ניתוח טכני: הדולר מול שקל - מרים ראש
הקטר הדולרי דהר עד לרמה של 4.61 שקלים כאשר הבלימה התרחשה בעיקר על רקע רמת התנגדות בעלת משמעות הסטורית. רמה זו, לאורך השנים שימשה כבסיס לגלי עליות או ירידות משמעותיים. חצייתה מעלה או מטה היתה תמיד אירוע רב חשיבות. מנקודה זו החלה נסיגה שאמורה בימים הקרובים להתברר כתיקון טכני או כסיומה של מגמת העלייה. הדינמיקה של השבועות האחרונים מספקת ניצנים ראשונים לסיומה של הנסיגה ונפתחה האפשרות לניסיון עליות מחודש. יהיה מעניין.
1. קצר ולעניין
הנסיגה האחרונה של הדולר מעמידה את מגמת העלייה למבחן מעניין. יכולתו של הדולר להיבלם ברמות מסויימות תעיד על עוצמה. יש לשים לב לפרמטר בסיס אחד במהלך השבועות הקרובים:
גל העליות שהחל ברמת 4.3470 והסתיים ברמת 4.6126 שקלים לדולר משמש כנקודת ההתייחסות שלנו. גל זה עובר כרגע תיקון, ועומק התיקון משמש כאינדיקטור ראשון ממעלה לגבי כיוון הדולר. תיקונים טכניים נוטים לתקן בין 33% - 66% מהמהלך המגמתי שקדם להם.
אבל זה לא החלק החשוב באמת. העניין הוא שבלימה בטווחים האמורים, מובילה במרבית המקרים לחידוש גל העליות מעבר לרמת השיא הקודמת
כלומר, יכולתו של הדולר להיבלם בין הרמות של 4.51 - 4.45 שקלים לדולר תשמש כאינדיקטור ובסיס לחידוש גל העליות כאשר בפעם הזאת, תעמוד רמת 4.61 שקלים לדולר בסכנת שבירה.
מה שראינו את הדולר עושה בימים האחרונים, היה לגעת פעמיים באותה נקודת שפל ולקבוע את מה שנקרא בשפה הטכנית "תחתית כפולה". נגיעה כפולה זו אמורה לסמן את סיומו של גל הירידות ומעבר לתקופה דשדוש.
על הגרף המצורף אפשר לראות שני מרכיבים נוספים. ראשית שבירתו של קו המגמה היורד שסיפק התנגדות לגל הירידות האחרון, ואת מדדי העוצמה המצויים בתחתית הגרף שמצביעים על צבירתו של מומנטום חיובי.
2. משקל הראיות
היפוך מגמה הוא עניין של משקל ראיות. ממש כמו עבודה משטרתית. במקרה הנוכחי אפשר להיווכח שמשקל הראיות אינו נוטה יותר כלפי מטה אלא עובר תהליך של איזון והתייצבות ובכך נפתחת האפשרות לשינוי כיוון. כדי ששינוי הכיוון יהיה משמעותי ואמיתי יותר, חייבת רמת 4.48 שקלים לדולר לשמש כתחתית אחרונה מחד.
בנוסף חייבת רמת 4.551 להשבר כלפי מעלה. אירוע כזה יסלול את הדרך לתקיפה רמת 4.61 שקלים ואולי אף לשבירתה כלפי מעלה.
הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
