עולם הדפוס על פי גטר
אחת המהפכות היותר מרתקות שהביא עמו העידן הדיגיטלי הוא מהפכת הדפוס הדיגיטלי. מערכת היחסים בין שני עולמות אלו ידעה עליות ומורדות בעשורים האחרונים. הדפוס הדיגיטלי החל כתקווה גדולה כמו הרבה באזוורדים שצצו אי שם בשנות הבועה הראשונות. לישראל היה חלק לא קטן במהפכה זו באמצעות ספינות דגל מפורסמות כגון סאיטקס, אינדיגו, נור ואחרים. אינדיגו היא חלק מ-HP, נור נרכשה על ידי אינדיגו, וסאיטקס שייכת לקודאק. כאשר פרץ עולם הדפוס הדיגיטלי החלו לספור את ימיו של הדפוס הקונבנציונלי, עם מכונות הדפוס הענקיות עטורות הפלדה, שרשראות הענק והרבה מאוד נייר. ההתקדמות המהירה של עידן האינטרנט רק האיצה את ההספדים והעולם חי בתחושה שעוד מעט לא יהיה כדאי בכלל לכרות ניירות. אלא שהמציאות כרגיל היתה קצת שונה ואולי קצת הרבה. אנליסטים רבים ששרתו את תעשיית הדפוס הדיגיטלי, אם הם בכלל עדיין בתחום, יכולים לשקול ברצינות לאכול את הכובע.
הדפוס האנלוגי התעשת מהר מאוד אל מול התחרות, השקיע במדפסת משוכללת ופתח לשכת שירות לדפוס דיגיטלי. בשנים הראשונות זה עוד נראה מאיים, אך עם הזמן עסקים, משרדי פרסום ומפיקים גילו פתאום שכדי להדפיס 2,000 עותקים של חוברת פנים ארגונית הם לא צריכים לשלם כמו בשביל 10,000.
לא מכבר גטר גרפיקס, העוסקת באספקת פתרונות ציוד לענפי הדפוס והמדיה, ערכה כנס ראשון מסוגו בישראל שבו הוצגו לראשונה כל סלי הפתרונות לענפי הדפוס וההוצאה לאור, ובין היתר את מוצרי אגפא הבלגית. קובי תדמור, מנכ"ל גטר גרפיקס, אומר שהכנס והתערוכה הביאו לחברה תוצאות שהן הרבה מעבר לציפיות והיה זה אחד האירועים היותר מעניינים בענף הדפוס בישראל.
גטר גרפיקס פועלת יותר מחמישים שנה בתחום ההדמיה, דפוס וקדם דפוס. ב-1955 היא רכשה את מניותיה של ישראקולור שהיתה חברה ציבורית. ב-2001 רכשה חברת האחזקות גטר את הפעילות של אגפא בישראל בתחום קדם הדפוס והדפוס, ציוד מתכלה ומערכות קדם דפוס. אגפא היא שחקן דומיננטי בשוק הציוד לדפוס מזה 60 שנים. עד ל-1998 היא פעלה באמצעות פלווקו בבעלות משפחת לוין. הבן, יוחנן לוין, ייצג את החברה ושיווק לענף הדפוס ציוד מתכלה, פילמים וציוד לקדם דפוס. ב-1998 הוא מכר את הפעילות לאגפא שהפעילה בישראל סניף ישיר עד ל-2001 עת גטר גרפיקס החליטה לרכוש מאגפא את הפעילות ומאז היא ממשיכה לשווק אותה בהצלחה.
