מועדון המנמ"רים הוותיק C3, ציין אתמול (ב') עשור לפעילותו. כשהוקם המועדון, הכריזה קבוצת אנשים ומחשבים (היום ThePeople) על קיומו של תפקיד חדש-ישן בארגון: מנהל מערכות מידע, ובקיצור מנמ"ר - תרגום עברי של המקבילה הלועזית ל-CIO. לפני עשר שנים נשמעה לרבים המילה מנמ"ר כמוזרה. לפלי הנמר, שהמציא את השם, הגיעו בזה אחר זה יודעי דבר שאמרו: "אין סיכוי". אחת המטרות של המועדון היתה לשים על המפה את תפקיד המנמ"ר, לעצב את הזהות העצמית של מנהלי מערכות המידע - שנתפסו במקרה הטוב כטכנאים ראשיים של הארגון, וההתייחסות אליהם היתה רק כאשר המחשבים לא עבדו.

לא חלפו כמה שנים, ובמודעות ה"דרושים" של העיתונים כבר הופיעה המילה "מנמ"ר". להקמת המועדון, היה בלא ספק חלק בהטמעת המושג. התפתחות הכלכלה העולמית, פיתוחים טכנולוגיים, התפשטות המיחשוב על כל חלקי הארגון - העלו במידה רבה את התלות של הארגון במנמ"ר.

מחלקות ה-IT הפכו לארגונים בפני עצמם. המנמ"ר הפך להיות מנהל, מבלי שמישהו אי פעם הכשירו לנהל אנשים, תקציבים ומשאבים. ככל שההיקפים גדלו, הדיאלוג עם ההנהלה של הארגון ועם הביזנס היה קשה יותר, ונעשה בטונים גבוהים יותר. מנהלים החלו להפנים, שמערכות המידע הן המפתח שיכול לקבוע את מידת הצלחתם, אבל באותה מידה הם הבינו עד כמה הם לא מבינים את שפתם של ה"אלו עם המשקפיים העגולים ופרצוף שדומה למסך מחשב".

כך, נולדה תיאוריית "מגדל בבל" שתיארה עד כמה מסובך ארגון ה-IT ועד כמה בודד המנמ"ר במאבקו הבלתי פוסק לפשט תהליכים, לסייע לארגון, ומצד שני - לרוץ אחרי הטכנולוגיות. המנמ"רים קיבלו חיזוק משמעותי בתדמיתם מצד הספקים. אלו שמחפשים אותם כל היום, ורוצים למכור להם - מצאו את עצמם מנהלים מו"מ עם ההנהלה הבכירה של הארגון, אך תמיד יחד עם המנמ"ר. מנכ"לים הבינו מהר מאוד שהמנמ"ר שלהם הוא דמות מפתח וכדאי להתחיל להתייחס אליו ברצינות.

בארגונים גדולים כמו בנקים, חברות ביטוח, רשתות שיווק ומוסדות ציבור, צבר מעמד המנמ"ר תאוצה גדולה. מנמ"רים התמנו לסמנכ"לים, לחברי הנהלות, לחברים מהשורה הראשונה. איציק מלאך, רלי מרידור, דוד לוזון, איציק כהן - וכעת גם סמי קינן, הם רק דוגמאות בודדות. יש עוד אחרים, אבל זה לא מספיק.

עדיין לא חלק מהביזנס

ברב-שיח שחתם אתמול את כנס העשור של מועדון המנמ"רים, הסכימו חנוך בן דור, CTO כלל-ביט, כלל ביטוח, אלכס דרוקר, מנמ"ר כצט, ואיציק כהן, לשעבר סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר – כי למרות השיפור הרב שחל במעמדו של המנמ"ר, הוא עדיין לא נתפס כחלק מהביזנס. השינוי חל יותר אצל המנכ"לים ומקבלי ההחלטות, אשר הבינו את הקריטיות של מערכות המידע, במיוחד במגזרי הפיננסים, הסלולר והצרכנות. הם הבינו ש-IT הוא כלי לניצחון בתחרות.

