ארבע שנים אחרי: האחד עשר בספטמבר והכסף שלך

מאז האחד עשר בספטמבר נכנסו לעידן חדש. עולם חדש. בעצם - שנות האלפיים החלו, והן בכלל לא כמו שמישהו יכול היה לדמיין. עולם ההשקעות נזרק למערבולת של חוסר ודאות
חזי שטרנליכט |

מיותר לציין שאירוע כמו האחד עשר בספטמבר הותיר משקיעים רבים דלפונים כביום היוולדם, ואחרים התעשרו בין לילה. השורטיסטים שהספיקו לאסוף במחצית השעה הראשונה באותו יום אופציות מכר על מניות ביטוח וכיוב', יכלו למצוא עצמם בשבוע שלאחר מכן - גורפים הון תועפות לכיסם. הדבר ההפוך אירע לאילו שכתבו להם את האופציות, וחודשים לאחר מכן לכלכלת העולם.

מאז האחד עשר בספטמבר נכנסו לעידן חדש. עולם חדש. בעצם - שנות האלפיים החלו, והן בכלל לא כמו שמישהו יכול היה לדמיין. עולם של ניגודים וערבוב בין אנשי מערות לאנשי טכנולוגיות. ככל שאני חושב על כך יותר, אני נזכר במעבר בין סוף המאה ה-19 לתחילת המאה העשרים. סופה של מהפיכה תעשייתית וכניסה למאורעות, מהפיכות פוליטיות ועידן שהכשיר מלחמות נוראות שעוד התרגשו אחר כך על העולם.

אנחנו נמצאים בתחילתה של תקופה שבה לאירועי הטרור אין מטרה מכוננת ברורה לכל. מלבד רצחנות ברברית ושלוחת רסן, והאשמה בלתי פוסקת של מהמערב בכל חוליי וכשלונות החברות הנבערות. המשמעות היא שהחסכונות וההשקעות בתקופה הזאת, מתנהגים בצורה אחרת ממה שהיה נהוג. כך נוצרו אנומליות לא נתפסות.

הריביות. לאחר האחד עשר בספטמבר, נזרקנו על ידי הפדראל ריזרב לעידן של ריביות נמוכות. השילוב של המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה של גרינספאן עם המדיניות הפיסקאלית הסופר מרחיבה של בוש (הגרעונות המתרחבים והולכים) הובילה לבום בצריכה, אבל גם לפריחה במחירי הנדל"ן בארצות הברית ובמערב.

ההשקעות. הריביות הנמוכות מאוד, שלמרות שגרינספאן החל להעלות בשנה האחרונה, נותרו נמוכות, אילצו את כספי המשקיעים במערב לחפש ולהחשף לשווקים אחרים. כולם מחפשים ריביות לפקדונות שלהם, והתוצאה - כניסה מאסיבית לשווקים המתעוררים. אנחנו שוק מתעורר.

כך יצא שהבורסה התל אביבית מקבלת שוב ושוב זריקות עידוד של כסף זר. עידן הריביות הנמוכות מאלץ גופים רבים להגדיל את הסיכונים שלהם בשביל לקבל תשואות גבוהות יותר. אבל משבר בארצות הברית שיזניק את הריביות מעלה - עלול להבריח את הכסף הזה באותה המהירות החוצה.

הטרור. הטרור הגלובלי הפך להיות עוד גורם בלוח השחמט. פיגועים גדולים נכנסים לקטגוריות של אסונות טבע. משהו שלא ניתן לצפות לו, אבל הוא הופך לחלק מהשגרה. שגרה של קטסטרופות. זה עולם חדש וציני יותר מבעבר, ולא ברור היכן יעצור האיסלאם הקיצוני.

לכן, כשחושבים על השקעות לטווח ארוך בעידן הזה, שבו פצצה מלוכלכת שמתפוצצת במנהטן היא "עוד תרחיש", צריך לקחת בחשבון את הסחורות והמתכות שוב מחדש, ואולי לכן עולים המחירים שלהם בשנתיים האחרונות. אולי לחשוב קצת פחות על השקעות כמו שחשבנו עד היום. אולי יש מקום לדיסציפלינות חדשות בתורת המימון.

מאת: חזי שטרנליכט.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.