ניתוח טכני: הדולר מול שקל - מרים ראש
הקטר הדולרי דהר עד לרמה של 4.61 שקלים כאשר הבלימה התרחשה בעיקר על רקע רמת התנגדות בעלת משמעות הסטורית. רמה זו, לאורך השנים שימשה כבסיס לגלי עליות או ירידות משמעותיים. חצייתה מעלה או מטה היתה תמיד אירוע רב חשיבות. מנקודה זו החלה נסיגה שאמורה בימים הקרובים להתברר כתיקון טכני או כסיומה של מגמת העלייה. הדינמיקה של השבועות האחרונים מספקת ניצנים ראשונים לסיומה של הנסיגה ונפתחה האפשרות לניסיון עליות מחודש. יהיה מעניין.
1. קצר ולעניין
הנסיגה האחרונה של הדולר מעמידה את מגמת העלייה למבחן מעניין. יכולתו של הדולר להיבלם ברמות מסויימות תעיד על עוצמה. יש לשים לב לפרמטר בסיס אחד במהלך השבועות הקרובים:
גל העליות שהחל ברמת 4.3470 והסתיים ברמת 4.6126 שקלים לדולר משמש כנקודת ההתייחסות שלנו. גל זה עובר כרגע תיקון, ועומק התיקון משמש כאינדיקטור ראשון ממעלה לגבי כיוון הדולר. תיקונים טכניים נוטים לתקן בין 33% - 66% מהמהלך המגמתי שקדם להם.
אבל זה לא החלק החשוב באמת. העניין הוא שבלימה בטווחים האמורים, מובילה במרבית המקרים לחידוש גל העליות מעבר לרמת השיא הקודמת
כלומר, יכולתו של הדולר להיבלם בין הרמות של 4.51 - 4.45 שקלים לדולר תשמש כאינדיקטור ובסיס לחידוש גל העליות כאשר בפעם הזאת, תעמוד רמת 4.61 שקלים לדולר בסכנת שבירה.
מה שראינו את הדולר עושה בימים האחרונים, היה לגעת פעמיים באותה נקודת שפל ולקבוע את מה שנקרא בשפה הטכנית "תחתית כפולה". נגיעה כפולה זו אמורה לסמן את סיומו של גל הירידות ומעבר לתקופה דשדוש.
על הגרף המצורף אפשר לראות שני מרכיבים נוספים. ראשית שבירתו של קו המגמה היורד שסיפק התנגדות לגל הירידות האחרון, ואת מדדי העוצמה המצויים בתחתית הגרף שמצביעים על צבירתו של מומנטום חיובי.
2. משקל הראיות
היפוך מגמה הוא עניין של משקל ראיות. ממש כמו עבודה משטרתית. במקרה הנוכחי אפשר להיווכח שמשקל הראיות אינו נוטה יותר כלפי מטה אלא עובר תהליך של איזון והתייצבות ובכך נפתחת האפשרות לשינוי כיוון. כדי ששינוי הכיוון יהיה משמעותי ואמיתי יותר, חייבת רמת 4.48 שקלים לדולר לשמש כתחתית אחרונה מחד.
בנוסף חייבת רמת 4.551 להשבר כלפי מעלה. אירוע כזה יסלול את הדרך לתקיפה רמת 4.61 שקלים ואולי אף לשבירתה כלפי מעלה.
הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
