זעם ותדהמה בקהילת ה-IT בעקבות הביטול של מכרז ת.ז. דיגיטלית: "יום עצוב למדינת ישראל"
קהילת ה-IT קיבלה בתדהמה מהולה בזעם רב את החלטתו של משרד הפנים משלשום (ב') לבטל באופן חד-צדדי את מכרז תעודות הזהות הדיגיטליות, שהיה אמור להסתיים בסוף החודש. זאת, בנימוק שהצעתה של HP, שנותרה המתמודדת היחידה, גבוהה מדי. זהו המכרז השני ברציפות בנושא תעודות הזהות החכמות שלא מגיע לסיומו. גם במכרז הראשון, שנערך בשנת 2001, זכתה HP, אולם המתחרה השניה - EDS, הגישה בג"ץ ובית המשפט ביטל את תוצאות המכרז תוך מתיחת ביקורת חריפה על משרד הפנים ושר הפנים דאז - אלי ישי.
לפני כשנתיים יצא משרד הפנים במכרז החדש, תוך הבטחה שהפעם הופקו כל הלקחים. כאשר מונה לתפקידו שר הפנים הנוכחי, מאיר שטרית, הוא הטיל על מנכ"ל המשרד, אריה בר, להכנס לעובי הקורה ולסיים את הסיפור. שלשום, כאמור, נאלצה ועדת המכרזים להודות שהמכרז הגיע לשוקת שבורה: מכל המתמודדים שקנו את טופסי המכרז נותרה רק HP, שניגשה אליו עם שותפתה זטס. המתמודדת השניה במכרז שבוטל היתה דפוס בארי, שניגשה למכרז עם חברת ניסקו, אולם מסיבות טכניות - של רישוי ודרישות סף לא ברורות - נאלצו השתיים לפרוש מהמירוץ.
בהודעה ששיחרר משרד הפנים נכתב בין היתר, כי בטרם הוחלט על דחיית הצעת המחיר של HP, נערך לחברה שימוע במהלכו נדרשו נציגיה לפרט את תחשיב המחיר שהוצע ולהציג מסמכים רלוונטיים. לאחר שנשקלו טענות החברה, נכתב בהודעה, הוחלט שלא לקבל את הצעתה.
בתשובה לשאלת ThePeople, אמר מנכ"ל משרד הפנים, כי עם כל הכבוד לחשיבותו של המכרז, יש עדיין משמעות למחיר וכי כספי ציבור אינם הפקר. הוא חזר והדגיש, כי HP הגישה הצעות לא ריאליות על פי אומדני המדינה והוסיף שאין מדובר בסכומים זניחים. על פי ההערכות בשוק, אליהן סירב בר להתייחס, הגישה HP הצעה סופית הגבוהה ב-50% מהאומדנים שהציגה המדינה, ולכן הוחלט לבטל את המכרז וללכת למכרז סגור, לאחר שיאשר זאת שהחשב הכללי היוצא, ד"ר ירון זליכה. אם אכן כך יהיה, מעריך בר שבתוך כשנה אפשר יהיה לצאת לדרך עם התעודות הראשונות. בתשובה לשאלה האם תנאי המכרז יהיו שונים הפעם, אמר בר כי "אני יכול להתחייב בפניך שהפעם יהיה מכרז כהלכה - סגור מכל הצדדים. יש לי נסיון של 40 שנה במכרזים והאמן לי שהפעם אהיה מעורב באופן אישי".
מ-HP ישראל נמסר, כי החברה לומדת את הנושא ותגיב בהמשך. בתשובה לשאלה האם נשקלת אפשרות להגיש בג"ץ, מסרה HP כי כל האפשרויות נשקלות ופתוחות.
השר שטרית התייחס לנושא ואמר: "זהו פרויקט בעל משמעות לאומית רחבה ואין בכוונתנו לעכב את ההליך. אנו עושים כל מאמץ לסיום הפרויקט בתקופה הקרובה, במטרה לאפשר לתושבי מדינת ישראל את הקדמה לה הם ראויים ובמקביל לצמצם את ממדי התופעה הבלתי מתקבלת על הדעת של זיוף אלפי תעודות זהות".
"מתנהגים כמו רפובליקת בננות"
גורמים שונים בענף, במיוחד אלו העוסקים בכירטוס חכם, הביעו כאמור זעם מהול בעצב על החלטת המשרד. " זה פשוט חלם", אמר ויקטור אררה, יועץ מיחשוב ומומחה לכרטיסים חכמים, שלא הצליח להסתיר את התרגשותו מההודעה. "הנזק התדמיתי שייגרם למדינת ישראל הוא עצום. אף אחת מהחברות הזרות שהיו שותפות לקבוצות השונות לא תסכים יותר לחזור לישראל. אנחנו מתנהגים כרפובליקת בננות", אמר.
