שופרסל
צילום: Bizportal
דוחות

שופרסל עם רבעון חזק נוסף: ההכנסות עלו ב-6%, הרווח הנקי קפץ פי 4

בדומה ליתר קמעונאיות המזון, גם שופרסל נהנתה מהעובדה שישראלים רבים נותרו בבית והציגה הכנסות של 4.1 מיליארד שקל לצד רווח של 238 מיליון שקל; ברקע, עיתוי חגי תשרי וצמיחה במכירות בחנויות זהות
איתן גרסטנפלד | (1)

קמעונאית המזון שופרסל שופרסל 0.3%  מסכמת רבעון שלישי חזק עם צמיחה של כ-6% בהכנסות שעמדו על 4 מיליארד שקל. בשורה התחתונה רשמה החברה זינוק של יותר מפי 4 עם רווח נקי של כ-238 מיליון שקל. ברקע, עיתוי חגי תשרי וצמיחה במכירות בחנויות זהות, אך לא פחות חשוב מכך העובדה שישראלים רבים נותרו במהלך הרבעון בארץ בשל הימשכות מלחמת חרבות ברזל. 

הכנסות החברה ברבעון השני של 2024 עמדו על כ-4.1 מיליארד שקל, צמיחה של כ-6% ביחס לכ-3.85 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. צמיחה דומה נרשמה גם במכירות בחנויות זהות של שופרסל שעלו ב-6.8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות של Be עלו ב-6.6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-238 מיליון שקל, זינוק לעומת כ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA ברבעון השני עמד על כ-528 מיליון שקל (כ-12.9% מההכנסות), עלייה של 38.5% בהשוואה לכ-381 מיליון שקל (כ-9.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

מתוך הודעת החברה

הרווח הגולמי של שופרסל ברבעון השלישי עמד על כ־1.17 מיליארד שקל (כ־28.5% מההכנסות) בהשוואה לכ־1.01 מיליארד שקל (כ־26.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי עלה כתוצאה מגידול בהכנסות, לצד קיטון בעלויות שונות הקשורות לעלות ההכנסות. 

הרווח התפעולי לפני הכנסות אחרות (מכירת פעילות פייבוקס) הסתכם בכ־266 מיליון שקל (6.5% מההכנסות), בהשוואה לכ־138 מיליון שקל (כ־3.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.  

צמיחה בכלל מגזרי הפעילות

בחלוקה למגזרים רשמה שופרסל עלייה של כ-6.3% בהכנסות מגזר הקמעונאות שעמדו על כ-3.78 מיליארד שקל לעומת כ-3.56 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקרו מגידול בחנויות זהות ומעיתוי חגי תשרי. המכירות בחנויות ומרכזי השילוח של שופרסל ברבעון השני השנה גדלו בכ-6.8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ובחישוב לפי מכירות למ"ר נרשם גידול של כ-10.7% שנבעו מגידול במכירות ומצמצום שטחי מסחר. הרווח התפעולי במגזר עמד על כ־232 מיליון שקל (6.1% מההכנסות), בהשוואה לכ־103 מיליון שקל (2.9% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד. 

במגזר BE רשמה החברה הכנסות של כ-290 מיליון שקל, גידול של 7.4% בהשוואה לכ-270 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מהעמקת פעילות מסחרית והרחבת שיתופי פעולה שיווקיים. הרווח התפעולי במגזר Be הסתכם בכ־1 מיליון שקל (0.3% מההכנסות), בהשוואה לכ־4 מיליון שקל(1.5% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד. לדברי החברה, הרווח הושפע בעיקר מהפחתות שבוצעו בקשר עם מהלך מיתוג מחדש של הרשת ומפתיחת חנויות החדשות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חנויות פח חסרים הרבה מותגים (ל"ת)
    אבי 26/11/2024 10:55
    הגב לתגובה זו
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה בת"א סגרה על האפס; ניו מד עלתה 2.9%

טבע ירדה 3.6%, הביטוח עלה 0.85%, הבנקים ירדו 0.4%

מערכת ביזפורטל |

השוק תיקן את הירידות. אולי זה בגלל שנתניהו קצת חזר בו מהאמירה הקשה של אתמול, כשבמקביל יש חדשות משרדי ממשלה מקבילים על שת"פ עם העולם. בולט במיוחד משרד האנרגיה - היו דווח על העמקת שיתוף הפעולה עם קפריסין לשם העברת גז לאירופה. מעבר לכך, נתניהו מתכנן מסיבת עיתונאים הערב בנושאים כלכליים. השוק מעריך שתהיה הרגעה מסוימת. 


ידיעה נוספת בתחום האנרגיה היתה על הרחבת התשתיות לצנרת שתוביל גז מישראל למצרים - שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים. מדובר על פרויקט לוויתן כמובן וזה השפיע על מניות לוויתן בעיקר ניו מד שזכתה כבר מהבור לתשואה עודפת על השוק בזכות הראיון בביזפורטל - יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?


הנפקות פרטיות פוגעות במשקיעים מקרב הציבור. הנה הדוגמה האחרונה - חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , שקיימה אמש מכרז למשקיעים מסווגים והנפיקה עבורם מניות שדה פקטו דיללו את המשקיעים הפרטיים. להרחבה בנושא ראו כאן - צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%.

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו. פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי - הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

מנכ״ל משרד התחבורה: "צריך להיות ערס כדי לשחרר תקציבים" - משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים. משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".