וול-סטריט סיימה בירידות חדות: ארוטק נפלה ב-8.5%
בוול-סטריט נחתם יום המסחר בירידות שערים חדות. לאורך עשרת הימים האחרונים התנהל השוק בצל מחירי הנפט ורצונם של המשקיעים לממש חלק מן העליות שנרשמו ברייל האחרון, אולם היום נראה, כי גם נתוני מאקרו איתנים לא יצליחו למנוע את השפעת רמות מחירי הנפט על הפירמות עצמן.
היום היתה זו גורילת הקמעונאות האמריקנית, וול-מארט, אשר דווחה על שורת מכירות פושרת והפחיתה את התחזיות לטווח הקרוב, זאת בזמן שהיא מפנה אצבע מאשימה לכיוון מחירי הנפט שהביאו לשחיקה בהכנסה הפנויה של לקוחות החברה. החדשה השלילית של וול-מארט היתה בבחינת "עליית מדרגה" למשקיעים שהגיבו בשורה של מכירות.
מדד הנאסד"ק הפסיד היום 1.39% וחתם את המסחר ברמה של 2,137 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס ירד ב-1.14% ל-10,512 נקודות.
נתוני מאקרו
מחלקת המסחר של הממשל פריסמה היום את מדד המחירים לצרכן לחודש יולי. הנתון הגולמי היה מעט גבוה מן התחזיות הצביע על עליה של 0.5% בסביבת המחירים שנרשמה בחודש יולי, זאת לעומת תחזית לעליה של 0.4%. אולם מדד הליבה, שמחושב בהפחתת מחירי המזון והאנרגיה עלה בתקופה ב-0.1% לעומת תחזית לעליה של 0.2%.
עוד פורסמו הנתונים לגבי מספר התחלות הבניה ביוני. לאחר שבחודש הקודם נרשם קצב התחלות בניה שנתי של 2.045 מיליון יחידות פורסם היום בארה"ב, כי מספר התחלות הבניה ירדו ביולי לקצב שנתי של 2.045 מיליון יחדיות - ירידה קלה, ונמוכה מתחזיות השוק לרמה של 2.025 מיליון יחידות. המספרים עדיין מצביעים על שוק נדל"ן חם, זאת לאור שיעורי הריבית הנמוכים שעדיין מונהגים בשוק.
בנוסף פורסמו מדדי היצור והתפוקה התעשייתים: מדד הייצור עלה ב-0.1% לעומת צפי האנליסטים לעליה של 0.5%, ומדד התפוקה התעשייתית עלה קלות ב-0.2%.
אמריקניות במרכז העניינים
כאמור ענקיות הקמעונאות רכזו את מרכז תשומת הלב היום בוול-סטריט, כשהצפי השלילי של וול-מארט גרר מטה גם את אופיס דיפו (HD), וג'י סי פני (JCP) למרות העלאת ציפיות של שתי האחרונות. וול-מארט נפלה היום ב-3.1%. אופיס-דיפו אבדה 0.2.3%, ואילו ג'י.סי פני השלימ ירידה של 4.09%.
בסקטור הטכנולוגיה רכזה עניין רב יצרנית המחשבים GATEWAY (GTW) שצנחה בכ-20% לאחר הנמכת תחזיות להמשך השנה.
עוד בסקטור, היולט פאקרד (HPQ) עתידה לדווח היום לאחר הנעילה, והקונצנזוס חוזה לה רווח של 31 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי השלישי - גידול של 27% אל מול הרבעון המקביל, אשתקד. מניות HP נסחרו לקראת הפרסום בירידה של 1.6%.
ישראליות בנאסד"ק
בקרב הישראליות בלטה היום ארוטק אשר השילה כ-8.7% בהמשך לירידות החדות מאמש, זאת על רקע פרסום הדו"חות לרבעון השני. אמש דווחה הנהלת החברה, כי היא לא צפויה לעבור בטווח הקרוב לרווחיות, מה ששלח את המניה לנפילה של 15%, אשר נמשכת במלוא העוצמה גם היום. בשעה האחרונה נסחרת כבר המניה במחיר של 84 סנט, זאת לאחר שנסחרה בתקופה האחרונה בטוווח של כ-1.2 דולר, שגם הוא רחוק ממחירי השיא של המניה ב-2004.
דלתא גליל זנקה ב-12% בהיקף מסחר נאה. היום הודיעה חברת הטקסטיל, כי שרה לי תמכור את כל אחזקותיה (23%) בחברה לאייזיק דבח במחיר של 6.5 דולר למניה - דיסקאונט של 5% על מחיר השוק ובהיקף כולל של 27.7 מיליון דולר. בשוק מעריכים, כי החברה עתידה להנות מהעסקה וכן מניסיונו של דבח בתחום הטקסטיל.
מניות שמיר אופטיקה תקנו היום בעליה של כ-4.86%, המניות צנחו אמש בוול סטריט בקרוב ל-20%, לאחר שפספסה את תחזיות האנליסטים בסנט אחד, עת הציגה רווח של 13 סנט למניה (2.1 מיליון דולר).
אם-ססטמס נפלה ב-4.24%. בדויטשה בנק הפחיתו היום את ההמלצה למניה מ"קניה" ל"החזק". עוד בלטו היום מניותה של ורינט בנפילה של 4.3%. אלטק נפלה ב-10%. אמש רשמה המניה עליות חדות. אלטק דווחה לשוק על סדרה של הסכמים ואירועים בעלי פוטנציאל הכנסות משמעותי, אולם היום נראה שהשוק מעדיף להמתין להתפתחויות ומספרים סופיים לפני שהוא נותן למניה דחיפה רצינית נוספת.
ריטליקס, אשר הודיעה על הסכם שותפות עם PSC, נסחרה ללא שינוי משמעותי וירדה קלות ב-0.37%.
טבע נסחרה בירידה של כ-1.5% למרות שהודיעה על אישור FDA סופי לתרופת הפקוטסטין למניעת דיכאון.
אקוויטי 1 עלתה היום כ-3.1% במחזור גבוה לאחר שהודיעה שחיסלה אחזקותיה בקרן הריט סידר. המשמעות הנוספת של המהלך הינה, כי קרן הריט שבשליטת איש העסקים הישראלי, חיים קצמן, לא תוציא אל הפועל את תוכנית ההשתלטות העוינת שהיתה צפויה לדלל את כמות המזומנים של החברה.
נייר חדרה החליטה על חלוקת דיבידנד של 50 מיליון שקל.
מדובר בתשואת דיבידנד בשיעור נאה של 6.7%. בנייר חדרה מסרו כי החברה ממשיכה בקידום הפרויקט להקמת תחנת כוח באתר בחדרה, שתפעל על גז טבעי. בתגובה הוסיפו היום המניות 1.67%.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
