האם תגיע קתרינה גם לוול סטריט? החוזים מאותתים שכן
וול סטריט עתידה לפתוח את שבוע המסחר החדש בירידות שערים - כך מאותתים בשעה זו החוזים העתידיים על המדדים המובילים. הסוחרים, מודאגים מסופת ההוריקן - קתרינה - הסופה ה-11 במספר בעונה הנוכחית, וממחירי הנפט הגואים בעקבותיה החלו להזרים פקודות מכירה זה מכבר, בכדי לצמצם נזקים.
היום לא צפויים להפתרסם נתוני מאקרו חשובים בארה"ב, אך השבוע הקרוב עמוס לעייפה בנתונים בעלי השפעה רבה על כיוונן של בורסות התפוח הגדול. מחר יתפרסם מדד אמון הצרכנים לחודש אוגוסט וההזמנות ממפעלים ביולי החולף.
ביום רביעי - יתפרסמו התמ"ג לרבעון השני של השנה, הצפוי להגיע ל-3.5% בקריאה השניה, מ-3.4% בקריאה הקודמת ודו"ח מלאי הנפט, שיזכה בוודאי לעניין רב ויכתיב את הטון למדדים המובילים, משום הסערה בזירה. ביום חמישי - יתפרסם רצף נתוני מאקרו חשובים ובכללם - מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה ונתוני הצריכה וההכנסה הפרטית וביום שישי - הנתון החשוב ביותר של שוק העבודה - דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט 2005. בשווקים צופים לתוספת של 190 אלף משרות בחודש זה (להוציא את המגזר החקלאי) ולירידה בשיעור האבטלה עד ל-5% מ-5.5% בחודש יולי החולף.
נזכיר, כי גם את השבוע החולף חתמה וול סטריט בירידות שערים, כשהתבטאותו של יו"ר הבנק הפדרלי בנוגע למחירי הנדל"ן הבועתיים היא היא שסיפקה קטליזטור שלילי למשקיעים. מדד הנאסד"ק חתם בירידה של 0.64% לשער של 2,120 נקודות, מדד הדאו ירד בשיעור של 0.51% לשער של 10,397 נקודות.
אותו סוף השבוע אופיין דווקא ברגיעה בזירת הנפט, כשהמשקיעים מקווים, כי תחלוף על מפרץ מקסיקו, אך בסוף השבוע עת נודע, כי היא בדרכה למפרץ ובעקבות סגירתם של מתקני הנפט באזור, זינקו מחירי הנפט בן לילה וחצו את רף ה-70 דולר לחבית - רמה מדאיגה לכל הדעות. בשעה זו של המסחר האחקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק נסוגים במעט החוזים העתידיים על מחירה של חבית זהב שחור למסירה באוקטובר וסובבים סביב 69.22 דולר לחבית.
מהגאות בזירה, עתידות לסבול היום מניותיהן של חברות הביטוח הגדולות, כ-AIG למשל. כך היה גם באסיה וכעת - גם באירופה. הסיבה לכך טמונה בתביעות רחבות ההיקף הצפויות להיות מוגשות כנגדן של אלו בעקבות נזקיה הצפויים של הסופה. גם חברות תעשייתיות גדולות עשויות לסבול מסנטימנט שלילי, משום החששות, כי סופת ההוריקן תביא לעליה ניכרת בהוצאותיהן על סחורות ועל נפט.
ושלא בענייני אנרגיה או סופות. מניות חברת שרותי הלוויין, PanAmSat (שסימולן: PA) תרכזנה עניין בעקבות הודעתה, על מיזוג עם חברת Intelsat. האחרונה תרכוש את מניות PanAmSat ב-25 דולר למניה במזומן, או בהיקף כולל של 3.2 מיליארד דולר.
ובישראליות - אין הרבה התרחשויות, לפחות לפי שעה.
שינוי ארגוני בחברת הסמיקונדקטור הישראלית, טאואר, עשוי לשלוח את המניה צפונה. ראסל אלוואנגר, המנכ"ל הודיע היום על סדרה של שינויים ארגוניים המתמקדים בהקמת שלוש יחידות של קווי מוצר. הנהלת יצרנית השבבים מקווה שהמבנה החדש ישפר את הקשר בין החברה ללקוחותיה ויאפשר האצת החדרת מוצריהם לשוק. חטיבות קווי מוצר אלה יהיו אחראיות ברמה עסקית וברמת רווח והפסד (P&L) לקווי הטכנולוגיות הייחודיות ויישומיהן ובכך יחזקו, לתקוות החברה, את מעמדה כ-Foundry המתמקד במתן פתרונות ייחודיים לצורכי הלקוחות. המבנה הארגוני החדש אמור לשפר את הממשקים עם הלקוחות באמצעות פישוט ערוצי התקשורת וקבלת ההחלטות.
מניות כור עשויות למשוך את תשומת הלב, על רקע המלצה חיובית במיוחד מפסגות אופק, שם סבורים, כי מניות החברה נסחרות בחסר - ללא סיבה ראויה וכי משקעי העבר לגבי איכות הניהול, אינם מצדיקים פער כה גבוה. בבית ההשקעות מוצאים את כור השקעה מועדפת ומותירים לה המלצת "קניה".
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
