השאננות חזקה מכל עימות: העליות באחד העם נמשכות
אפילו הדיווחים על עימותים אלימים בנווה דקלים אינם יכולים להעיב על עננת האופטימיות שמאפיינת את המסחר באחד העם. אמנם מיד לאחר הפרסומים בנושא נשלחו המדדים אל עבר צידו האדום של המתרס, אך היה זה לביקור קצר בלבד ומיד אחריו - התאוששות.
נדמה, כי הבורסה לני"ע בתל אביב תמשיך במסע צפונה גם היום, אופטימית מהתקדמות תכנית ההתנתקות וצופה, כי זו תעבור בשלום. מדד המעו"ף נגע הבוקר בשיא חדש תוך יומי של למעלה מ-706 נקודות וכעת הוא נסחר סביב רמה של 703.16 נקודות - עליה של 0.21% למן הפתיחה. מדד ת"א 100 עולה ב-0.19% לרמה של 710.34 נקודות. מדד התל טק 15 מנגד לשני אלו נסחר בירידה של 0.61% לרמה של 394.98 נקודות. מחזורי המסחר מסתכמים בכ-440 מיליון שקל - נאה ביחס לחודש אוגוסט, אז יוצאים סוחרים רבים לחופשת הקיץ.
נפתח בדואליות. מניות הדואליות של המעו"ף נסחרות בירידות שערים, למעט אלו של אלביט מערכות שמטפסות ב-0.8%, תוך מחזור של כ-5 מיליון שקל. טבע נופלת בכ-1%, תוך מחזור של 20.2 מיליון שקל, פריגו מאבדת 1.64%, וכור, פרטנר וליפמן נסחרות בירידות מתונות יותר של 0.12%, 0.34% ו-0.43%, בהתאמה.
מניות שמיר אופטיקה נופלות ב-12.08% וכמעט סוגרות את פער הארביטראז' מאמש שהסתכם ב-14.2%. זאת לאחר שהמניה איבדה אמש בוול סטריט 19.6% מערך מניותיהבעקבות פרסום הדו"חות לרבעון השני של 2004, דו"חות שכללו הכנסות של 20.2 מיליון דולר ורווח של 2.1 מיליון דולר או 13 סנט - נמוך בכסנט אחד לעומת התחזיות.
דלתא גליל בולטת היום עם זינוק של 3.75%, במחזור של 6.2 מיליון שקל - פי עשר בערך מהמחזור בו היא מורגלת בדרך כלל. החברה הודיעה היום, כי שרה לי תמכור את אחזקותיה (23%) לאייזיק דבח במחיר של 6.5 שקל למניה - דיסקאונט של 5% על מחיר הפתיחה שלה הבוקר בתל אביב. על אף הדיסקאונט המאכזב (גאון השקעות: "היינו מצפים לפחות למחיר השוק") נהנית כאמור המניה מעליה כשאנליסטים בשוק מעריכים, שהחברה עתידה להנות מהעסקה וכן מניסיונו של דבח בתחום הטקסטיל.
ובבנקים. מניות חמשת הגדולים נסחרות במגמה מעורבת, לאחר שפתחו בירוק, ממשיכות להוביל את המגמה החיובית באחד העם. מניות פועלים עברו לירידה של 0.13%, במחזור של 39.2 מיליון שקל, לאומי קופצת ב-1.42%, במחזור של 26.6 מיליון שקל, מזרחי עולה ב-0.47%, דיסקונט נסחרת בעליה קלה של 0.1% והבינ"ל יורדת בשיעור מזערי של 0.06%.
עוד בפיננסים היום. כלל עסקי ביטוח נופלת ב-2.1%, במחזור של 7.4 מיליון שקל, לאחר שדיווחה הבוקר על צניחה חדה ברווח הרבעוני ל-91.5 מיליון שקל והגם שברווח החציוני הציגה דווקא גידול של 6.7% ל-292.5 מיליון שקל.
אל על ממריאה ב-5.2%, מרכזת מחזור ער של 5.9 מיליון שקל, אל מול המחזור היומי הממוצע בו היא מורגלת של כ-2.2 מיליון שקל, לאחר שפרסמה אתמול דו"חות מוצלחים במיוחד, שכללו, בין היתר, זינוק של 326% ברווח הנקי ל-29.9 מיליון דולר. הכנסות החברה הסתכמו בכ-423 מיליון דולר לעומת 324 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של 30%. מדובר ברבעון השני הטוב ביותר שרשמה החברה עד כה ואם לא די בכך צרפו את הודעת החברה הבוקר על העלאת תעריפי הטיסות בעקבות התייקרות מחירי הנפט וקבלו את ההסבר המדויק לזינוק המרשים של אל על.
שופרסל עולה בשיעור מתון של 0.17%, בעקבות הודעת הממונה על הגבלים העסקיים לפיה הוא מתיר לשופרסל להתמודד על רכישת חלקים מרשת קלאבמרקט תחת סדרה של אילוצים. אם היא תזכה - תידון העסקה על הממונה בנפרד. מניות המתחרה - הרבוע הכחול נסחרות גם הן בעליה מתונה של 0.18% במחזור דל למדי.
נוחי לא נח לרגע. יום לאחר ההודעה הרשמית על רכישת אחזקות ספרא בסלקום, מודיעה הבוקר אי.די.בי פיתוח על מכירת חברת ניהול הקרנות והבת של דיסקונט, אילנות לחברת סולמון ב-228 מיליון שקל. לאי.די.בי פיתוח צפוי רווח של 180 מיליון שקל מהמכירה והמניות מגיבות בירידה של 0.93%. אי.די.בי אחזקות נופלת ב-1.3% ודסק"ש נסחרת דווקא בירוק ובשיעור של 0.5%, במחזור של 11.5 מיליון שקל.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
