תמיר כהן מנכל שיכון ובינוי
צילום: סיוון פרג'

עבור פרויקט צה"לי - שיכון ובינוי תקבל מימון של 4.2 מיליארד שקל

קבוצת שיכון ובינוי חתמה על הסכם מימון לפרויקט ה'קמפוס' – להקמה תפעול ותחזוקה של קריית המודיעין של צה"ל בנגב; האכלוס צפוי להסתיים בשנת 2028 ותקופת הזיכיון צפויה להסתיים בשנת 2047
נתן טגי |

קבוצת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 2.82%  בשליטת נתי סיידוף (46%) שהנפיקה לאחרונה גם את שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה -0.78%  , מדווחת כי חתמה על הסכם מימון לפרויקט ה'קמפוס' – להקמה תפעול ותחזוקה של קריית המודיעין של צה"ל בנגב.

בנק 'דיסקונט' ו'הראל ביטוח ופיננסים' הובילו את סינדיקציית האשראי בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל, בה השתתפו גם ׳עמיתים׳ ׳כלל׳, ׳מנורה מבטחים׳ והפניקס'. הסכום שגויס ישמש למימון שלבי התכנון וההקמה של הפרויקט.

כזכור, חברת שיכון ובינוי זכתה ביולי 2020 במכרז משרד הביטחון לתכנון, מימון, הקמה והפעלה של הקמפוס שיוקם בצומת ליקית וחתמה על הסכם הזיכיון בנובמבר אשתקד, הקמפוס יאכלס כ-12,000 חיילים וקצינים מיחידות איסוף, מודיעין, סייבר וטכנולוגיה, וכן את יחידות המטה של אגף המודיעין, פרוסים היום באזורי ביקוש בגוש דן ובבסיס המרכזי בגלילות. כחלק מהמעבר, ישנה מחויבות בין כלל הגופים ברשויות המדינה, ליצירת פתרון תחבורתי מהיר מהמרכז לדרום עד לאכלוס הבסיסים.

הקמת הקמפוס, שאותו מוביל מנהל המעבר דרומה במשרד הביטחון בהובלתו של אלון יפרח ואגף המודיעין בצה"ל, היא אבן הדרך המרכזית בתוכנית הלאומית להעברת מחנות צה"ל דרומה. זהו גם הפרויקט הגדול והמורכב ביותר מבין חמשת פרוייקטי המעבר דרומה. האכלוס צפוי להסתיים בשנת 2028 ותקופת הזיכיון צפויה להסתיים בשנת 2047.

חברת סולל בונה תבצע את עבודות התכנון וההקמה של פרויקט הקמפוס בהיקף מצטבר של כ-4.2 מיליארד שקל במהלך 5.5 השנים הקרובות. פרויקט הקמפוס הינו פרויקט הבינוי הכולל עבודות בינוי בשטח של כ-450 אלף מ"ר בנוי המתפרסים על שטח של כ-2,500 דונם

תמיר כהן, מנכ״ל שיכון ובינוי, מסר: "אנחנו נרגשים לצאת לדרך עם הפרויקט שמהווה מבחינתנו מימוש חזונו של בן גוריון והמשך שותפות אקטיבית במפעל הביטחון של המדינה כמו שעשינו לאורך כמאה שנים של פעילותה של קבוצת שיכון ובינוי. שיתוף הפעולה יחד עם בנק דיסקונט והראל ביטוח ופיננסים ושאר המוסדיים לגבי מימון לפרויקט מעיד על האמון הרב של הגופים בשיכון ובינוי, המטרה המרכזית היא להקים מתקן משוכלל וחדשני, שיהיה לבית עבור יחידות אמ"ן ומשרתיהן ולהפעילו לשנים רבות באופן שבו חיילי חיל המודיעין יהיו עסוקים אך ורק בעבודה מבצעית ובשמירה על הביטחון של כולנו, ואנחנו נדאג לכל השאר."

הילה ערן-זיק, ראש החטיבה העסקית של בנק דיסקונט: ״עסקת המימון עם שיכון ובינוי היא הוכחה ליכולות של דיסקונט במימון פרויקטים בתחום התשתיות, ומתווספת לשורה ארוכה של עסקאות מימון שהושלמו לאחרונה. אנו גאים ללוות את שיכון ובינוי בפרויקט בעל חשיבות לאומית עליונה ומודים לחברה על האמון והשותפות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בפיננסים: הבנקים עולים 2.7%, חברות הביטוח 2%

המדדים מתקנים את הירידות מאתמול, כאשר לפחות כרגע התגובה להפרת הפסקת האש נשארה מתונה; בולטים לחיוב מניות הבנקים והביטוח שעולים אחרי ירידות חדות בימים האחרונים, אם כי העליות התמתנו 

מערכת ביזפורטל |

המדדים מתקנים את הירידות של אתמול, כאשר מדד ת"א 35 עולה 0.9% ומדד ת"א 90 עולה 0.7%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מזנק 2.7%, מדד הביטוח אחריו עם עליה של 1.9%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז עולה 0.1%.


זינוקים בסקטור הפיננסי. הריבית הולכת לרדת ויש את מי שמיהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך ה-4 שנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?


למרות התקריות הקשות בשטח והתקפות של חמאס על כוחות ישראלים, ההפסקת האש הפורמלית ברצועת עזה נותרה בעינה בזכות תיווך ארה״ב ומעורבות של משלחות מדיניות. בישראל ציינו כי חוזרים לאכיפת ההפסקה, תוך הדגשה שההסכם יישמר ככל האפשר, זאת לאחר פעולה תגובה מידתית. עם זאת, אי הודאות גבוהה, והאמריקאיים הזהירו מתגובה קשה כלפי חמאס אם ההסכם יקרוס.


מניות הבנקים בולטות היום לחיוב, ולא רק היום למעשה. הן היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וירושלים) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, כאשר מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.

בניגוד למניות הבנקים ובתמונת ראי של אתמול, מניית אל על יורדת היום כאשר הפסקת האש אומרת חזרת החברות הזרות לנתב"ג. גם מרבית המניות הביטחוניות באדום ברקע ההנבה כי תקופת החימוש המהותית עשויה להיות מאחורי החברות. אחת הבולטות היא אקסונז' ויז'ן שממשיכה את מסע הירידות שלה, לאחר הייפ קצר בתחילת דרכה. להרחבה - אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים