קהילת ה-IT קיבלה בתדהמה מהולה בזעם רב את החלטתו של משרד הפנים משלשום (ב') לבטל באופן חד-צדדי את מכרז תעודות הזהות הדיגיטליות, שהיה אמור להסתיים בסוף החודש. זאת, בנימוק שהצעתה של HP, שנותרה המתמודדת היחידה, גבוהה מדי. זהו המכרז השני ברציפות בנושא תעודות הזהות החכמות שלא מגיע לסיומו. גם במכרז הראשון, שנערך בשנת 2001, זכתה HP, אולם המתחרה השניה - EDS, הגישה בג"ץ ובית המשפט ביטל את תוצאות המכרז תוך מתיחת ביקורת חריפה על משרד הפנים ושר הפנים דאז - אלי ישי.

לפני כשנתיים יצא משרד הפנים במכרז החדש, תוך הבטחה שהפעם הופקו כל הלקחים. כאשר מונה לתפקידו שר הפנים הנוכחי, מאיר שטרית, הוא הטיל על מנכ"ל המשרד, אריה בר, להכנס לעובי הקורה ולסיים את הסיפור. שלשום, כאמור, נאלצה ועדת המכרזים להודות שהמכרז הגיע לשוקת שבורה: מכל המתמודדים שקנו את טופסי המכרז נותרה רק HP, שניגשה אליו עם שותפתה זטס. המתמודדת השניה במכרז שבוטל היתה דפוס בארי, שניגשה למכרז עם חברת ניסקו, אולם מסיבות טכניות - של רישוי ודרישות סף לא ברורות - נאלצו השתיים לפרוש מהמירוץ.

בהודעה ששיחרר משרד הפנים נכתב בין היתר, כי בטרם הוחלט על דחיית הצעת המחיר של HP, נערך לחברה שימוע במהלכו נדרשו נציגיה לפרט את תחשיב המחיר שהוצע ולהציג מסמכים רלוונטיים. לאחר שנשקלו טענות החברה, נכתב בהודעה, הוחלט שלא לקבל את הצעתה.

בתשובה לשאלת ThePeople, אמר מנכ"ל משרד הפנים, כי עם כל הכבוד לחשיבותו של המכרז, יש עדיין משמעות למחיר וכי כספי ציבור אינם הפקר. הוא חזר והדגיש, כי HP הגישה הצעות לא ריאליות על פי אומדני המדינה והוסיף שאין מדובר בסכומים זניחים. על פי ההערכות בשוק, אליהן סירב בר להתייחס, הגישה HP הצעה סופית הגבוהה ב-50% מהאומדנים שהציגה המדינה, ולכן הוחלט לבטל את המכרז וללכת למכרז סגור, לאחר שיאשר זאת שהחשב הכללי היוצא, ד"ר ירון זליכה. אם אכן כך יהיה, מעריך בר שבתוך כשנה אפשר יהיה לצאת לדרך עם התעודות הראשונות. בתשובה לשאלה האם תנאי המכרז יהיו שונים הפעם, אמר בר כי "אני יכול להתחייב בפניך שהפעם יהיה מכרז כהלכה - סגור מכל הצדדים. יש לי נסיון של 40 שנה במכרזים והאמן לי שהפעם אהיה מעורב באופן אישי".

מ-HP ישראל נמסר, כי החברה לומדת את הנושא ותגיב בהמשך. בתשובה לשאלה האם נשקלת אפשרות להגיש בג"ץ, מסרה HP כי כל האפשרויות נשקלות ופתוחות.

השר שטרית התייחס לנושא ואמר: "זהו פרויקט בעל משמעות לאומית רחבה ואין בכוונתנו לעכב את ההליך. אנו עושים כל מאמץ לסיום הפרויקט בתקופה הקרובה, במטרה לאפשר לתושבי מדינת ישראל את הקדמה לה הם ראויים ובמקביל לצמצם את ממדי התופעה הבלתי מתקבלת על הדעת של זיוף אלפי תעודות זהות".

"מתנהגים כמו רפובליקת בננות"

גורמים שונים בענף, במיוחד אלו העוסקים בכירטוס חכם, הביעו כאמור זעם מהול בעצב על החלטת המשרד. " זה פשוט חלם", אמר ויקטור אררה, יועץ מיחשוב ומומחה לכרטיסים חכמים, שלא הצליח להסתיר את התרגשותו מההודעה. "הנזק התדמיתי שייגרם למדינת ישראל הוא עצום. אף אחת מהחברות הזרות שהיו שותפות לקבוצות השונות לא תסכים יותר לחזור לישראל. אנחנו מתנהגים כרפובליקת בננות", אמר.

