עולם הדפוס על פי גטר
אחת המהפכות היותר מרתקות שהביא עמו העידן הדיגיטלי הוא מהפכת הדפוס הדיגיטלי. מערכת היחסים בין שני עולמות אלו ידעה עליות ומורדות בעשורים האחרונים. הדפוס הדיגיטלי החל כתקווה גדולה כמו הרבה באזוורדים שצצו אי שם בשנות הבועה הראשונות. לישראל היה חלק לא קטן במהפכה זו באמצעות ספינות דגל מפורסמות כגון סאיטקס, אינדיגו, נור ואחרים. אינדיגו היא חלק מ-HP, נור נרכשה על ידי אינדיגו, וסאיטקס שייכת לקודאק. כאשר פרץ עולם הדפוס הדיגיטלי החלו לספור את ימיו של הדפוס הקונבנציונלי, עם מכונות הדפוס הענקיות עטורות הפלדה, שרשראות הענק והרבה מאוד נייר. ההתקדמות המהירה של עידן האינטרנט רק האיצה את ההספדים והעולם חי בתחושה שעוד מעט לא יהיה כדאי בכלל לכרות ניירות. אלא שהמציאות כרגיל היתה קצת שונה ואולי קצת הרבה. אנליסטים רבים ששרתו את תעשיית הדפוס הדיגיטלי, אם הם בכלל עדיין בתחום, יכולים לשקול ברצינות לאכול את הכובע.
הדפוס האנלוגי התעשת מהר מאוד אל מול התחרות, השקיע במדפסת משוכללת ופתח לשכת שירות לדפוס דיגיטלי. בשנים הראשונות זה עוד נראה מאיים, אך עם הזמן עסקים, משרדי פרסום ומפיקים גילו פתאום שכדי להדפיס 2,000 עותקים של חוברת פנים ארגונית הם לא צריכים לשלם כמו בשביל 10,000.
לא מכבר גטר גרפיקס, העוסקת באספקת פתרונות ציוד לענפי הדפוס והמדיה, ערכה כנס ראשון מסוגו בישראל שבו הוצגו לראשונה כל סלי הפתרונות לענפי הדפוס וההוצאה לאור, ובין היתר את מוצרי אגפא הבלגית. קובי תדמור, מנכ"ל גטר גרפיקס, אומר שהכנס והתערוכה הביאו לחברה תוצאות שהן הרבה מעבר לציפיות והיה זה אחד האירועים היותר מעניינים בענף הדפוס בישראל.
גטר גרפיקס פועלת יותר מחמישים שנה בתחום ההדמיה, דפוס וקדם דפוס. ב-1955 היא רכשה את מניותיה של ישראקולור שהיתה חברה ציבורית. ב-2001 רכשה חברת האחזקות גטר את הפעילות של אגפא בישראל בתחום קדם הדפוס והדפוס, ציוד מתכלה ומערכות קדם דפוס. אגפא היא שחקן דומיננטי בשוק הציוד לדפוס מזה 60 שנים. עד ל-1998 היא פעלה באמצעות פלווקו בבעלות משפחת לוין. הבן, יוחנן לוין, ייצג את החברה ושיווק לענף הדפוס ציוד מתכלה, פילמים וציוד לקדם דפוס. ב-1998 הוא מכר את הפעילות לאגפא שהפעילה בישראל סניף ישיר עד ל-2001 עת גטר גרפיקס החליטה לרכוש מאגפא את הפעילות ומאז היא ממשיכה לשווק אותה בהצלחה.
