וול סטריט סגרה במגמה מעורבת: סינרון נחתכה 15.44%

במחזור עתק לאחר שלא עמדה בתחזיות האנליסטים. הנפט עלה 1.5% בצל סוגיית איראן. GM זינקה 9.77%, טבע ירדה 1% לקראת דו"חותיה. העיניים נשואות להחלטת בנרננקי מחר
יוסי פינק |

המדדים המובילים בארה"ב סגרו במגמה מעורבת, לאחר שנסחרו כך לאורך כל שעות המסחר, כשמדד הנאסד"ק מפגין חולשה ואילו הדאו ממשיך במומנטום החיובי. במרכז המסחר עמדו מניות, ענקית המחשבים האישיים, חברת DELL, לאחר שהחברה הנמיכה את תחזיותיה לקראת פירסום דו"חותיה לריבעון הראשון. את מדד הדאו ג'ונס משכו צפונה מניות ענקית הרכב ג'נרל מוטורס לאחר שהחברה זכתה לשדרוג המלצה מצד בית ההשקעות הגדול, דויטשה בנק. הנפט, שבשבוע החולף נסחר בירידות שערים חדות ואף ירד מתחת ל-70 דולרים, נסחר בעליות.

עיני המשקיעים בוול סטריט נשואות כעת להחלטתו של ראש הפד (ברננקי), מחר, האם להתיר את הריבית במשק על קנה או להעלות אותה בפעם ה-16 ברציפות. בנאומו האחרון אמר ברננקי כי "יכול להיות שתהיה הפסקה בתהליך העלאת הריבית אך אין משמעותה של הפסקה - סיום תהליך". בין אם תעלה מחר הריבית ובין אם לא, יקשיבו המשקיעים לנאומו של ברננקי בניסיון לקבל רמזים לגביי המשך מדיניות הריבית במשק.

מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 0.29% לרמה של 2,338 נקודות. מדד הדאו סגר בעליה של 0.48% לרמה של 11,639 נקודות, ברמות שיא של 6 שנים.

החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש יוני

נסגרו בעליות של 1.5% למחיר של 70.90 דולר לחבית.

מאקרו

נתון המאקרו היחיד היחידי היום הוא מדד המכירות הסיטונאיות לחודש מארס, שפורסם כחצי שעה לאחר תחילת המסחר. הנתון, מודד את השינוי החודשי של סך הקבלות מחנויות המסחר הסיטונאי והוא למעשה המדד האמיתי לגובה ההוצאות הכספיות של הצרכן. ע"פ הנתון, מדד המכירות הסיטנואיות עלה בחודש מארס בשיעור של 0.2% לאחר שעלה בשיעור של 0.9% בחודש פברואר. צפי האנליסטים עמד על עליה של 0.5%.

מניות במרכז

יצרנית הרכב, ג'נרל מוטורס (סימול: GM), הודיעה אמש, כי יישבה את המחלוקת עם הרשות לניירות ערך האמריקנית בנוגע להפרשות לביטוח רפואי לעובדים ובכך שיפרה מעט את תוצאותיה לרבעון הראשון. בנוסף, בנק ההשקעות הגדול, דויטשה בנק שידרג את המלצתו למניות החברה מ"מכירה" ל"החזק" ונימק כי ההסכם עם חברת החלפים דלפי עתיד, להנחתו, להסגר בתוך 60 יום. מניות החברה סגרו בעליות חדות של 8.7% למחיר של 25.63 דולר. העליות, שעמדו על 4.5% רב שעות המסחר, התחזקו מאוד לקראת סיומו.

דל (סימול: DELL), יצרנית המחשבים האישיים הגדולה, הנמיכה אמש את תחזיותיה לקראת פרסום הדוחות הצפויים ב-18 לחודש. מהחברה נמסר כי לא תעמוד בתחזיות המוקדמות לרבעון, הן בשורת ההכנסות, והן בשורת הרווח, כתוצאה מירידת מחירי מוצריה. מניות החברה סגרו בירידות חדות של 4.8% למחיר של 25.17 דולר.

ישראליות במרכז

מניות טבע (סימול: TEVA), מרכזות עניין על רקע פרסום תוצאותיה לרבעון הראשון של 2006 מחר לפני פתיחת המסחר. מניות החברה הגיבו בעצלתיים לנתוני המכירות של תרופת הבלוקבאסטר היחידה של החברה, הקופקסון, ונראה שהמשקיעים ממתינים לראות את דו"חותיה של החברה, שיפורסמו לראשונה יחד עם חברת איווקס. מניות החברה סגרו בירידות של 0.99% למחיר של 42.91 דולר במחזור דל.

מניות אודיוקודס (סימול: AUDC),נסחרו היום על רקע דו"חות החברה שפורמו אמש לאחר המסחר. מהדו"חות עולה כי החברה לא עמדה בקו אחד עם התחזיות המוקדמות, כאשר הציגה ירידה של 23% ברווח הנקי הרבעוני, לעומת צפי האנליסטים לגידול ברווח. הכנסותיה של אודיוקודס ברבעון הראשון של השנה הסתכמו בכ-31.3 מיליון דולר, גידול של 16.3% בהשוואה להכנסות של 26.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - האנליסטים ציפו להכנסות של 31.8 מיליון דולר. המשקיעים לא הגיבו לתוצאותיה הכספיות של החברה במתינות ושלחו את מניות החברה לירידות של 0.93%% ולמחיר של 12.81 דולר במחזור הגדול פי 3 מהממוצע במניה.

מניות גיוון אימג'ינג (סימול: GIVN), ריכזו עניין, על רקע הדו"חות המאכזבים שפירסמה אמש החברה בתום המסחר בוול סטריט. עיקר האכזבה נסובה סביב התוצאות בשורה התחתונה. מהדו"ח עולה כי החברה רשמה הפסד נקי של 3 מיליון דולר או 11 סנט למניה לעומת רווח של 1.2 מיליון דולר או 4 סנט למניה ברבעון המקביל ב-2005. האנליסטים המסקרים את המניה צפו הפסד של 2 סנט למניה. מניות החברה סגרו בירידות של 5.36% למחיר של 22.78 דולר במחזור הגדול פי 2.5 מהמחזור הממוצע במניה.

מניות חברת סינרון (שסימולה: ELOS) סגרו בירידות שערים חדות בשיעור של 15.44% למחיר של 22.50 דולר במחזור עתק, הגדול פי 7.5 מהממוצע במניה. ההחברה פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2006 ולא עמדה בתחזיות האנליסטים. הרווח פרופורמה של המניה, בניכוי הוצאות רישום האופציות הסתכם ב-10.3 מיליון דולר, או 37 סנט למניה, נמוך מתחזית האנליסטים שעמדו על רווח של 42 סנט למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.