אופקו: ה-FDA אישר לחברה לבצע ניסוי שלב II בטיפול לחולי קורונה
חברת המחקר והפיתוח בתחומי הביו פארמה והדיאגנוסטיקה אופקו 0.32% הדואלית (סימול: OPK) דיווחה כי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר לחברה לבצע ניסוי שלב II ב-RAYALDEE כטיפול בחולי קורונה במצב קל-בינוני.
להערכת החברה, הניסוי, שהינו מחקר אקראי, מבוקר פלצבו-עיוור מבוקר פלצבו להערכת הבטיחות והיעילות של RAYALDEE - כמוסות שחרור מורחב לטיפול בחולים סימפטומטיים הנגועים בקורונה, צפוי לכלול 166 נבדקים, רבים מהם עם מחלת כליות כרונית שלב 3 או 4.
הניסוי יכלול 4 שבועות של טיפול ב-RAYALDEE או פלצבו ושבועיים של מעקב, כאשר המטרה הינה להעלות ולשמור על סרום כולל של 25-Hydroxyvitamin D (או בקיצור 25D) בטווח של 50-100 ng / mL על מנת להקל על חומרת הסימפטומים של הקורונה.
"העלאת סרום 25D מאפשרת למקרופאגים, סוג של תאי דם לבנים של מערכת החיסון, להפריש חלבונים אנטי-וויראליים חזקים שיכולים להרוס את SARS-CoV-2, הנגיף הגורם ל-COVID-19," הסביר ד"ר צ'ארלס בישופ, מנכ"ל מחלקת הכליות של אופקו. "זה גם יכול לדכא את סערת הציטוקינים שנגרמת על ידי זיהום נגיפי".
- אופקו תגייס 200 מיליון דולר באג"ח להמרה - המניה צונחת ב-17%
- אופקו צופה זינוק בהכנסות - 100 מיליון דולר "תוך שנים ספורות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
COVID-19 פוגע באופן לא פרופורציונלי בחולים עם השמנת יתר, גיל מבוגר, עור כהה יותר או CKD, כולם מהווים גורמי סיכון להפחתת סרום 25D. בחברה מציינים כי להעלות את רמת ה-25D באמצעות תוספי מזון, הינה מסובכת.
תרופת ה-RAYALDEE של אופקו מאפשרת שחרור מבוקר של ויטמין D לטיפול בחולי אי־ספיקת כליות כרונית בשלבים שבהם קיימת רמה גבוהה של ההורמון PTH. התרופה היא חלופה יעילה ובטוחה יותר מוויטמין D רגיל בזכות הספיגה הטובה שלה והשחרור המבוקר של הוויטמין. עודף ויטמין D עלול להוביל לעודף סידן בדם, ולכן רופאים חוששים להעניקו לחולים בכמות גדולה.
הכנסות אופקו ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו ב-211.5 מיליון דולר לעומת 225 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת צפי האנליסטים להכנסות של 216.9 מיליון דולר. מוצרי החברה הכניסו 31.1 מיליון דולר לעומת 25.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה. עיקר העלייה מיוחסת לגידול במכירות של תרופת ה-RAYALDEE, ל-9.9 מיליון דולר שיפור של 78% מהתקופה המקבילה (לקריאה נוספת אודות אפקו).
- 2.כמה אפשר למחזר את סוף שלב-1. החולה לא מת. יופי. (ל"ת)גם במבה עברה שלב-1 02/06/2020 15:15הגב לתגובה זו
- 1.אופקו עולה קמהדע עולה בגלל הקורונה ורק פלוריסטים מתה (ל"ת)מעניין 01/06/2020 16:44הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
