נתנאל אריאל ועומר מואב
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"הורדת מס הדלק היא אשליה וניסיון לעשות קסמים, אבל לא תוריד את יוקר המחיה"

"אם כבר אז למה לא להוריד את מס הכנסה, או למה לגרום לאנשים לנסוע יותר ברכב ולא לעודד שימוש בתחבורה ציבורית?". פרופ' עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן מסביר מדוע כ"כ יקר לחיות בישראל, מדוע הורדת מסים לא בהכרח מורידה את יוקר המחיה, מהי הדרך להוזיל את המחיה בישראל ומה הממשלה (המתפרקת) בכל זאת עושה נכון?
נתנאל אריאל | (9)

מחירי המוצרים במדינת ישראל ובעולם בכלל עלו מאוד בתקופה האחרונה. מספר רב של גורמים משפיע על הדברים הללו, כאשר ניתן לכלול בתוך הרשימה את האינפלציה הגואה ברחבי העולם, את הפגיעה בשרשראות האספקה וכמובן את הלחימה באוקראינה. מנגד, המצב בישראל מסובך מעט יותר, כאשר מלכתחילה גורמים רבים הפכו את החיים כאן למעט יותר יקרים.

בראיון לביזפורטל מסביר עומר מואב, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק, מדוע יוקר המחיה כל כך גבוה במדינת ישראל - מדוע הורדה של הבלו על הדלק לא צפויה לסייע (בניגוד להחלטתו של שר האוצר אתמול) איך מגבלות הייבוא והרגולציה הקשים יוצרים יוקר מחיה כבד לציבור "גם אם מכונה או מוצר עומדים בתקן האירופאי הם, ומזהיר מפני פופוליזם בבחירות הקרובות: "הורדה של מסים בלי לקצץ הוצאה מסוימת צפויה להכניס את המדינה לגירעון ממנו נצטרך לצאת בעתיד. זו אשליה שאמנם רוב הציבור סבור כך, אבל שר אוצר פופוליסט כמו משה כחלון הוריד את המס על הסלולר. האם זה לא הוריד את יוקר המחיה? לא, כי לא שילמנו פחות כסף ליצרן או ליבואן הסלולר. צריך להגדיל את התחרות וכך מורידים את יוקר המחיה. ברגע שהמחיר לצרכן נמוך יותר רק בגלל שהוא משלם פחות זה כמו הורדת מסים. אותו דבר על מחירי הדלק. למה להוריד דווקא את מחיר הדלק? אפשר להוריד מס הכנסה או ביטוח לאומי. צריך להוריד גם הוצאה, או שנשלם יותר באמצעות הגירעון בעתיד". מדוע הורדת המס על הדלק היא במיוחד גרועה? הרבה סיבות. צפו בראיוןTV:

וגם - מיהם חברי הכנסת שהם "לוביסטים של קבוצת אינטרס צר ופוגעים בציבור" ומה בכל זאת עשתה נכון "ממשלת השינוי"? 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אלמוג 03/07/2022 14:13
    הגב לתגובה זו
    אנחנו משלמים הרבה מיסים ומקבלים מעט.חינוך גרוע, בתי חולים שלא עומדים בעומס.מכשור חסר.לפני שהאוצר אישר צכשירי MRI עשו ניתוחים מיותרים!אבל האוצר התמכר לכסף של הציבור כל הזמן הם ממציאים מיסים יחודיים לישראל.הגיע הזמן לומר עד כאן.לא מס נסועה ולא מס פחת במכירת דירה.לא בלו ולא מס על המים.צריך לשלוח אותם הביתה!נכון המדינה צריכה מיסים אבל הם פוגיעם בכלכלה במעמ הביניים, בעניים וזה כאשר יש עודף תקציבי.הם מנותקים!
  • 7.
    גל 29/06/2022 16:20
    הגב לתגובה זו
    צפוף, עמוס, אין מספיק תדירות, לא מהירה ואיחורים.
  • 6.
    בן אדם 24/06/2022 18:24
    הגב לתגובה זו
    מדינה בוגדת באזרחים שלה .איפה אתם אנשים כולנו באחדותנו.
  • 5.
    אלון 22/06/2022 15:39
    הגב לתגובה זו
    של הדוברמן שלא מפסיק שנים לפגוע בנו
  • 4.
    יפה מאוד (ל"ת)
    נדב 22/06/2022 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלעד 22/06/2022 12:49
    הגב לתגובה זו
    כולל פנסיות תקציביות אין דרך אחרת יותר מידי כסף הולך על משכורות לאנשים מיותרים כמו כן לאחד בדחיפות ראשויות מקומיות לא צריך יותר מ -5 לכל המדינה
  • 2.
    יהודה 22/06/2022 10:35
    הגב לתגובה זו
    פרופסור נכבד. כאשר תמלא דלק על חשבונך . ולא על חשבון המעסיק שלך. תתפכח סוף סוף
  • התגובה שלך תעזור להורדת יוקר המחיה (ל"ת)
    אדם 23/06/2022 11:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה יש לצפות ממשלת הטפסים והנוכלים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 22/06/2022 09:51
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.