כי מצפון ייצא האקזיט
אם מישהו יעצור אתכם ברחוב - בהנחה שאתם מחשיבים את עצמכם כמי שמכירים לא רע את ענף ה-IT - וישאל מה אומר לכם השם גב מערכות, לא תהיו במיעוט אם תמשכו כתפיים ותגידו "לא יודעים". אם אתם במקרה גרים בצפון ומסתובבים באזור מת"מ, יכול להיות שלא תופתעו אם נספר לכם שמדובר בשגב - חברת תוכנה שפועלת בצפון. לשגב 120 עובדים ומנהל אותה מזה 20 שנה ברציפות, בשקט מופתי ומאחורי הקלעים, הבעלים והמייסד גדי בן חורין. עיקר פרנסתו היא באספקת שירותי IT, כוח אדם ושירותי תוכנה לתעשייה באזור הצפון, אך לא רק לשם.
"בתחילה עסקנו במיינפריים", אומר בן חורין, "וליווינו את פעילות המיינפריים בפז. גדלנו בהדרגה עם לקוחות מוסדיים כמו רפא"ל, אלביט, חברת חשמל ופיליפס. עם כל הידע המיוחד בתחום ה-MRI הפעילות כוללת גם השמת אנשים וגם התמחות בפרויקטים ספציפיים בתחומי סיסטם ואפליקציות". מסביר בן חורין.
בתחום הטכנולוגי החברה ממוקדת במספר נושאים עיקריים. תחום ה-QA - בדיקות בו עוסק אחוז ניכר מעובדי החברה. תחום נוסף הוא פרויקטי ה-ERP. "ביצענו פרויקטים בסביבת סאפ ביוניליבר ובצים", אומר בן חורין. "לחברה יש שורה ארוכה של לקוחות מכובדים מאזור הצפון מכל הסקטורים במשק".
לפני כמה חודשים קרא בן חורין ידיעה ב-DailyMaily על רכישתה של טנגרם בידי מטריקס. מטריקס רכשה 60% ממניות החברה בהיקף של 15.8 מיליון שקלים. מי שעמדו מאחורי עסקה זו היו אלדד בר אדון וצחי טוחן, שותפים באימפרוב, שמתמחה בהשבחת חברות והבאתן לאקזיט, ובמקביל עוסקת בשידוך ומכירה של חברות שירותי מיחשוב לחברות גדולות בענף. טנגרם היתה הראשונה, וממש בימים האחרונים מתבשלת עסקת רכישה של חברת ההשמה שילוב בידי טלדור. עכשיו כבר מותר לגלות שגם הפעם המתווכים הם בר אדון וטוחן.
לאחר שקרא את הידיעה החליט בן חורין להתקשר לבר אדון. לא עברו ימים אחדים וגב מערכות נכנסה לרשימת החברות שבר אדון וטוחן מטפלים בה באותה שיטה בה טיפלו בטנגרם ובחברות אחרות: כניסה כשותפים, השבחת הפעילות, יצירת שותפויות, רכישות, מיזוגים ובדיקת אקזיט לא תלוי לו"ז ולחץ אלא תוך כדי.
"מהרגע שאנו נכנסים לחברה, הבעלים יכול להמשיך ולעסוק במה שהוא יודע. כל פעילות הפיתוח העסקי, איתור הלקוחות, מו"מ ארוכים ומורכבים- כל אלו עוברים לאחריותנו, כשהמבחן שלנו הוא מבחן התוצאה", אומר בר אדון. השלב הראשון במעורבות של אימפרוב בגב מערכות היא יצירת חזון לחברה. היעד: להגיע למחזור של 60 מיליון שקלים עד שנת 2010, כאשר 50% מהפעילות תבוא באמצעות גידול עצמי והשאר ממיזוגים ורכישות. מספר העובדים עד 2010 אמור להגיע ל-375 גם בעקבות מיזוגים ולא רק מגיוס עצמי. כמו כן אמורה החברה להיכנס לתודעה הציבורית כחברה מובילה בתחום האפליקציות והבדיקות וכן לשמור על ההגמוניה שלה בצפון הארץ. גיאוגרפיה שמניבה נכסים.
בר אדון מציין, כי החברה מדורגת כיום במקום ה-20 בדירוג חברות התוכנה ב-IT , ועד סוף שנת 2010 היא תהיה, לדבריו בעשייריה הראשונה, לא פחות ולא יותר. יש לזה משמעות רבה, כי מרבית המיזוגים והרכישות נעשות בעשירייה ובעיקר בחמישייה הראשונה, כאשר כל אחת מהחברות שנקנות מבצעת בעצמה מיזוגים.
