עולם הדפוס על פי גטר

למרות התחזיות הפסימיות לגבי עתיד עולם הדפוס הקונבנציונלי, אשר רבים ניבאו לו היעלמות בגלל הדפוס הדיגיטאלי ועידן האינטרנט, אומר קובי תדמור, מנכ"ל גטר גרפיקס, כי הדפוס האנלוגי חי ובועט ● הכנס והתערוכה שערכה החברה לפני כמה שבועות היה הפגנת כוח בלתי רגילה לכל קבוצת גטר, הפעילה בשוק הדפוס הישראלי עוד מלפני קום המדינה
יהודה קונפורטס |

אחת המהפכות היותר מרתקות שהביא עמו העידן הדיגיטלי הוא מהפכת הדפוס הדיגיטלי. מערכת היחסים בין שני עולמות אלו ידעה עליות ומורדות בעשורים האחרונים. הדפוס הדיגיטלי החל כתקווה גדולה כמו הרבה באזוורדים שצצו אי שם בשנות הבועה הראשונות. לישראל היה חלק לא קטן במהפכה זו באמצעות ספינות דגל מפורסמות כגון סאיטקס, אינדיגו, נור ואחרים. אינדיגו היא חלק מ-HP, נור נרכשה על ידי אינדיגו, וסאיטקס שייכת לקודאק. כאשר פרץ עולם הדפוס הדיגיטלי החלו לספור את ימיו של הדפוס הקונבנציונלי, עם מכונות הדפוס הענקיות עטורות הפלדה, שרשראות הענק והרבה מאוד נייר. ההתקדמות המהירה של עידן האינטרנט רק האיצה את ההספדים והעולם חי בתחושה שעוד מעט לא יהיה כדאי בכלל לכרות ניירות. אלא שהמציאות כרגיל היתה קצת שונה ואולי קצת הרבה. אנליסטים רבים ששרתו את תעשיית הדפוס הדיגיטלי, אם הם בכלל עדיין בתחום, יכולים לשקול ברצינות לאכול את הכובע.

הדפוס האנלוגי התעשת מהר מאוד אל מול התחרות, השקיע במדפסת משוכללת ופתח לשכת שירות לדפוס דיגיטלי. בשנים הראשונות זה עוד נראה מאיים, אך עם הזמן עסקים, משרדי פרסום ומפיקים גילו פתאום שכדי להדפיס 2,000 עותקים של חוברת פנים ארגונית הם לא צריכים לשלם כמו בשביל 10,000.

לא מכבר גטר גרפיקס, העוסקת באספקת פתרונות ציוד לענפי הדפוס והמדיה, ערכה כנס ראשון מסוגו בישראל שבו הוצגו לראשונה כל סלי הפתרונות לענפי הדפוס וההוצאה לאור, ובין היתר את מוצרי אגפא הבלגית. קובי תדמור, מנכ"ל גטר גרפיקס, אומר שהכנס והתערוכה הביאו לחברה תוצאות שהן הרבה מעבר לציפיות והיה זה אחד האירועים היותר מעניינים בענף הדפוס בישראל.

גטר גרפיקס פועלת יותר מחמישים שנה בתחום ההדמיה, דפוס וקדם דפוס. ב-1955 היא רכשה את מניותיה של ישראקולור שהיתה חברה ציבורית. ב-2001 רכשה חברת האחזקות גטר את הפעילות של אגפא בישראל בתחום קדם הדפוס והדפוס, ציוד מתכלה ומערכות קדם דפוס. אגפא היא שחקן דומיננטי בשוק הציוד לדפוס מזה 60 שנים. עד ל-1998 היא פעלה באמצעות פלווקו בבעלות משפחת לוין. הבן, יוחנן לוין, ייצג את החברה ושיווק לענף הדפוס ציוד מתכלה, פילמים וציוד לקדם דפוס. ב-1998 הוא מכר את הפעילות לאגפא שהפעילה בישראל סניף ישיר עד ל-2001 עת גטר גרפיקס החליטה לרכוש מאגפא את הפעילות ומאז היא ממשיכה לשווק אותה בהצלחה.

