שחר רניה פוקס
צילום: מיכל שטייניץ
ראיון

"לפוקס חוזים ארוכי טווח וההתייקרות בהובלה אצלה נמוכה מהממוצע"

לפי סמנכ"ל הכספים שחר רניה גם החוזים עם הספקים הגנו על הרווחיות. על האומיקרון: "ללא סגר, קצב פתיחת החנויות לא ישונה", על היעדר האונליין בחו"ל: "קשורים בחוזים עם המותגים"; על בעלי אדידס ישראל שיתחרה בפוט לוקר עם JD: "לא הוא קובע כמה אדידס נקבל"
איתי פת-יה |

"פוקס 2.21% היא חברה ותיקה והקשרים המסחריים שלה ארוכי טווח עם הספקים מסין ומהמזרח הרחוק. אנחנו עובדים עם כמה חברות שילוח ויודעים לנצל את היתרון לגודל בהיבט ההובלה. מחירי ההובלה העולים אמנם פגעו ברווחיות הגולמית, אבל בעוד שהמחירים עלו בשוק מ-2,500 דולר למכולה לכיוון של 17,000 דולר – ואנחנו מצליחים בממוצע להיות הרבה יותר נמוך ממחירי ההובלה בשוק הספוט הודות לחוזים הקיימים. חוץ מזה ישנה ההשפעה המקזזת של הדולר שירד מול השקל, מה שמשאיר גמישות לספוג את ההתייקרות בלי להשית על הצרכנים עלויות שקשורות לכך". כך מתאר לנו שחר רניה, סמנכ"ל הכספים של קבוצת פוקס את הסעיף שמדאיג משקיעים של ענקיות הקמעונאות בעולם, ממזון ועד אפנה.

לעתים, גם אם הביצועים של הרשתות הללו היו טובות ברבעון, תחזיות הנהלה לגבי שחיקת הרווחיות ברבעונים הבאים, בשל עלויות הובלה שתיאר רניה, ולצדם חומרי גלם או עלויות שכר, הביאו לירידת המניה. אצל פוקס, אותו סעיף של שולי הרווח הגולמי עלה מעט מ-56.6% מהמכר ברבעון השלישי של 2020 ל-57.9% השנה. המכירות צמחו מאז ב-44% ל-1.135 מיליארד שקל, הרווח התפעולי קפץ 77% ל-134 מיליון שקל והרווח הנקי עלה 61.5% ל-87.4 מיליון שקל.

הצמיחה נובעת בגידול בחנויות הזהות, כשבפוקס מדווחים כי למול הרמות של התקופה המקבילה ב-2019 טרום הקורונה, שיעורי הצמיחה בסעיף זה היו 13.8% באפנה ואפנת הבית (פוקס + פוקס הום, מנגו, דה צ'ילדרנס פלייס, מנגו, אמריקן איגל), 14.1% בללין ו-36.4% ב ריטיילורס 2.5% (זכיינות נייקי ופוט לוקר בארץ ובחו"ל).

>>> המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס

הצמיחה בשורה העליונה קשורה אם כן גם במכירות בחנויות הזהות וגם בפתיחת הסניפים החדשים. וכאן ניתן כבר לתהות איך נראית התמונה ברמת השטח, לפחות בישראל, בכל הנוגע לכח אדם. כבר בתוך הרבעון השלישי עליו דיווחה הסתיימה זכאותם של מי שמתחת לגיל 45 לדמי אבטלה (אלו שניצלו את ימי האבטלה שלהם בקורונה), ובכל זאת יש לא מעט שמבחירה אינם חוזרים לשוק העבודה – בעוד שמבחינת הנתונים היבשים יש יותר אנשים ממשרות פנויות, כך שכח המיקוח של המעסיקים אמור להיות גדול יותר.

אז האם בפוקס מצליחים להעסיק מספיק מוכרנים, מנהלי סניפים, מקפלי בגדים וכו' כדי לתמוך בפוטנציאל של הסניפים החדשים, או שמא זה אינו ממומש? "אנחנו חברה ענקית עם 8,500 עובדים. גם לפתוח 20 חנויות זה לא משימה בלתי אפשרית, והבעיה אינה ברמה כזו שלא מצליחים לגייס כמה עובדים לחנות", משיב לנו רניה.

"מה שכן, באופן כללי בשוק העבודה קשה היום להשיג עובדים וצריך להיות יותר אטרקטיבי. כקבוצה גדולה יש לנו כח גדול יותר למשוך עובדים דווקא אצלנו. לא כולם מחפשים עבודה זמנית של חודשיים-שלושה לפני לימודים או טיול לחו"ל. יש מי שמחפשים את דרכם בעולם האפנה, ואצלנו, עם תתי הרשתות השונות והפעילות הגדולה יש מספיק הזדמנויות קידום. יש בפוקס סמנכ"לי מכירות שלפני 15 שנה היו מוכרנים בחנות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז בגזרה הזו אתה טוען שמצבכם טוב. אנחנו משוחחים יומיים לאחר גילוי וריאנט האומיקרון של הקורונה. מה אומרים בשיחות פנימיות בפוקס?

"הראינו כבר ברבעונים הקודמים שאנחנו יודעים להתמודד טוב גם במצב של סגר – ואנחנו לא חושבים שיהיה בארץ עוד סגר".

ומה לגבי אירופה?

"שם זו בעיקר פעילות הספורט, ויש לנו 27 חנויות ומשקלן בסך הכולל של הכנסות הקבוצה אינו גדול".