"מבלי להיתפס למילים גבוהות אני יכול לומר שהפעילות שלנו מהווה מקום מפגש בין כל מי שמתפרנס מענף הדפוס לבין 460 עובדי החברה שלנו, ספקיה ולקוחותיה ובין הציבור המחזיק במניות שלנו", אומר תדמור. ביטוי לכך ניתן היה לראות כאמור בכנס שערכה החברה במלון דן פנורמה, בהפקת ThePoeple. בכנס הוצגו כל הפתרונות הקשורים לתהליכי ההדפסה הדיגיטלית וההדפסה הקונבנציונלית. החברה הציגה מוצרים ופתרונות ייעודיים, מדפסות דיגיטליות בטכנולוגיות שונות, אמצעי גימור וכמובן פתרונות לחומרים מתכלים. בתערוכה מרהיבה הוצגו למשתתפים פתרונות הדפסה של חברות רב לאומיות גדולות, גימור, פתרונות להדפסה בפורמט רחב, כלים ומוצרים להדפסות על פלטפורמות שאינן נייר ועוד. גטר גרפיקס גם מייצגת בישראל את יצרנית מכונת הדפוס שינוארה, שכמו חברות יפניות אחרות שטפו את השוק הישראלי בשנים האחרונות. בין לקוחותיה המרכזיים כל מערכות העיתונים, להן ערוכה החברה לתת שירות 24X7.
כיצד מתמודד השוק הישראלי עם הגל של הדפוס הדיגיטלי?
"למרות ההאצה ההולכת וגוברת של הדפוס הדיגיטלי עדיין מפעלי הדפוס הגדולים והבינוניים בישראל משקיעים בציוד אנלוגי, וזאת מפני שמהפכת הדפוס הדיגיטלי לא הצליחה לתת פתרונות מלאים לכל הדרישות של תהליכי הדפוס. כיום מכונות שהיו מתוכננות בעבר לריצות ארוכות מסוגלות לבצע ריצות קצרות ובינוניות בעלות שאינה יקרה יותר מהדפוס הדיגיטלי ובאיכות מצויינת. אם בעבר נקודת האיזון הכדאית בין דפוס דיגיטלי לאנלוגי היתה 3,000 עותקים, היום בקרב הבלימה שמתנהל בין האופסט לבין הדיגיטלי, עדיין האופסט חי ונושם. זאת כמובן במקביל לעובדה שבכל תהליכי הדפוס חדרו תוכנות ותהליכי עבודה ממוחשבים לחלוטין, כולל ממשקים למערכות מיחשוב ארגוניות כמו ERP ,CRM וכדומה. סביבת העבודה של בית הדפוס כיום השתנתה לחלוטין ואת עמדות הדפסים ועובדים מקצועיים בקדם דפוס תופסים צעירים בעלי רקע מיחשובי".
ומה יהיה בעתיד?
"אני מעריך שתוך שלוש שנים יהיה משבר ותעשיית הדפוס הקונבנציונלית תצטרך לתת את דעתה על כך. המקצוענים בענף מצפים לתערוכת DRUPA2008 הנערכת אחת לארבע שנים במרכז הירידים דיסלדורף, והיא נחשבת לתערוכת הדפוס הקדם ומדיה המרכזית בעולם, אשר מרכזת אליה כמיליון מבקרים. ישראל נחשבת לחלוצת הדפוס הדיגיטלי באמצעות חברות כגון אינדיגו - HP, סאיטקס, נור וחברות מובילות אחרות".
האם האינטרנט לא חיסל את הדפוס בכלל?
"עובדתית לא. ברור שתהליכי דפוס רבים נעשים היום באמצעות האינטרנט. כל מערכות העיתונים וכל העוסקים במדיה משתמשים ב-Web כדי לקצר תהליכי עבודה. מנגד תעשיית הנייר בעולם פורחת, ממשיכים לכרות עצים, כי עדיין המדיה המודפסת היא המדיה המועדפת לקריאת טקסטים ארוכים, לניידות מושלמת וכדומה.
קבוצת גטר מאגדת בתוכה חמש חברות אחיות כשכל אחת מהן היא עצמאית, אולם שיטת העבודה של הקבוצה היא שכל השירותים והלוגיסטיקה של כל החברות נעשות ממוקד מרכזי אחד, כלומר כל חברה קונה אותם מחברת האם גטר. בין היתר מפעילה הקבוצה מחסן בן 11 אלף מ"ר מול הקניון ברמת גן. סך כל המחזור הכללי של פעילות הקבוצה ב-2006 עמד על 200 מיליון דולרים, עם תשואה להון מוצלחת ביותר של 35%. קהל היעד העיקרי הוא כאמור ענף הדפוס המכיל 1,500 עסקים, והמוטו הכללי של כל הקבוצה הוא "הבית של החזון".
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