"מבלי להיתפס למילים גבוהות אני יכול לומר שהפעילות שלנו מהווה מקום מפגש בין כל מי שמתפרנס מענף הדפוס לבין 460 עובדי החברה שלנו, ספקיה ולקוחותיה ובין הציבור המחזיק במניות שלנו", אומר תדמור. ביטוי לכך ניתן היה לראות כאמור בכנס שערכה החברה במלון דן פנורמה, בהפקת ThePoeple. בכנס הוצגו כל הפתרונות הקשורים לתהליכי ההדפסה הדיגיטלית וההדפסה הקונבנציונלית. החברה הציגה מוצרים ופתרונות ייעודיים, מדפסות דיגיטליות בטכנולוגיות שונות, אמצעי גימור וכמובן פתרונות לחומרים מתכלים. בתערוכה מרהיבה הוצגו למשתתפים פתרונות הדפסה של חברות רב לאומיות גדולות, גימור, פתרונות להדפסה בפורמט רחב, כלים ומוצרים להדפסות על פלטפורמות שאינן נייר ועוד. גטר גרפיקס גם מייצגת בישראל את יצרנית מכונת הדפוס שינוארה, שכמו חברות יפניות אחרות שטפו את השוק הישראלי בשנים האחרונות. בין לקוחותיה המרכזיים כל מערכות העיתונים, להן ערוכה החברה לתת שירות 24X7.

כיצד מתמודד השוק הישראלי עם הגל של הדפוס הדיגיטלי?

"למרות ההאצה ההולכת וגוברת של הדפוס הדיגיטלי עדיין מפעלי הדפוס הגדולים והבינוניים בישראל משקיעים בציוד אנלוגי, וזאת מפני שמהפכת הדפוס הדיגיטלי לא הצליחה לתת פתרונות מלאים לכל הדרישות של תהליכי הדפוס. כיום מכונות שהיו מתוכננות בעבר לריצות ארוכות מסוגלות לבצע ריצות קצרות ובינוניות בעלות שאינה יקרה יותר מהדפוס הדיגיטלי ובאיכות מצויינת. אם בעבר נקודת האיזון הכדאית בין דפוס דיגיטלי לאנלוגי היתה 3,000 עותקים, היום בקרב הבלימה שמתנהל בין האופסט לבין הדיגיטלי, עדיין האופסט חי ונושם. זאת כמובן במקביל לעובדה שבכל תהליכי הדפוס חדרו תוכנות ותהליכי עבודה ממוחשבים לחלוטין, כולל ממשקים למערכות מיחשוב ארגוניות כמו ERP ,CRM וכדומה. סביבת העבודה של בית הדפוס כיום השתנתה לחלוטין ואת עמדות הדפסים ועובדים מקצועיים בקדם דפוס תופסים צעירים בעלי רקע מיחשובי".

ומה יהיה בעתיד?

"אני מעריך שתוך שלוש שנים יהיה משבר ותעשיית הדפוס הקונבנציונלית תצטרך לתת את דעתה על כך. המקצוענים בענף מצפים לתערוכת DRUPA2008 הנערכת אחת לארבע שנים במרכז הירידים דיסלדורף, והיא נחשבת לתערוכת הדפוס הקדם ומדיה המרכזית בעולם, אשר מרכזת אליה כמיליון מבקרים. ישראל נחשבת לחלוצת הדפוס הדיגיטלי באמצעות חברות כגון אינדיגו - HP, סאיטקס, נור וחברות מובילות אחרות".

האם האינטרנט לא חיסל את הדפוס בכלל?

"עובדתית לא. ברור שתהליכי דפוס רבים נעשים היום באמצעות האינטרנט. כל מערכות העיתונים וכל העוסקים במדיה משתמשים ב-Web כדי לקצר תהליכי עבודה. מנגד תעשיית הנייר בעולם פורחת, ממשיכים לכרות עצים, כי עדיין המדיה המודפסת היא המדיה המועדפת לקריאת טקסטים ארוכים, לניידות מושלמת וכדומה.

קבוצת גטר מאגדת בתוכה חמש חברות אחיות כשכל אחת מהן היא עצמאית, אולם שיטת העבודה של הקבוצה היא שכל השירותים והלוגיסטיקה של כל החברות נעשות ממוקד מרכזי אחד, כלומר כל חברה קונה אותם מחברת האם גטר. בין היתר מפעילה הקבוצה מחסן בן 11 אלף מ"ר מול הקניון ברמת גן. סך כל המחזור הכללי של פעילות הקבוצה ב-2006 עמד על 200 מיליון דולרים, עם תשואה להון מוצלחת ביותר של 35%. קהל היעד העיקרי הוא כאמור ענף הדפוס המכיל 1,500 עסקים, והמוטו הכללי של כל הקבוצה הוא "הבית של החזון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.