הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
צינור הולכת גז
צילום: ישי אשלגי, נתג"ז

הצרה הבאה של אירופה? עובדי הגז של המדינה הספקית השניה בגודלה ביבשת שובתים

מדובר על נורבגיה, שאחראית ל-25% מאספקת הגז באירופה, והמשמעות היא קיצוץ של 60% בייצוא הגז במהלך שלושת ימי השביתה. נורבגיה נהנית מאוד מהמלחמה באוקראינה וצפויה להכפיל את הכנסותיה בתחום השנה ל-150 מיליארד דולר
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה אירופה גז טבעי נורבגיה נורווגיה נפט גז

רוסיה היא ספקית הגז הגדולה של אירופה (40% מהגז באירופה מגיע מרוסיה), אלא שבעקבות המלחמה באוקראינה, ולמרות שהם תלויים בה, האירופאים מנסים להחרים אותה, ומחפשים אלטרנטיבות, בין השאר גם בישראל - בהתאם להערכה המוקדמת בבזיפורטל כבר בתחילת המלחמה.

אבל מי שחשב שזו הצרה היחידה של אירופה - טועה. עובדי הנפט והגז בנורבגיה שבתו היום ומתכננים להמשיך לשבות בימים הקרובים, כאשר המשמעות היא שאירופה תקבל פחות גז - רק שהבעיה היא שלא מדובר באיזו ספקית קטנה ולא משמעותית. נורבגיה היא ספקית הגז השניה בגודלה ביבשת (אחרי רוסיה) ואחראית לכ-25% מאספקת הגז באירופה. שביתת העובדים גרמה לזינוק במחיר הגז ולנזק לציבור הרחב. כמה? הרבה. בעקבות השביתה מחירי החוזים העתידיים על הגז הטבעי באירופה קפצו בעוד 5% והגיעו בחזרה לרמה של 172 יורו (177 דולר) למגה וואט שעה, מחירים דומים לתחילת המלחמה באוקראינה. נציין שמחירי הגז זינקו בשנה האחרונה ב-700%, ופתאום מחירי הגז בישראל נראים ממש נמוכים - וזה אחרי עשור שלם שמספרים לציבור הישראלי שרימו פה את האזרחים עם חוזים לחברת החשמל במחיר של 4.8 דולר ליחידת חום, או עם הארגונים שקראו לא לפתח את שדות הגז ולא לאפשר ליזמים פרטיים 'לשדוד אותנו').

בכל מקרה, העובדים בנורבגיה סגרו היום שלושה שדות בים הצפוני (שם אגב, פועלת איתקה של דלק קבוצה 2.34% של יצחק תשובה). חברת האנרגיה הממשלתית של נורבגיה אקווינור (Equinor) אמרה כי היא סגרה את השדות לאחר שחלק מעובדיה פתחו בשביתה על רקע סכסוך ודרישה להעלאת שכר. "שלושת השדות מייצרים שווה ערך לכ-89 אלף חביות נפט ביום, יותר מ-30% מהן הוא גז טבעי" אמרה החברה.

עכשיו קיץ באירופה. נו, לא נורא. אפשר להסתדר גם בלי לחמם את הבית. אבל האירופאים כבר חושבים על החורף הבא: כל ירידה מתמשכת בתפוקה של נורבגיה עלולה להוות מכה גדולה למאמצים לחדש את מלאי הגז לקראת החורף, ועלייה בסיכון למחסור חמור באנרגיה ביבשת. גרמניה - הכלכלה הגדולה באירופה - כבר הכריזה על "משבר גז" והזהירה שהיא לא יכולה לשלול הנהגת קיצוב כדי לעבור את החורף.

מה צפוי מחר ובהמשך השבוע? יצוא הגז של נורבגיה יקוצץ ב-60% בימי השביתה

אבל האם השביתה הזו הייתה היום חד פעמית ומחר חוזרים לעבוד כרגיל? לא ממש. מחר, רביעי, העובדים הנורבגיים מתכננים שוב לשבות, מה ש"יגרום להשבתה של שלושה שדות נוספים", אמרה אקווינור שהסבירה כי "שדות אלה מייצרים שווה ערך לכ-330 אלף חביות נפט ביום, מהן כמעט 80% גז טבעי".

השביתה הבאה צפויה להתקיים ביום שבת הקרוב והמשמעות היא סגירה של 25% מתפוקת הגז של נורבגיה ו-15% מתפוקת הנפט שלה. אקווינור אמרה שהשפעת היום השלישי של השביתות "עדיין לא ברורה".

מי שלא ממתין לחברה הוא איגוד הנפט והגז הנורבגי שמעריך כי "יצוא הגז של המדינה יקוצץ ב-60% במהלך שלושת ימי השביתה. האספקה הנורווגית מהווה רבע מאספקת האנרגיה האירופית, ואירופה תלויה לחלוטין בכך שנורבגיה תספק כאומה בתקופה שבה קיצוצים באספקה ​​הרוסית יצרו שוק הדוק מאוד לגז טבעי", נכתב בהצהרה של האגודה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מה יכולה הממשלה לעשות?

ממשלת נורבגיה יכולה, בתיאוריה, לאלץ את איגודי העובדים ואת אקווינור לשבת לשולחן המשא ומתן אם היא מאמינה שהשביתה עלולה לאיים על "חיים ובריאות" של האוכלוסייה. אלא שבעבר הממשלה כבר חטפה ביקורת מהציבור על צעדים מעין אלה. 

רוסיה צמצמה את זרימת הגז דרך צינור נורד סטרים 1 וזרימת הגז שם פועלת כרגע ב-40% קיבולת בלבד

השביתה הנורבגית מגיעה כמעט שלושה שבועות לאחר שרוסיה צמצמה את זרימת הגז לאירופה דרך צינור נורד סטרים 1 (Nord Stream) ולאחר שהיא ניתקה שלוש מדינות באיחוד האירופי וכמה חברות אנרגיה בגלל שסירבו לשלם ברובלים, ולא ביורו או בדולרים. זרימת הגז דרך פועלת כעת ב-40% בלבד מהקיבולת.

נכון לעכשיו, מתקני אחסון הגז באיחוד האירופי מלאים בכ-59%, כך על פי נתוני Gas Infrastructure Europe. זה בערך שלוש נקודות אחוז מתחת לרמות האחסון הרגילות לתקופה זו של השנה. מדובר בשוק "הדוק" ומצב כזה עלול לגרום להמשך עליית מחירי הגז.

ומה קורה עם הגז האמריקאי?

בעקבות שריפה בחודש שעבר במפעל גדול של גז נוזלי (LNG) של חברת Freeport בטקסס, ארצות הברית, הופסק זמנית הייצור במפעל - אך זה לא צפוי להתחדש עד חודש אוקטובר לכל המוקדם. בדרך כלל, המתקן מייצר כחמישית מיצוא ה-LNG של ארה"ב. בעקבות המלחמה באוקראינה אירופה הפכה יותר ויותר תלויה ביבוא של LNG כדי לפצות על הירידה באספקת הגז הטבעי הרוסית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מפעלים רבים מושבתים וזה אומר אינפלציה ואבטלה (ל"ת)
    לילי 06/07/2022 07:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברק 06/07/2022 06:54
    הגב לתגובה זו
    הטבע האנושי לא משתנה...
  • 1.
    נחמד... (ל"ת)
    חן 06/07/2022 01:14
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן