ניתוח טכני: הדולר מול שקל - מרים ראש

הנסיגה האחרונה של הדולר מעמידה את מגמת העלייה למבחן מעניין, סבור המנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ' והוא מסביר: יכולתו להבלם ברמות מסוימות - תעיד על עוצמתו
אייל גורביץ |

הקטר הדולרי דהר עד לרמה של 4.61 שקלים כאשר הבלימה התרחשה בעיקר על רקע רמת התנגדות בעלת משמעות הסטורית. רמה זו, לאורך השנים שימשה כבסיס לגלי עליות או ירידות משמעותיים. חצייתה מעלה או מטה היתה תמיד אירוע רב חשיבות. מנקודה זו החלה נסיגה שאמורה בימים הקרובים להתברר כתיקון טכני או כסיומה של מגמת העלייה. הדינמיקה של השבועות האחרונים מספקת ניצנים ראשונים לסיומה של הנסיגה ונפתחה האפשרות לניסיון עליות מחודש. יהיה מעניין.

1. קצר ולעניין

הנסיגה האחרונה של הדולר מעמידה את מגמת העלייה למבחן מעניין. יכולתו של הדולר להיבלם ברמות מסויימות תעיד על עוצמה. יש לשים לב לפרמטר בסיס אחד במהלך השבועות הקרובים:

גל העליות שהחל ברמת 4.3470 והסתיים ברמת 4.6126 שקלים לדולר משמש כנקודת ההתייחסות שלנו. גל זה עובר כרגע תיקון, ועומק התיקון משמש כאינדיקטור ראשון ממעלה לגבי כיוון הדולר. תיקונים טכניים נוטים לתקן בין 33% - 66% מהמהלך המגמתי שקדם להם.

אבל זה לא החלק החשוב באמת. העניין הוא שבלימה בטווחים האמורים, מובילה במרבית המקרים לחידוש גל העליות מעבר לרמת השיא הקודמת

כלומר, יכולתו של הדולר להיבלם בין הרמות של 4.51 - 4.45 שקלים לדולר תשמש כאינדיקטור ובסיס לחידוש גל העליות כאשר בפעם הזאת, תעמוד רמת 4.61 שקלים לדולר בסכנת שבירה.

מה שראינו את הדולר עושה בימים האחרונים, היה לגעת פעמיים באותה נקודת שפל ולקבוע את מה שנקרא בשפה הטכנית "תחתית כפולה". נגיעה כפולה זו אמורה לסמן את סיומו של גל הירידות ומעבר לתקופה דשדוש.

על הגרף המצורף אפשר לראות שני מרכיבים נוספים. ראשית שבירתו של קו המגמה היורד שסיפק התנגדות לגל הירידות האחרון, ואת מדדי העוצמה המצויים בתחתית הגרף שמצביעים על צבירתו של מומנטום חיובי.

2. משקל הראיות

היפוך מגמה הוא עניין של משקל ראיות. ממש כמו עבודה משטרתית. במקרה הנוכחי אפשר להיווכח שמשקל הראיות אינו נוטה יותר כלפי מטה אלא עובר תהליך של איזון והתייצבות ובכך נפתחת האפשרות לשינוי כיוון. כדי ששינוי הכיוון יהיה משמעותי ואמיתי יותר, חייבת רמת 4.48 שקלים לדולר לשמש כתחתית אחרונה מחד.

בנוסף חייבת רמת 4.551 להשבר כלפי מעלה. אירוע כזה יסלול את הדרך לתקיפה רמת 4.61 שקלים ואולי אף לשבירתה כלפי מעלה.

הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.