וול סטריט תמתין לדברי גרינספאן ולנתוני המאקרו
החוזים העתידיים מצביעים בשעה זו על פתיחה מעורבת ביום המסחר הרביעי בוול סטריט, לאחר עליות השערים מהן נהנתה אמש. ברקע למגמה המעורבת, נתוני מאקרו בעלי חשיבות שצפויים להתפרסם ונאומו של נגיד ה-FED, אלן גרינספאן בפני וועדת הקונגרס, הם ככל הנראה מה שיכתיבו את הטון היום בבורסות בוול סטריט.
מדד הנאסד"ק יחל להיסחר ברמה של 2,144 נקודות זאת לאחר שעלה אמש ב-1.43%. מדד הדאו יפתח בשער של 10,472 נקודות לאחר שהוסיף אמש 0.63% לערכו.
מחירי הנפט נסחרים בשעה זו בבורסות הסחורות של ניו יורק בעליות שערים קלות אך עדיין לא מדאיגות, סביב ה-60 דולר לחבית. החששות מפני מחסור בנפט לחימום כרגע לא נראות כאופציה סבירה לאור פתיחת עונת חורף חמה יחסית באיזורים הצפון מזרחיים של ארה"ב. דו"ח מלאי הנפט האמריקני שפורסם אתמול הצביע על נתונים טובים בכל קטגוריות המלאי.
מאקרו
היומן הכלכלי האמריקאי עמוס היום בנתונים כלכליים בעלי חשיבות רבה, ביניהם, כחצי שעה לפני פתיחת המסחר יתפרסם מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה (מה שקרוי בפי האמריקנים - הג'ובלס קליימס), הצפוי על פי ההערכות לעלות ב-2,000 מ-328 אלף תביעות חדשות ל-330 אלף.
נתון מאקרו נוסף שמגיע ממחלקת המסחר יתפרסם כשעה לאחר פתיחת המסחר, הזמנות חדשות ממפעלים, הפי הוא לירידה של 1% זאת לאחר שבחודש הקודם עלו ההזמנות ב-2.5%.
בישראליות
חברת הטלקום אי.סי.איי מפתח תקווה, דווחה היום (ה') על רווח של 6.2 מיליון דולר גידול של 3.3% ביחס לעת המקבילה. מדובר ברווח בשיעור של 5 סנט למניה בשתי התקופות. עם זאת, הכנסות החברה הצליחו לרשום זינוק חד של 26% ל-162 מיליון דולר מול 128 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
