מדיגוס: מזכר הבנות לרכישת שתי חברות מסחר מקוון באמזון
חברת מדיגוס מדווחת על כניסה לתחום המסחר המקוון לאחר שחתמה על מזכר כוונות לא מחייב לרכישת השליטה בשתי חברות המפעילות מכירות באמזון. היקף העסקה נאמד בכ-1.75 מיליון דולר, והיא כוללת השקעה בחברות לצד הקצאת מניות.
על פי מזכר ההבנות, תרכוש החברה את השליטה בחברות Smart Repair Pro ו-Purex, שתי חברות הפעולות בתחום המסחר המקוון מבוסס נתונים באמזון, כשלאחר השלמת העסקה תחזיק החברה ב-50.01% מהמניות של כל אחת מהחברות. תמורת הרכישה תכלול השקעה בחברות, ורכישת מניות נוספות מבעלי המניות תמורת מניות מדיגוס.
כך, מדיגוס תשקיע 1.25 מיליון דולר ותנפיק מניות בהיקף של 500 אלף דולר לבעלי המניות הנוכחיים של חברות כאלה. בנוסף, בעלי המניות של החברות יהיו זכאים להקצאות נוספות של עד 750 אלף דולר בהתאם לציוני דרך לאורך שנת 2021.
על פי החברה, שתי החברות מנהלות כיום שלושה מותגים מצליחים באמזון ומציעות מגוון מוצרים. על פי מידע ראשוני שנמסר למדיגוס, יעד ההכנסות של החברות לשנת 2020 הוא כ-3 מיליון דולר עם רווח נקי של כ-35% מההכנסות.
- השוד הענקי בלונדון והמוצר המהפכני ששינה את שוק הצילום
- יותר מ־900 מתקנים: קנה המידה האמיתי של AWS נחשף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.ראלי בדרך (ל"ת)יוסי 30/08/2020 22:19הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריסלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
אחרי דוחות טובים, סלקום רוצה להתרחב ברכישות
המאבק על נכסי הוט מתחמם: סלקום הגישה הצעה לרכוש את הפעילות הקווית של הוט תמורת כ-500 מיליון שקל, צעד שנועד לחזק את מעמדה בשוק התקשורת. מדובר בפעילות הכוללת שירותי אינטרנט מהיר, טלפוניה קווית וטלוויזיה דיגיטלית ללקוחות עסקיים – תחום אסטרטגי שבו הוט מחזיקה תשתית ופריסת לקוחות רחבה.
המהלך של סלקום, בניהולו של אלי אדדי, מגיע במקביל להתפתחויות סביב הוט מובייל: פלאפון חתמה על מזכר עקרונות בלתי מחייב לרכישת פעילות הסלולר של הוט תמורת 2.1 מיליארד שקל, כאשר גם פרטנר וקבוצות נוספות מתמודדות על הנכסים. ההצעה של סלקום מתמקדת דווקא בפעילות הקווית – מגזר שבו יש לה עניין בהרחבת שירותיה לעסקים ובחיזוק כוחה בשוק ה-B2B.
לפי ההצעה, סלקום צפויה לקבל לידיה תשתית קיימת, בסיס לקוחות פעיל וצוותי תפעול הפעילים כבר בפרויקטים מול ארגונים, מוסדות ולקוחות גדולים. עסקה כזו עשויה להעמיק את נוכחותה בשוק העסקי, לשפר את יכולותיה במכרזים מוסדיים ולחזק את חבילת השירותים הכוללת שהיא מציעה.
לצד סלקום, גם פרטנר התעניינה בפעילות הקווית העסקית של הוט והגישה הצעה הכוללת גם את תחום הסלולר. בשוק מעריכים כי כל רכישה של פעילות מהותית מתוך הוט תצטרך לקבל את אישור רשות התחרות ומשרד התקשורת, בשל הריכוזיות האפשרית. מהלך כזה צפוי גם להצית מחדש את התחרות על המחירים והשירותים בשוק העסקי, ובעיקר בקרב חברות תשתית הפונות לעסקים.
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק התקשורת הקווית העסקית מוערך בכמה מיליארדי שקלים בשנה, והוא כולל ארגונים קטנים, עסקים בינוניים וגופים ציבוריים. עבור סלקום מדובר בהזדמנות לצמיחה, הן בהרחבת ההכנסות והן בהעמקת החדירה למגזרים יציבים יחסית כמו מוסדות חינוך ובריאות, משרדי ממשלה וגופי תעשייה.
