סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock

מרץ בתעשיית הקרנות: גיוסים גבוהים של 2.5 מיליארד שקל

אחרי פדיונות הענק שנרשמו בתעשיית הקרנות בחודש מרץ אשתקד על רקע החששות מהתפשטות נגיף הקורונה, השנה מסכמת התעשייה חודש מוצלח עם גיוסים גבוהים; התעשייה האקטיבית המסורתית בלטה עם גיוס של כ-2.23 מיליארד שקל, כשהתעשייה הפסיבית גייסה כ-780 מיליון שקל בלבד
איתן גרסטנפלד |

חודש מרץ האיר את פניו למשקיעים הן בשוקי המניות בעולם ובישראל והן באג"ח הממשלתיות הקונצרניות בישראל. בהתאם, תעשיית הקרנות נהנתה מגיוסים גבוהים של 2.49 מיליארד שקל, בהובלת התעשייה האקטיבית המסורתית בלטה מאוד עם גיוס של כ-2.23 מיליארד שקל. מנגד, התעשייה הפסיבית גייסה רק כ-780 מיליון שקל, תוך שהיא רושמת פער ניכר בין הקרנות המחקות לבין קרנות הסל.

הירשמו לקבלת נתונים בזמן אמת  באפליקציה של ביזפורטל

התעשייה האקטיבית המסורתית

על פי סקירה שמפרסם היום, מורן צביק, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב דש, התעשייה האקטיבית המסורתית ממשיכה לעמוד בסימן עליונות ברורה של קרנות האג"ח הכללי שגייסו במהלך חודש מרץ כ-1.4 מיליארד שקל. הקרנות, משלבות בדרך כלל שיעורים שונים ולא גבוהים של מניות יחד עם איגרות חוב קונצרניות וממשלתיות. עם זאת, בניגוד לחודשים קודמים שבהם קבוצה זו גייסה כמעט את כל הסכום שגייסה התעשייה האקטיבית כולה, הרי שבמרץ גם קרנות אג"ח אחרות גייסו סכומים נאים.

מדור הקרנות של ביזפורטל

קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות גייסה כ-210 מיליון שקל, קרנות אג"ח מדינה כ-180 מיליון שקל ועלתה על שתיהן קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חו"ל שגייסה כ-240 מיליון שקל.

הקרנות המנייתיות חזרו החודש לגייס סכום גדול של כ-300 מיליון שקל, שמתחלק באופן שווה בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל לבין הקרנות שמתמחות במניות בחו"ל.

התעשייה הפסיבית – קרנות הסל והקרנות המחקות

גם בחודש מרץ נמשך הפער בין הקרנות המחקות לבין קרנות הסל. בעוד שהקרנות המחקות גייסו במרץ סכום של כ-1,050 מיליון שקל, הרי שקרנות הסל סיימו עם פדיון של כ-270 מיליון שקל.

שתי הקבוצות  הגדולות ביותר ובאופן מאוד דומיננטי בתעשייה הפסיבית הן הקרנות המתמחות במניות (ישראל וחו"ל) עם כ-92 מיליארד שקל המהווים כ-60% מסך הנכסים של התעשייה הזו, והקרנות המתמחות באג"ח חברות המרכזת נכסים בסכום של כ-44 מיליארד שקל, כ-29% מהתעשייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?