בן חורין ושותפו החדש בר אדון מדגישים, כי הם רצים לטווח הארוך ולא מחפשים את האקזיט מעבר לפינה. אבל בשנת 2010, לדבריהם, גב מערכות תהיה מוכנה למהלך הזה הרבה יותר מאשר היום. כרגע הם נחושים למצות קודם כל את העצמת הפעילות של החברה, ובדרך, כנראה שגב מערכות תעשה בעצמה רכישות. יש לה מיליון שקלים בקופה במזומן ומצב האשראי הבנקאי שלה טוב ומבוסס על מדיניות שמרנית שנשמרה לאורך כל השנים.
בהתחשב בעובדה, כי שגב פועלת בשוק תחרותי עם שולי רווח לא גדולים במיוחד, מה מניע אותה לחשוב שלתוכנית זו יש אחיזה במציאות?
בן חורין: "הערך המוסף שלנו הוא בזה שאנו יודעים להחזיק את העובדים. יש לי מאגר של 100 אלף קורות חיים של אנשים שכתבו לי, 10,000 מתוכם פעילים. שם המשחק הוא לסרוק את כל החומרים האלו ולמצוא את המתאימים. מעבר לכך כמנכ"ל אני יכול לנתב בין עובדים ופרויקטים בגמישות.
אנו נמצאים בכמה תחומי התמחות המייחדים את הצפון: (לידיעת התל אביבים שעושים כעת את דרכם צפונה: כדאי שתדעו שמאז מלחמת לבנון השנייה הצפונים קונים בעיקר מהצפונים - משק סגור). לגב מערכות כמעט ואין מתחרים בצפון, מלבד בית תוכנה אחד שנקרא קורן טק. שלפי דעתי הם לא ממש מתחרים אחת לאחת אלא בתחומים מסויימים. כמו כן יש לעובדי החברה ניסיון רב בתחום של מערכות זמן אמת ובעיקר בבדיקות תוכנה לתחום זה. אנחנו במגעים לשת"פ עד רמת מיזוג עם חברה בתחום בדיקות אוטומטיות למערכות משובצות מחשב. תחום נוסף הוא הרצון להוביל ביישומי אורקל וסאפ באזור הצפון. אין חברת תוכנה (פרט לגדולות) שמתמחה ביישומים אלה באזור הזה".
האם מה שהיה טוב לטנגרם טוב בהכרח לגב מערכות?
בר אדון: "מה שנכון לגב מערכות ולכל חברות המיחשוב בעולם הוא שכולן רוצות אקזיט; למעט יבמ, אורקל וסאפ שהן החברות הקונות, המטרה של גב מערכות הנה לגדול תוך כשנתיים וחצי פי שלושה במחזור, מכ-20 מיליון שקלים ליותר מ-50 מיליון שקלים. כמו כן אנחנו רוצים להגיע לכ-300 עובדים".
איך תביאו אותם?
בר אדון: "אנו ממתינים עד לסיום תוכנית ההרחבה בשנת 2010. באמצעות קשרים שלהם ושל גב מערכות עצמה צפוי בקרוב גם חוזה מיקור חוץ עם אחד הלקוחות הגדולים שבמסגרתו יעברו העובדים לגב מערכות ושת"פ בתחום בדיקות אוטומטיות במערכות משובצות מחשב עם חברה שמטופלת על ידי אימפרוב. דבר נוסף שאנו מתכוונים לעשות הוא לפצל את פעילות אורקל/סאפ, ולהפעילה כחברה-בת עם אחוזים למנהלים. היתרון בשיטה זאת הוא שהפעילות צוברת פוקוס ספציפי, וגדלה במהירויות יותר גבוהות. בסופו של תהליך הליבה של גב מערכות תהיה: צפון, בדיקות, כוח אדם והרבה חברות בת שייקנו, שימוזגו, ושיפוצלו (spinoff).
בן חורין, נראה מרוצה מהשותפות החדשה, אבל עדיין שומר על צניעות וביישנות. הוא בן 49, הוא חיפאי רוב חייו, ולאחרונה עבר לקיסריה עם רעייתו ושלושת ילדיו. את לימודיו האקדמים עשה במתמטיקה ומחשבים באוניברסיטת חיפה, והתחיל את הקריירה המקצועית שלו כמתכנת, איש סיסטם, והיה ה-DBA הראשון בארץ של יבמ DB2. לפני 20 שנה כאשר הקים את גב מערכות זיהה את הצורך במיקור חוץ למיינפריים וכך החל להתגלגל העסק.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