לטענת אררה, הפניית האחריות לביטול המכרז כלפי HP היא "שטות מוחלטת". הוא ציין, כי למעשה כבר הוכח שהאומדנים של עורכי המכרז לגבי עלותו היו שגויים ולא ריאליים, והראייה היא שכל המתמודדים נעלמו. "דרישות המכרז, שעמדו על 40 שקלים לכרטיס, אינן תואמות אף עלות של שום כרטיס סטנדרטי בעולם, שמחירו אינו נמוך מ-9 יורו", מסביר אררה. "זאת, בנוסף לעובדה שהמכרז העמיד תנאי סף לא ברור של הקמת קו ייצור בישראל, וכן דרישה להתחייבות על 2.5 מיליון כרטיסים במקום שישה מיליון - עובדה שהייתה מוזילה את העלויות".

עוזי ברלינסקי, ראש צוות יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, אמר אתמול כי אין טעם לעסוק בעבר - להתחיל לחקור מדוע המכרז בוטל ומי אחראי. לדבריו, "זהו עיסוק ברכילות ואני לא אכנס לזה. אני מסתכל קדימה; נוצרת כאן הזדמנות לשלב בין שני דברים דחופים: תעודת זהות ודרכון - שניהם מבוססי ביומטריה, ולו רק מהסיבה שבקרוב מאוד תצטרך מדינת ישראל לתת מענה לשילובם של אזרחיה כנושאי דרכונים מבוססי זיהוי ביומטרי. אחרת, כל אזרח ישראלי שירצה לנוע בעולם יעבור שבעה מדורי גיהנום בכניסה לכל מדינה".

על פי ברלינסקי, "כדאי מאוד שיבינו כולם שתעודת זהות ודרכון זה לא ציוד - זה לא הכרטיס הפלסטי; אלה הם מסמכים חיוניים ביותר לתנועה החופשית של אזרחי כל מדינה מערבית, ויש בהם כדי להשפיע על הביטחון הלאומי. זו הסיבה הישירה שבגללה יצאו למכרז תעודות הזהות ולכן הטיפול חייב להיות ברמה אסטרטגית לאומית. כעת יש אפשרות לקיים מכרז סגור, על פי נהלים שקיימים, לקבל הצעות מחברות שונות וללכת על שני הדברים ביחד: תעודת זהות ודרכון, כאשר לכל אחד מהם תהינה דרישות זיהוי ואבטחה שונות. הדרכון הוא בעל זיהוי קל יותר - פנים בלבד, ואילו לתעודת הזהות יש מאפיינים אחרים התואמים את צרכי הביטחון שלנו. במסגרת תעודת הזהות, למשל, נדרשת גם טביעת אצבע - לא במובן הפלילי, אלא לצרכי זיהוי ורישום כפי שמקובל כיום. כדי לבצע את זה, צריכים מספר פרמטרים: טכנולוגיה, תשתיות מתאימות בארץ והנהלת משרד שמוכנה להרים את הכפפה. להערכתי, כל הפרמטרים האלו קיימים וזו ההזדמנות כעת למנף את הנושא".

בתשובה לשאלה בתוך כמה זמן ניתן יהיה להגיע לתעודות ודרכונים חכמים, השיב ברלינסקי: "בהנחה שלא יהיו עיכובים משפטיים כאלה או אחרים, אפשר יהיה לסיים את העניין בתוך שנתיים".

גורם אחר בענף מצנן את ההתלהבות של ברלינסקי בשיחה ל-ThePeople, תוך שהוא מברך עליה: "ראשית, תנאי הסף של מכרז הכרטיס החכם הוא מוכנות לביומטריה. זה שבמכרז השני הממשלה לא יישמה אותו כתנאי סף זו בעיה אחרת. עיקר הקושי הוא שבתעודת זהות אתה צריך חקיקה בכנסת שתאשר לחייב את כל אזרחי מדינת ישראל לבצע טביעת אצבע ביומטרית, וזה הליך לא קל.

נציגים של חברות בינלאומיות שהתעניינו במכרז הביעו גם הם פליאה מביטול המכרז. חלקם ציינו שחברות האם שלהם משתתפות בהרבה מכרזים דומים במדינות שונות, חלקן פחות מפותחות מאיתנו, ולא מצליחות להבין כיצד הסתבכנו במכרז כל כך בסיסי שהיה יכול להיות כבר מאחורינו מזמן.