"מבלי להיתפס למילים גבוהות אני יכול לומר שהפעילות שלנו מהווה מקום מפגש בין כל מי שמתפרנס מענף הדפוס לבין 460 עובדי החברה שלנו, ספקיה ולקוחותיה ובין הציבור המחזיק במניות שלנו", אומר תדמור. ביטוי לכך ניתן היה לראות כאמור בכנס שערכה החברה במלון דן פנורמה, בהפקת ThePoeple. בכנס הוצגו כל הפתרונות הקשורים לתהליכי ההדפסה הדיגיטלית וההדפסה הקונבנציונלית. החברה הציגה מוצרים ופתרונות ייעודיים, מדפסות דיגיטליות בטכנולוגיות שונות, אמצעי גימור וכמובן פתרונות לחומרים מתכלים. בתערוכה מרהיבה הוצגו למשתתפים פתרונות הדפסה של חברות רב לאומיות גדולות, גימור, פתרונות להדפסה בפורמט רחב, כלים ומוצרים להדפסות על פלטפורמות שאינן נייר ועוד. גטר גרפיקס גם מייצגת בישראל את יצרנית מכונת הדפוס שינוארה, שכמו חברות יפניות אחרות שטפו את השוק הישראלי בשנים האחרונות. בין לקוחותיה המרכזיים כל מערכות העיתונים, להן ערוכה החברה לתת שירות 24X7.
כיצד מתמודד השוק הישראלי עם הגל של הדפוס הדיגיטלי?
"למרות ההאצה ההולכת וגוברת של הדפוס הדיגיטלי עדיין מפעלי הדפוס הגדולים והבינוניים בישראל משקיעים בציוד אנלוגי, וזאת מפני שמהפכת הדפוס הדיגיטלי לא הצליחה לתת פתרונות מלאים לכל הדרישות של תהליכי הדפוס. כיום מכונות שהיו מתוכננות בעבר לריצות ארוכות מסוגלות לבצע ריצות קצרות ובינוניות בעלות שאינה יקרה יותר מהדפוס הדיגיטלי ובאיכות מצויינת. אם בעבר נקודת האיזון הכדאית בין דפוס דיגיטלי לאנלוגי היתה 3,000 עותקים, היום בקרב הבלימה שמתנהל בין האופסט לבין הדיגיטלי, עדיין האופסט חי ונושם. זאת כמובן במקביל לעובדה שבכל תהליכי הדפוס חדרו תוכנות ותהליכי עבודה ממוחשבים לחלוטין, כולל ממשקים למערכות מיחשוב ארגוניות כמו ERP ,CRM וכדומה. סביבת העבודה של בית הדפוס כיום השתנתה לחלוטין ואת עמדות הדפסים ועובדים מקצועיים בקדם דפוס תופסים צעירים בעלי רקע מיחשובי".
ומה יהיה בעתיד?
"אני מעריך שתוך שלוש שנים יהיה משבר ותעשיית הדפוס הקונבנציונלית תצטרך לתת את דעתה על כך. המקצוענים בענף מצפים לתערוכת DRUPA2008 הנערכת אחת לארבע שנים במרכז הירידים דיסלדורף, והיא נחשבת לתערוכת הדפוס הקדם ומדיה המרכזית בעולם, אשר מרכזת אליה כמיליון מבקרים. ישראל נחשבת לחלוצת הדפוס הדיגיטלי באמצעות חברות כגון אינדיגו - HP, סאיטקס, נור וחברות מובילות אחרות".
האם האינטרנט לא חיסל את הדפוס בכלל?
"עובדתית לא. ברור שתהליכי דפוס רבים נעשים היום באמצעות האינטרנט. כל מערכות העיתונים וכל העוסקים במדיה משתמשים ב-Web כדי לקצר תהליכי עבודה. מנגד תעשיית הנייר בעולם פורחת, ממשיכים לכרות עצים, כי עדיין המדיה המודפסת היא המדיה המועדפת לקריאת טקסטים ארוכים, לניידות מושלמת וכדומה.
קבוצת גטר מאגדת בתוכה חמש חברות אחיות כשכל אחת מהן היא עצמאית, אולם שיטת העבודה של הקבוצה היא שכל השירותים והלוגיסטיקה של כל החברות נעשות ממוקד מרכזי אחד, כלומר כל חברה קונה אותם מחברת האם גטר. בין היתר מפעילה הקבוצה מחסן בן 11 אלף מ"ר מול הקניון ברמת גן. סך כל המחזור הכללי של פעילות הקבוצה ב-2006 עמד על 200 מיליון דולרים, עם תשואה להון מוצלחת ביותר של 35%. קהל היעד העיקרי הוא כאמור ענף הדפוס המכיל 1,500 עסקים, והמוטו הכללי של כל הקבוצה הוא "הבית של החזון".
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
