ת"א: המעוף לא הצליח לשבור את השיא; מעריב זינקה 30%
מדדי ת"א חתמו את המסחר במגמה מעורבת, כשהעליות שצברו המדדים העיקריים משעות הצהריים התמתנו בסיום. מדד המעו"ף שחצה מספר פעמים את המחסום הפסיכולוגי של 900 הנקודות לא הצליח לשבור את השיא וסיכם את היום כשהוא רחוק כ-1.5 נקודות בלבד מרמת השיא שנקבעה בחודש מאי השנה. בנוסף, מחזורי מסחר ערים נראו היום בת"א כשבסיום עמד המחזור על 1.73 מיליארד שקל. בקרב המניות: חברת ריטליקס רכזה עניין רב סביבה תוך שהיא צונחת כ-19% במחזור מסחר של כ-33 מיליון שקל, שנחשב חריג במיוחד למניה זו. ברקע, החברה לא עמדה בתחזיות ואף הנמיכה אותן לסיום שנת 2006 ולשנת 2007. מניה נוספת ש"כיכבה" היום - מעריב, מניות העיתון השני בגודלו במדינה זינקו היום ב-30% בעקבות הפרסומים על מו"מ שמתנהל עם איש העסקים שלדון אדלסון למכירת העיתון. מדד ת"א 25 עלה 0.41% לרמת 897.39 הנקודות, מדד ת"א 100הוסיף 0.36% לרמת 914.13 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה - תל טק 15 השיל 0.83% לרמת 377.88 נקודות. לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן חודש אוקטובר, מעריכים בבנק הפועלים כי המדד צפוי לרדת בשיעור של 0.5%. בבנק סבורים כי המדד יושפע בעיקר מירידה נוספת במחירי הדלק בשיעור חד של 8.3%, ירידה במחירי החשמל ומירידה בסעיפי הדיור והנסיעות לחו"ל בעקבות תיסוף השקל בשיעור של 2.1%. ירידות אלה יקוזזו בחלקן על ידי התייקרות עונתית במחירי הפירות, הירקות, ההלבשה וההנעלה . בשווקים שמעבר לים: המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר בעליות שערים. במוקד היום ממשיכים לעמוד הדו"חות הרבעוניים כאשר בראש המדווחות עומדת חברת מוצרי הצריכה הגדולה בעולם, פרוקטור אנד גמבל, שהציגה תוצאות חזקות ועקפה את התחזיות המוקדמות. עוד מבין המדווחות, ענקית הביטוח, חברת MetLife, שאף היא הציגה תוצאות חזקות שעמדו בקצה העליון של טווח התחזיות המוקדמות. בזירת המט"ח: הדולר חתם את יום המסחר ללא שינוי כששערו היציג נותר על 4.288 לשקל. האירו נסחר בירידה של 0.31% לשער של 5.443 לשקל. מניות במרכז היהודי העשיר בעולם, שלדון אדלסון, נמצא במו"מ מתקדם לרכישת השליטה בעיתון "מעריב" מידי במשפחת נמרודי. על פי הערכות בשוק, ההצעה כוללת רכישה של כל מניות החברה שמוחזקות על-ידי הכשרת הישוב בבעלות משפחת נמרודי (61.7%), ולדימיר גוסינסקי (27.2%) ועופר נמרודי (1.1%). יתרת המניות (10%) מוחזקות בידי הציבור, אדלסון מתכוון למחוק את החברה מהמסחר בבורסה. סכום המכירה מוערך ב-250 מיליון דולר, גבוה בהרבה משוויה הבורסאי הנאמד ב-108 מיליון דולר. מניות מעריב המריאו בתגובה ב-30%. אליעזר פישמן אולי ממש את נכסיו לכיסוי הפסדיו על הלירה הטורקית, אך כשמדובר בחברת הנדל"ן שבשליטתו - כלכלית ירושלים, הסיפור שונה לגמרי. חברת הנדל"ן שלה נכסים מניבים ברחבי העולם ממשיכה לבצע רכישות במרץ, כאשר רק בשבוע האחרון דיווחה על עסקאות בהיקף של 613 מיליון שקל. היום דיווחה כלכלית ירושלים, כי חברה זרה בבעלותה המלאה רכשה 20 נכסים ברחבי שוויץ, מרשת קמעונאית גדולה, תמורת תשלם כ-259.4 מיליון שקל. מניות כיל הגיבות בעליה חדה של 3.65% במחזור מסחר גבוה במיוחד להמלצת בית ההשקעות מריל לינץ'. האנליסטים בבית ההשקעות העלו התחזיות לכיל על רקע הצמיחה הצפויה בהיקפי אספקת האשלג וכן עקב הצטמצמות ההיצע ועליית מחירי הטירס והחיטה. בשורה העליונה הותיר בית ההשקעות את המלצת ה-"קנייה" למניה, תוך שהם מעלים את מחיר היעד ב-20% ל-27 שקל מ-22.5 שקל, מחיר הגבוה ב-14% ממחיר המניה הבוקר בבורסה בת"א. בין החברות המדווחות היום - פרטנר, מפעילת התקשורת הסלולארית, דיווחה ברבעון השלישי של 2006 על הכנסות של 1.5 מיליארד שקל (340 מיליון דולר), על EBITDA של 477 מיליון שקל (111 מיליון דולר), המהווה 32.6% מסך ההכנסות, ועל רווח נקי של 185 מיליון שקל (43 מיליון דולר). מניות גרנית הוסיפו היום 6% וסכמו עליה של כ-18% ב-3 הימים האחרונים. ברקע, איש העסקים דוד עזריאלי רכש את השליטה (54%) בחברה. בתמורה ל-148 מיליון דולר המשקף שווי חברה של 275 מיליון דולר. מחיר זה גבוה בכ-29% משוויה של גרנית בבורסה וכבר אתמול זינקו מניות החברה בכ-10%. בין אחזקותיה של גרנית נמנות חברת סונול, טמבור, פי גלילות, וחברת ההתפלה דרך הים. יום לאחר שדירקטוריון וואלה! אישר את מינויו של אילן ישועה למנכ"ל החברה במקומו של אילן ישראלי, אשר שימש כמנכ"ל וואלה בארבע השנים האחרונות. פירסמה החברה את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2006. בשורה העליונה, רשמה החברה הכנסות של 27.6 מליון שקל, עלייה של 22% בהשוואה לרבעון המקביל וגידול של כ-11% לעומת הרבעון הקודם. מניות החברה מגיבות בירידות קלות. שוב צרות בחברת ריטליקס (סימול: RTLX), החברה המפתחת ומשווקת פתרונות תוכנה לקמעונאים ולמפיצים ברחבי העולם, עידכנה היום (ג') כלפי מטה את תחזית ההכנסות והרווח לשנים 2006 ו-2007. על פי התחזית השנתית המעודכנת, ריטליקס צופה שסך כל המכירות בשנת 2006 יהיה בין 201 מיליון ל-205 מיליון דולר, זאת לאחר שבספטמבר העריכו בחברה, כי ההכנסות השנתיות יעמדו בין 215-225 מיליון דולר. מניות החברה התרסקו 19% במחזור מסחר השישי בגודלו בבורסה. יום לאחר פרסומיה של חברת תדיראן קשר על קבלת הזמנה בהיקף של 42.4 מיליון דולר מאזרביז'אן מעלים באי.בי.אי את מחיר היעד למניה מ-150 שקל ל-185 שקל למניה, ומעלים את המלצתם מ"נייטרלי" ל"קניה". ההמלצה של א.בי.אי מצטרפת להמלצה חיובית נוספת שהגיעה מכיוון יחידת המחקר של בנק פועלים לפני כשבוע, גם בפועלים העריכו כי המניה נסחרת בדיסקאונט גבוה בשוק והעניקו למניה המלצת "תשואת יתר", במחיר יעד של 193.5 שקל הגבוה ב-26% ממחיר השוק. מניות החברה עלו 2.78% במחזור מסחר ער. מניות חברת ישאל, מקבוצת קמן אחזקות, הגיבו בעליה של 3.7% להודעת החברה על הרחבת עסקיה בארה"ב. החברה, באמצעות חברת בת זרה חדשה, חתמה על הסכם לרכישת רשת של 9 תחנות דלק וחנויות נוחות של חברת Convenience and Petroleum Marketing או CPM בתמורה לכ-11.2 מיליון דולר. בנוסף לתחנות תרכוש ישאל קרקע גם לפיתוח תחנה חדשה נוספת.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק
רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".
הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על
נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.
מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.
איך מגישים?
את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים
הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.
בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים
במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.
נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי
כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5
אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות
לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.
בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים
גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.
מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?
מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר,
מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.
מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים. כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.
מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות
הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.
בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים
על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.
