתקדמות המהירה של עידן האינטרנט רק האיצה את ההספדים והעולם חי בתחושה שעוד מעט לא יהיה כדאי בכלל לכרות ניירות. אלא שהמציאות כרגיל היתה קצת שונה ואולי קצת הרבה. אנליסטים רבים ששרתו את תעשיית הדפוס הדיגיטלי, אם הם בכלל עדיין בתחום, יכולים לשקול ברצינות לאכול את הכובע.
הדפוס האנלוגי התעשת מהר מאוד אל מול התחרות, השקיע במדפסת משוכללת ופתח לשכת שירות לדפוס דיגיטלי. בשנים הראשונות זה עוד נראה מאיים, אך עם הזמן עסקים, משרדי פרסום ומפיקים גילו פתאום שכדי להדפיס 2,000 עותקים של חוברת פנים ארגונית הם לא צריכים לשלם כמו בשביל 10,000.
לא מכבר גטר גרפיקס, העוסקת באספקת פתרונות ציוד לענפי הדפוס והמדיה, ערכה כנס ראשון מסוגו בישראל שבו הוצגו לראשונה כל סלי הפתרונות לענפי הדפוס וההוצאה לאור, ובין היתר את מוצרי אגפא הבלגית. קובי תדמור, מנכ"ל גטר גרפיקס, אומר שהכנס והתערוכה הביאו לחברה תוצאות שהן הרבה מעבר לציפיות והיה זה אחד האירועים היותר מעניינים בענף הדפוס בישראל.
גטר גרפיקס פועלת יותר מחמישים שנה בתחום ההדמיה, דפוס וקדם דפוס. ב-1955 היא רכשה את מניותיה של ישראקולור שהיתה חברה ציבורית. ב-2001 רכשה חברת האחזקות גטר את הפעילות של אגפא בישראל בתחום קדם הדפוס והדפוס, ציוד מתכלה ומערכות קדם דפוס. אגפא היא שחקן דומיננטי בשוק הציוד לדפוס מזה 60 שנים. עד ל-1998 היא פעלה באמצעות פלווקו בבעלות משפחת לוין. הבן, יוחנן לוין, ייצג את החברה ושיווק לענף הדפוס ציוד מתכלה, פילמים וציוד לקדם דפוס. ב-1998 הוא מכר את הפעילות לאגפא שהפעילה בישראל סניף ישיר עד ל-2001 עת גטר גרפיקס החליטה לרכוש מאגפא את הפעילות ומאז היא ממשיכה לשווק אותה בהצלחה.
"מבלי להיתפס למילים גבוהות אני יכול לומר שהפעילות שלנו מהווה מקום מפגש בין כל מי שמתפרנס מענף הדפוס לבין 460 עובדי החברה שלנו, ספקיה ולקוחותיה ובין הציבור המחזיק במניות שלנו", אומר תדמור. ביטוי לכך ניתן היה לראות כאמור בכנס שערכה החברה במלון דן פנורמה, בהפקת ThePoeple. בכנס הוצגו כל הפתרונות הקשורים לתהליכי ההדפסה הדיגיטלית וההדפסה הקונבנציונלית. החברה הציגה מוצרים ופתרונות ייעודיים, מדפסות דיגיטליות בטכנולוגיות שונות, אמצעי גימור וכמובן פתרונות לחומרים מתכלים. בתערוכה מרהיבה הוצגו למשתתפים פתרונות הדפסה של חברות רב לאומיות גדולות, גימור, פתרונות להדפסה בפורמט רחב, כלים ומוצרים להדפסות על פלטפורמות שאינן נייר ועוד. גטר גרפיקס גם מייצגת בישראל את יצרנית מכונת הדפוס שינוארה, שכמו חברות יפניות אחרות שטפו את השוק הישראלי בשנים האחרונות. בין לקוחותיה המרכזיים כל מערכות העיתונים, להן ערוכה החברה לתת שירות 24X7.
כיצד מתמודד השוק הישראלי עם הגל של הדפוס הדיגיטלי?
"למרות ההאצה ההולכת וגוברת של הדפוס הדיגיטלי עדיין מפעלי הדפוס הגדולים והבינוניים בישראל משקיעים בציוד אנלוגי, וזאת מפני שמהפכת הדפוס הדיגיטלי לא הצליחה לתת פתרונות מלאים לכל הדרישות של תהליכי הדפוס. כיום מכונות שהיו מתוכננות בעבר לריצות ארוכות מסוגלות לבצע ריצות קצרות ובינוניות בעלות שאינה יקרה יותר מהדפוס הדיגיטלי ובאיכות מצויינת. אם בעבר נקודת האיזון הכדאית בין דפוס דיגיטלי לאנלוגי היתה 3,000 עותקים, היום בקרב הבלימה שמתנהל בין האופסט לבין הדיגיטלי, עדיין האופסט חי ונושם. זאת כמובן במקביל לעובדה שבכל תהליכי הדפוס חדרו תוכנות ותהליכי עבודה ממוחשבים לחלוטין, כולל ממשקים למערכות מיחשוב ארגוניות כמו ERP ,CRM וכדומה. סביבת העבודה של בית הדפוס כיום השתנתה לחלוטין ואת עמדות הדפסים ועובדים מקצועיים בקדם דפוס תופסים צעירים בעלי רקע מיחשובי".
ומה יהיה בעתיד?
"אני מעריך שתוך שלוש שנים יהיה משבר ותעשיית הדפוס הקונבנציונלית תצטרך לתת את דעתה על כך. המקצוענים בענף מצפים לתערוכת DRUPA2008 הנערכת אחת לארבע שנים במרכז הירידים דיסלדורף, והיא נחשבת לתערוכת הדפוס הקדם ומדיה המרכזית בעולם, אשר מרכזת אליה כמיליון מבקרים. ישראל נחשבת לחלוצת הדפוס הדיגיטלי באמצעות חברות כגון אינדיגו - HP, סאיטקס, נור וחברות מובילות אחרות".
האם האינטרנט לא חיסל את הדפוס בכלל?
"עובדתית לא. ברור שתהליכי דפוס רבים נעשים היום באמצעות האינטרנט. כל מערכות העיתונים וכל העוסקים במדיה משתמשים ב-Web כדי לקצר תהליכי עבודה. מנגד תעשיית הנייר בעולם פורחת, ממשיכים לכרות עצים, כי עדיין המדיה המודפסת היא המדיה המועדפת לקריאת טקסטים ארוכים, לניידות מושלמת וכדומה.
קבוצת גטר מאגדת בתוכה חמש חברות אחיות כשכל אחת מהן היא עצמאית, אולם שיטת העבודה של הקבוצה היא שכל השירותים והלוגיסטיקה של כל החברות נעשות ממוקד מרכזי אחד, כלומר כל חברה קונה אותם מחברת האם גטר. בין היתר מפעילה הקבוצה מחסן בן 11 אלף מ"ר מול הקניון ברמת גן. סך כל המחזור הכללי של פעילות הקבוצה ב-2006 עמד על 200 מיליון דולרים, עם תשואה להון מוצלחת ביותר של 35%. קהל היעד העיקרי הוא כאמור ענף הדפוס המכיל 1,500 עסקים, והמוטו הכללי של כל הקבוצה הוא "הבית של החזון".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"
תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן" שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".