אבל ההתייחסות ל-IT ממשיכה ותהיה כאל רכיב הוצאה. בסיום הרב-שיח זרק כהן אתגר למשתתפים והנוכחים: עם כל השיפור במעמד המנמ"רים, הציצו נא בחוברות שמסכמות את פעילות הארגונים הגדולים – היכן מצויינת הפעילות של ה-IT ? במקרה הטוב, בסוף החוברת - אם בכלל. וזה אומר דרשני.

פיליפ ליבמן, סמנכ"ל שיווק בגרטנר המזה"ת, הסביר למנמ"רים כי ככלל - מה שהיה הוא שיהיה, אבל בגלל שינויים בתהליכים, כמו גם בכלכלה העולמית - המיקוד בעבודת המנמ"רים ישתנה. לראשונה מנמ"רים השיבו בסקר שנתי של גרטנר, כי תאימות עסקית והבנה טובה יותר את הצרכים העסקיים של ארגונם - היא בראש סדר העדיפויות שלהם. התיעדוף הזה דומה להפליא, לתיעדוף שעשו מנכ"לים בסקר דומה שנערך לא מכבר בארצות הברית. כלומר, המנמ"רים ימשיכו לפעול באופן דומה, לצד שינוי במיקוד שלהם. ולא רק הם. על פי ליבמן, גם אנשי התשתיות, ושאר בעלי התפקידים שלצד המנמ"ר, יצטרכו ללמוד לדבר בשפת הארגון, ולא בשפה מחשובית.

מילת המפתח אתמול היתה שינוי שיטת המיקוד. לא רק אצל המנמ"רים, אלא אפילו בדואר ישראל, שהודיעה כי היא מוסיפה זוג מספרים למיקוד הקיים, כדי לשפר את השירות ללקוחותיה, הארגוניים בעיקר. בינתיים היא מספקת עוד עבודה לאותם מנמ"רים של ארגונים, שיצטרכו להתאים את מאגרי המידע שלהם לשיטת המיקוד החדשה. שיטת המיקוד היא דוגמה לשינוי טכנולוגי עליו מחליט גוף ציבורי, כמו דואר ישראל, שרוצה לשפר את התחרותיות שלו, אבל בדרך מכניס גופים להוצאות ולפרויקטים חדשים. על הדרך, דואר ישראל גם מספק פרנסה לספקים כמו חברת יעל תוכנה, שנציגיה הסבירו למנמ"רים איך הם מסייעים לדואר ואיך הם יכולים לסייע להם לעמוד במשימה.

לא קלה היא דרכנו

גם הרגולציה הפכה לחלק בלתי נפרד מסדר יומו של המנמ"ר בשנים האחרונות. חוקים, תקנות, הגנות על נכסי המידע, מאבק בטרור העולמי והגנה על הפרטיות - כל אלו הפכו את המנמ"ר לאישיות משפטית, שרצוי מאוד שתדע את חובותיה, תלמד היכן הגבולות ואיפה היא יכולה לטעות, ואם לא – היא עלולה למצוא את עצמה על ספסלי בתי המשפט.

המודעות לא ממש חלחלה עדיין, אבל יותר ויותר מחלקות IT קוראות ושומעות הרצאות בתחום המשפטי. ואם כל אלו לא מספיקות, אז באו חברות כמו HP ואלכסנדר שניידר, והראו למנמ"רים, שחשבון החשמל של הדטה סנטר שלהם, גדול יותר מהעלות של השרתים שלהם. הדילמה היא האם לרוץ לסמנכ"ל הכספים, ה-CFO, ולספר לו על כך, תוך כדי וידוא שהוא לא מקבל התקף לב, או להכין תוכנית התייעלות – כזו שתהפוך את המנמ"ר למי שבאמת הביא סוף סוף ערך מוסף לארגון.

השורה התחתונה

עשר שנים לאחר הקמת מועדון המנמ"רים, שבעצם הכריז על עצמאות תפקיד מנהל מערכות המידע, חלו שינויים בארגונים, בכלכלות ובמעמד המנמ"ר בארגון. מסתם טכנאי, הוא הפך לבעל תפקיד חשוב, שיש להתייעץ עימו - אם רוצים לשרוד, אבל עדיין הוא לא מספיק חשוב כדי לקבל מעמד שווה ערך לכל חברי מועצת המנהלים. לא קלה היא דרכנו, אבל יש אופטימיות.