בארץ יש לכם את באונליין טרמינל איקס -0.25% שאפשר לטעון שיכול לפצות על סגרים. בחו"ל לא. בדיעבד – לא הייתם צריכים לחזות מצב של הגבלות בצל וריאנטים חדשים, ולפתח כבר אונליין, במקום בריטיילורס למשל לחכות רק שנה אחרי כניסה לטריטוריה חדשה כדי להעלות לאוויר אתר סחר?

"אנחנו קשורים בהסכמים עם נותני הזיכיון שלנו (בכוונה לנייקי ופוט לוקר – א.פ) וכשצריך אנחנו יודעים למצות את אפשרות האונליין, כמו שעשינו בארץ עם טרמינל X שהזכרת, שילב ועוד. פוקס מסתכלת באופן ארוך טווח ולא על רבעון כזה או אחר שמושפע מהקורונה. זה לא מה שישנה את התמונה הכוללת".

מה תוכל לומר על קצב ההתרחבות? עכשיו פתחתם את רשת הסלולר RED עם הוט, על הפרק גם ג'מבו ופליינג טייגר. לא תקחו מרווח נשימה ארוך יותר בגלל האומיקרון?

"במידה ויהיה סגר אולי תתעכב פתיחת חנויות. אם לא, ורק יחולו הגבלות כמו תו ירוק, אז אין סיבה שנאט את הקצב, הראינו כבר שרק האצנו את הקצב. העולם לא יסגר, אחרי האומניקרון יבוא הוריאנט הבא. אנחנו חיים עם הקורונה ועושים עסקים לצדה".

ואגב RED – מכירות הסלולריים החדשים נפגעות כי לא מיוצרים מספיק מהם בגלל המחסור בצ'יפים. על כל טלפון שלא נמכר גם לא נמכר מגן מסך, כיסוי, אוזניות וכו'. התזמון לא יצא אידאלי עבורכם.

"פתחנו 3 סניפים של RED והם עובדים מצויין - רשת חדשה בדרך כלל עובדת יפה. אם חסרים טלפונים, הם חסרים לכולם. אני מניח שהבעיה הזו תפתר ולא תלווה אותנו יותר מדי זמן. אם חסר פה ושם מוצר כזה או אחר, תמיד יש מה למכור".

בפוט לוקר, אחרי דוחות הרשת העולמית, בפירמה וויליאמס טריידינג האנליסטים טענו שהמותגים העולמיים, כמו נייקי ואדידס מתחילים לתעדף מבחינת הסחורה אספקה לרשתות מולטי-ברנד מתחרות של פוט לוקר, כמו JD ספורטס. גדעון מולייב, מבעלי אדידס ישראל, קיבל זכיינות שלה ויפתח פה 50 סניפים. אם עוד לפני כן המותגים הגבילו את הסחורה שנכנסת ארצה מטעמים של יוקרה, אז במידה ווויליאמס טריידינג צודקים, גם בסחורה שכן נכנסת תצטרכו להתחלק עם JD ופחות מלאי יגיע אליכם.

"יש לנו 65 חנויות של פוט לוקר, שלדעתי הוציאה דוחות מצוינים (המניה נפלה בשל חששות שהשמיעו הבכירי משולי הרווח בצל שיבושים באספקה – מסביבת ריטיילורס שמענו שעליה זה לא משפיע, והמודל הכלכלי אחר משל הרשת העולמית – א.פ). יותר מ-50% מהמכירות של פוט לוקר בעולם הם של מוצרי נייקי, ויש לה למעלה מ-2,000 סניפים רק בארצות הברית וכמה אלפים בשאר העולם. לומר שמעדיפים את JD על פניה? אני לא חושב שזה הכיוון.

לגבי ישראל, יש וצריכה להיות תחרות. החנויות שלנו משתפרות ומתחדדות וניתן את התחרות הטובה ביותר לצרכן. אנחנו לא מפחדים ולא חוששים, אבל כן דרוכים וערוכים. אנחנו קובעים שיאים חדשים בתוצאות מדי רבעון. לא צריך לדאוג".

צריך לחדד ולהזכיר שמולייב הוא לא רק זכיין של אדידס כמו שאתם עבור נייקי – הוא כאמור גם אדידס ישראל. יכול להיות שנראה פחות מוצרים שלהם בסניפי פוט לוקר ויותר אצלו בחנויות אדידס הייעודיות ו-JD?

"עם כל הכבוד למולייב בישראל, אדידס היא חברה גלובלית וכך גם פוט לוקר. היחסים בין שתיהן לא נקבעים בישראל בין מולייב לפוקס. פוט לוקר כארגון ענקי בעולם ידאג לחנויות שלו גם כאן. אני מניח שאדידס ונייקי לא יעצרו לפה אספקה".

דרך שילב אתם קונים את השליטה במיננה, שמספקת מוצרים גם לחנויות עצמאיות, ואמרתם שגם תחתכם תמשיך לעשות את זה. השאלה היא באיזה מחיר – אפשר להניח שלקמעונאים אחרים תעלו מחירים ולצרכן יהיה זול יותר לקנות מוצרים שלב בשילב או ברשת הממותגת שלה?

"לא נשנה כהוא זה לכאן או לכאן את המכירה לסיטונאים והמחירים שבהם הם קונים. זה לא הסגנון שלנו להפסיק למכור למישהו".

אתם מוכרים את מותג בגדי היוגה "אלו יוגה" בטרמינל X, ועכשיו עזריאלי רוצה נוכחות פיזית שלו בזכיינות. דלתא גם עובדת על תת מותג שכזה, ואתם פותחים פה עכשיו את "אופליין ביי ארי". מה הבידול ומה תהיינה רמות המחירים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.