ניסוי מוצלח לתרופה של XTL מקפיץ את מניית החברה
החברות XTLbio וקיוביסט מדווחות על תוצאות חיוביות בשלב השני בניסוי הקליני בתרופה HepeX-B. השלב השני phase II) ) של הניסוי הקליני בחן את HepeX-B כתרופה למניעה של הידבקות חוזרת בוירוס הצהבת מסוג B בחולים שעברו השתלת כבד.
החולים בניסוי חולקו לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה טופלה ב-HepeX-B במינון 20 מיליגרם אחת לחודש, הקבוצה השניה טופלה ב-HepeX-B במינון 40 מיליגרם אחת לחודש, והקבוצה השלישית טופלה אחת לחודש בתרופה HBIg המהווה את הטיפול המקובל כיום למניעת הידבקות חוזרת. באף אחת מן הקבוצות לא נרשם מקרה של הידבקות חוזרת בוירוס. בנוסף, החולים שטופלו ב- HepeX-B דיווחו על מספר נמוך יותר של תופעות לוואי בהשוואה לחולים שטופלו ב-HBIg, אם כי לא באופן מובהק סטטיסטי בשל מספר החולים שהשתתפו בניסוי.
קיוביסט נפגשה לאחרונה עם ה-FDA כדי לדון בשינויים המתוכננים בתהליך הייצור ובצורת המתן של HepeX-B לקראת הכניסה לשלב השלישי בניסוי הקליני בתרופה. באופן ספציפי, דנה קיוביסט עם ה- FDA בכניסה לתהליך ייצור המאפשר ייצור יעיל בהיקפים מסחריים, וכמו-כן במעבר לצורת מתן בהזרקה תת-עורית, אשר תעניק ל-HepeX-B יתרון שיווקי משמעותי בתחום נוחיות השימוש לחולה. קיוביסט תיפגש פעם נוספת עם ה-FDA בתחילת 2006 כדי לדון בהשלכות שינויים אלה על השלב הבא בתכנית הקלינית.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
