שופרסל
צילום: Bizportal
דוחות

שופרסל עם רבעון חזק נוסף: ההכנסות עלו ב-6%, הרווח הנקי קפץ פי 4

בדומה ליתר קמעונאיות המזון, גם שופרסל נהנתה מהעובדה שישראלים רבים נותרו בבית והציגה הכנסות של 4.1 מיליארד שקל לצד רווח של 238 מיליון שקל; ברקע, עיתוי חגי תשרי וצמיחה במכירות בחנויות זהות
איתן גרסטנפלד | (1)

קמעונאית המזון שופרסל שופרסל 2.74%  מסכמת רבעון שלישי חזק עם צמיחה של כ-6% בהכנסות שעמדו על 4 מיליארד שקל. בשורה התחתונה רשמה החברה זינוק של יותר מפי 4 עם רווח נקי של כ-238 מיליון שקל. ברקע, עיתוי חגי תשרי וצמיחה במכירות בחנויות זהות, אך לא פחות חשוב מכך העובדה שישראלים רבים נותרו במהלך הרבעון בארץ בשל הימשכות מלחמת חרבות ברזל.  הכנסות החברה ברבעון השני של 2024 עמדו על כ-4.1 מיליארד שקל, צמיחה של כ-6% ביחס לכ-3.85 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. צמיחה דומה נרשמה גם במכירות בחנויות זהות של שופרסל שעלו ב-6.8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות של Be עלו ב-6.6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-238 מיליון שקל, זינוק לעומת כ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון השני עמד על כ-528 מיליון שקל (כ-12.9% מההכנסות), עלייה של 38.5% בהשוואה לכ-381 מיליון שקל (כ-9.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. מתוך הודעת החברה הרווח הגולמי של שופרסל ברבעון השלישי עמד על כ־1.17 מיליארד שקל (כ־28.5% מההכנסות) בהשוואה לכ־1.01 מיליארד שקל (כ־26.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי עלה כתוצאה מגידול בהכנסות, לצד קיטון בעלויות שונות הקשורות לעלות ההכנסות.  הרווח התפעולי לפני הכנסות אחרות (מכירת פעילות פייבוקס) הסתכם בכ־266 מיליון שקל (6.5% מההכנסות), בהשוואה לכ־138 מיליון שקל (כ־3.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.  

צמיחה בכלל מגזרי הפעילות

בחלוקה למגזרים רשמה שופרסל עלייה של כ-6.3% בהכנסות מגזר הקמעונאות שעמדו על כ-3.78 מיליארד שקל לעומת כ-3.56 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקרו מגידול בחנויות זהות ומעיתוי חגי תשרי. המכירות בחנויות ומרכזי השילוח של שופרסל ברבעון השני השנה גדלו בכ-6.8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ובחישוב לפי מכירות למ"ר נרשם גידול של כ-10.7% שנבעו מגידול במכירות ומצמצום שטחי מסחר. הרווח התפעולי במגזר עמד על כ־232 מיליון שקל (6.1% מההכנסות), בהשוואה לכ־103 מיליון שקל (2.9% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד.  במגזר BE רשמה החברה הכנסות של כ-290 מיליון שקל, גידול של 7.4% בהשוואה לכ-270 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מהעמקת פעילות מסחרית והרחבת שיתופי פעולה שיווקיים. הרווח התפעולי במגזר Be הסתכם בכ־1 מיליון שקל (0.3% מההכנסות), בהשוואה לכ־4 מיליון שקל(1.5% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד. לדברי החברה, הרווח הושפע בעיקר מהפחתות שבוצעו בקשר עם מהלך מיתוג מחדש של הרשת ומפתיחת חנויות החדשות. במגזר הנדל"ן נרשמה צמיחה של כ-7% בהכנסות שהסתכמו בכ-69 מיליון שקל בהשוואה לכ-64 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נבעה מעליית המדד ומגידול במצבת השטחים להשכרה. הרווח התפעולי של מגזר הנדל"ן הסתכם בכ־52 מיליון שקל (כ־75.4% מההכנסות), בהשוואה לכ־48 מיליון שקל (כ־75% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חנויות פח חסרים הרבה מותגים (ל"ת)
    אבי 26/11/2024 10:55
    הגב לתגובה זו
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מחר בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%

על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים

מערכת ביזפורטל |

כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.

אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת. 

 מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות.  האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.

החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה. 


מחר בבורסה צפוי להיות יום רגוע יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.