סוכנות האנרגיה הבינ"ל: הסנקציות על הנפט הרוסי אכן משפיעות

האמברגו של האיחוד האירופי על מוצרי נפט רוסיים נכנס לתוקף ב-5 בפברואר, בהתבסס על תקרת מחיר הנפט של 60 דולר שיישמו מדינות ה-G-7; סין, הודו וטורקיה הגבירו את הרכישות כדי לקזז חלקית ירידה ביצוא הנפט הרוסי לאירופה של 400,000 חביות ביום
דור עצמון | (1)

סנקציות ומכסות מחירים המכוונות לנפט הרוסי הן בעלות "ההשפעה המיועדת" למרות הייצור והיצוא המפתיעים בחודשים האחרונים, כך אומרת טוריל בוסוני מסוכנות האנרגיה הבינלאומית (ה-IEA). האמברגו של האיחוד האירופי על מוצרי נפט רוסיים נכנס לתוקף ב-5 בפברואר, בהתבסס על תקרת מחיר הנפט של 60 דולר שיישמו מדינות ה-G-7 ב-5 בדצמבר.

בוסוני, ראש חטיבת תעשיית הנפט והשווקים ב-IEA, אמרה כי הפקת הנפט והיצוא הרוסי החזיקו מעמד "הרבה יותר מהצפוי" בחודשים האחרונים. הסיבה לכך היא שמוסקבה הצליחה לנתב הרבה מהנפט הגולמי שנשלח בעבר לאירופה לשווקים חדשים באסיה. סין, הודו וטורקיה בפרט הגבירו את הרכישות כדי לקזז חלקית את הירידה של 400,000 חביות ליום ביצוא הנפט הרוסי לאירופה בינואר, כך עולה מדו"ח שוק הנפט של ה-IEA. חלק מהנפט הרוסי גם עדיין עושה את דרכו לאירופה דרך צינור דרוז'בה ובולגריה, ששתיהן אינן חלק מהאמברגו של האיחוד האירופי.

לפיכך, תפוקת הנפט הרוסית נטו ירדה רק ב-160,000 חביות ביום מהרמות שלפני המלחמה בינואר, עם 8.2 מיליון חביות נפט שנשלחו לשווקים ברחבי העולם. הסוכנות הוסיפה כי מכסות מחיר של ה-G-7 עשויות גם לסייע בחיזוק היצוא הרוסי במידה מסוימת, מכיוון שמוסקבה נאלצת למכור את הנפט שלה במחיר נמוך יותר לאותן מדינות שנשמעות למכסות, מה שעשוי להפוך אותו לאטרקטיבי יותר מאחרים.

למרות היקפי הייצוא המשמעותיים של רוסיה, בוסוני טענה שזה לא אומר שהסנקציות נכשלו. "מכסת המחיר נקבעה כדי לאפשר לנפט הרוסי להמשיך לזרום לשוק, אך במקביל להקטין את ההכנסות הרוסיות. למרות שהייצור הרוסי מגיע לשוק, אנחנו רואים שההכנסות שרוסיה מקבלת מהנפט והגז שלה באמת ירדו", אמרה. "לדוגמה בינואר, הכנסות הייצוא לרוסיה היו כ-13 מיליארד דולר, זו ירידה של 36% לעומת שנה שעברה", הוסיפה. "התקבולים הפיסקאליים הרוסיים מתעשיית הנפט ירדו ב-48% בשנה, אז מהבחינה הזו אנחנו יכולים לומר שלתקרת המחיר יש את ההשפעה המיועדת".

היא גם הדגישה את הפער ההולך וגובר בין מחירי הנפט הגולמי הרוסי לבין המדד הבינלאומי של נפט גולמי מסוג ברנט. הראשון עמד על ממוצע של 49.48 דולר לחבית בינואר, לפי משרד האוצר הרוסי, בעוד שהברנט נסחר מעל 85 דולר לחבית ביום חמישי. חשוב לציין, התקציב של רוסיה לשנת 2023 מבוסס על מחיר ממוצע של 70.1 דולר, כך שההכנסות הפיסקאליות הצונחות מפעילות הנפט משנה לשנה משאירות חור משמעותי בכספים הציבוריים.

בוסוני גם ציינה שהאינדיקציות מצביעות על כך שמוסקבה לא תוכל להקצות מחדש את הסחר במוצרי נפט באותו אופן כמו שיש לה יצוא גולמי, וזו הסיבה שה-IEA צופה שהיצוא והייצור ירדו עוד יותר בחודשים הקרובים. "אנחנו רואים כעת חלוקה מחודשת של הסחר במוצרים, אבל לא ראינו את אותו שינוי כמו שראינו עבור הנפט הגולמי, וזו הסיבה שאנו מצפים שהיצוא הרוסי יירד והייצור יירד", אמרה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עובד עד שרוסיה תחליט שזה לא יעבוד (ל"ת)
    מיקליס 17/02/2023 12:20
    הגב לתגובה זו
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן