לי מור: יש לצפות להמשך איתנות הדולר בטווח הקרוב
מחר, ה-FED, הבנק המרכזי בארה"ב, צפוי להעלות את שיעורי הריבית בעוד 0.25%. אולם, הדולר נותר מעט חלש בשלושת השבועות האחרונים, ואינו מסוגל להמשיך את מגמת התחזקותו אל מול האירו והפאונד.
הבעיה עם הדולר היא בהחלט לא העלאת הריבית הצפויה מחר. הסוגיה הרלוונטית כאן היא האם הבנק המרכזי מסיים את מסע העלאות הריבית בין 18 החודשים, בדברי בכיריו הצפויים לאחר ההעלאה מחר.
באופן כללי, ה-FED מתכנס, מעלה ריבית, שולח הודעה לעיתונות בנוגע למצבה הנוכחי של כלכלה, ולאחר מכן השווקים מתנהגים כרצונם. הצהרות אלו לעיתונות, אשר לעיתים מגיעים בצורה של הצהרה פורמלית של נגיד הבנק לא באמת מזיזים את השווקים. הם בעיקר מהווים חזרה על אותן הצהרות או רעיונות אשר הובעו במהלך החודש הקודם, אם לא יותר.
כלכלנים רבים מודאגים שמא השוק הגיע למסה קריטית, כזו שתגרור סוחרים למכירה מסיבית של הדולר אם ה-FED יעלה ריבית. דבר זה אולי נשמע פרדוקסלי אולם השוק כבר מגלם הצהרה שלילית של הנגיד. אנליסטים מאמינים שהצהרת ה-FED תוביל לתום המדיניות המוניטרית הנוכחית. הייתכן?
לדעתי, ארה"ב רחוקה מלסיים את מדיניות העלאות הריבית. ראשית, קיים עדיין חשש בנוגע לשיעור החסכון האמריקאי, אשר זקוק לשיעור ריבית גבוה יותר בכדי לגרום למשקיעים להפסיק לבזבז ולהתחיל לחסוך. שיעור חסכון נמוך בארה"ב מהווה אחד מהגורמים העיקריים לכך שהחשבון השוטף אינו ניתן לתיקון. ללא שיעור חסכון חיובי, הכלכלה האמריקאית לא תוכל להתגבר על גרעונותיה.
נקודה עיקרית נוספת היא העובדה שהבנק המרכזי באירופה העלה ריבית בפעם הראשונה זה חמש שנים. למרות שהעלאת הריבית הזו עלולה לסמל תקופה ארוכה של העלאות, השוק בקושי מבחין בזאת. שיעורי הריבית באירופה עלו ב-0.25% לכיוון 2.25% וכעת מתחילות השאלות הרציניות. מי יהיה ספק הנזילות העולמי?
לפני שארה"ב החלה להעלות ריבית, היא הייתה אחת מהמלוות הגדולות בעולם. כאשר החל ה-FED להעלות את הריבית לפני כ-18 חודשים, החלה התמקדות באירופה וראינו כי הדולר התחזק באופן ישיר.
כעת, יפן היא הכלכלה היחידה עם שיעורי ריבית נמוכים, למעשה - ליפן יש מדיניות ריבית אפס והם לא צפויים לשנות את זה בקרוב. אז מה כל זה אומר עבור הדולר?
בקצרה, נראה כי הדולר צפוי להמשיך ולשמר את חוזקו היחסי אל מול האירו והיין במהלך השבועות והחודשים הקרובים. אולם, דבר זה ישתנה גם הוא. למרות שמספר כלכלנים מתמחרים את מעבר הכוחות מארה"ב ליפן, המהלך עלול לקחת בין שנה לשנתיים לפני שנראה השפעות משמעותיות בשוק. לכן, בטווח הקצר עד בינוני, צפו המשך איתנות של הדולר, אולם בטווחו הנוכחי – בין 1.16 ל-1.19 אל מול האירו. אל מול היין הדולר עלול לפרוץ החוצה שוב ורמות ה-1.22-1.23 לא נשמעות רחוקות כל כך!
מאת: לי מור
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