לטענת אררה, הפניית האחריות לביטול המכרז כלפי HP היא "שטות מוחלטת". הוא ציין, כי למעשה כבר הוכח שהאומדנים של עורכי המכרז לגבי עלותו היו שגויים ולא ריאליים, והראייה היא שכל המתמודדים נעלמו. "דרישות המכרז, שעמדו על 40 שקלים לכרטיס, אינן תואמות אף עלות של שום כרטיס סטנדרטי בעולם, שמחירו אינו נמוך מ-9 יורו", מסביר אררה. "זאת, בנוסף לעובדה שהמכרז העמיד תנאי סף לא ברור של הקמת קו ייצור בישראל, וכן דרישה להתחייבות על 2.5 מיליון כרטיסים במקום שישה מיליון - עובדה שהייתה מוזילה את העלויות".
עוזי ברלינסקי, ראש צוות יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, אמר אתמול כי אין טעם לעסוק בעבר - להתחיל לחקור מדוע המכרז בוטל ומי אחראי. לדבריו, "זהו עיסוק ברכילות ואני לא אכנס לזה. אני מסתכל קדימה; נוצרת כאן הזדמנות לשלב בין שני דברים דחופים: תעודת זהות ודרכון - שניהם מבוססי ביומטריה, ולו רק מהסיבה שבקרוב מאוד תצטרך מדינת ישראל לתת מענה לשילובם של אזרחיה כנושאי דרכונים מבוססי זיהוי ביומטרי. אחרת, כל אזרח ישראלי שירצה לנוע בעולם יעבור שבעה מדורי גיהנום בכניסה לכל מדינה".
על פי ברלינסקי, "כדאי מאוד שיבינו כולם שתעודת זהות ודרכון זה לא ציוד - זה לא הכרטיס הפלסטי; אלה הם מסמכים חיוניים ביותר לתנועה החופשית של אזרחי כל מדינה מערבית, ויש בהם כדי להשפיע על הביטחון הלאומי. זו הסיבה הישירה שבגללה יצאו למכרז תעודות הזהות ולכן הטיפול חייב להיות ברמה אסטרטגית לאומית. כעת יש אפשרות לקיים מכרז סגור, על פי נהלים שקיימים, לקבל הצעות מחברות שונות וללכת על שני הדברים ביחד: תעודת זהות ודרכון, כאשר לכל אחד מהם תהינה דרישות זיהוי ואבטחה שונות. הדרכון הוא בעל זיהוי קל יותר - פנים בלבד, ואילו לתעודת הזהות יש מאפיינים אחרים התואמים את צרכי הביטחון שלנו. במסגרת תעודת הזהות, למשל, נדרשת גם טביעת אצבע - לא במובן הפלילי, אלא לצרכי זיהוי ורישום כפי שמקובל כיום. כדי לבצע את זה, צריכים מספר פרמטרים: טכנולוגיה, תשתיות מתאימות בארץ והנהלת משרד שמוכנה להרים את הכפפה. להערכתי, כל הפרמטרים האלו קיימים וזו ההזדמנות כעת למנף את הנושא".
בתשובה לשאלה בתוך כמה זמן ניתן יהיה להגיע לתעודות ודרכונים חכמים, השיב ברלינסקי: "בהנחה שלא יהיו עיכובים משפטיים כאלה או אחרים, אפשר יהיה לסיים את העניין בתוך שנתיים".
גורם אחר בענף מצנן את ההתלהבות של ברלינסקי בשיחה ל-ThePeople, תוך שהוא מברך עליה: "ראשית, תנאי הסף של מכרז הכרטיס החכם הוא מוכנות לביומטריה. זה שבמכרז השני הממשלה לא יישמה אותו כתנאי סף זו בעיה אחרת. עיקר הקושי הוא שבתעודת זהות אתה צריך חקיקה בכנסת שתאשר לחייב את כל אזרחי מדינת ישראל לבצע טביעת אצבע ביומטרית, וזה הליך לא קל.
נציגים של חברות בינלאומיות שהתעניינו במכרז הביעו גם הם פליאה מביטול המכרז. חלקם ציינו שחברות האם שלהם משתתפות בהרבה מכרזים דומים במדינות שונות, חלקן פחות מפותחות מאיתנו, ולא מצליחות להבין כיצד הסתבכנו במכרז כל כך בסיסי שהיה יכול להיות כבר מאחורינו מזמן.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
