הבורסה קורסת - מה לעשות עם הכסף?
הבורסה בתל אביב נופלת, בהמשך לצניחות בכל העולם הפעם האחרונה שהן ירדו בחדות כזאת היתה ב-2008. האם אנחנו בדרך למפולת ענקית ולמשבר כלכלי חריף? ייתכן שכן. הקורונה היא אי וודאות שהשווקים הפיננסים לא יודעים לטפל בה, לא יודעים לכמת אותה.
אז מה עושים?
>>>הציבור מפסיד המון כסף, אבל ממש עכשיו נולדים המיליונרים החדשים
>>>בסיומו של מחזור הירידות, נהיה במקום טוב יותר מאשר בתחילת המשבר
- היום השחור בבורסות מצית את השפל הגדול ומיקרוסופט מביעה אמון ברשת חברתית בתחילת דרכה
- הסכנה הגדולה - משבר נזילות, האם השווקים קרובים לשם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
>>>כשתגובת השווקים כל כך אלימה, התגובה למעלה תהיה קיצונית
אף אחד לא נביא, אף אחד לא יודע מה נכון לעשות. במצב כזה גם אין מומחים. זה כאוס מוחלט. הדבר היחיד שיש לנו לעשות זה להסתמך על ההיסטוריה. ההיסטוריה מלמדת כמה דברים:
מניות הן השקעה טובה לטווח ארוך. מה זה השקעה טובה? הן מספקות תשואה עודפת על פני ההשקעות הסולדיות. זה לא תמיד נכון – יש מקומות, למשל יפן, שאצלה זה לא עובד.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
אי אפשר לתזמן את השוק. אתם לא באמת יודעים אם הוא ימשיך לרדת או יחזור לעליות. ולכן – אם המניות מספקות תשואה עודפת ולא ניתן לתזמן, אז משקיעים לטווח ארוך לכאורה לא אמורים להתרגש. כן, קל להגיד קשה לבצע. אבל הרבה טוענים עכשיו שבסוף הסייקל האיום הזה, השווקים יהיו במקום טוב יותר.
הכי חשוב – תבינו עד כמה אתם מסוגלים להפסיד. אם אתם לא מסוגלים ואם אתם משקיעים לטווח קצר, מלכתחילה לא הייתם צריכים להיות במניות. אז עשו חושבים מחדש.
בלי קשר לקורונה – כלל הברזל בשווקים הוא התנהגות מחזורית – אי אפשר רק לעלות. השווקים זינקו במשך עשור, והגיע זמן לתיקון. השווקים, חייבים לומר זאת – הגיעו במקומות מסויים לניפוח. שהם שם, מחפשים תירוצים לירידות. קורונה היא אולי...תירוץ. הקורונה יוצרת משבר, כולנו תקווה שיעבור במהרה, ויש סיכויים לכך – גופי המחקר מפתחים חיסונים ותרופות; הקיץ אמור להפחית את קצב ההדבקה. אז נכון – הלחץ מהקורונה הוא הבעיה הגדולה והלחץ בפני עצמו מחולל משבר כלכלי. אבל הקורונה לא לבד.
המערכת הכלכלית לא עובדת נכון כבר כמה שנים – הממשל האמריקי מזרים טריליונים לשוק האג"ח והמניות רק כדי להחזיק אותם גבוה. הריבית אפסית כבר עשור – דבר שמנוגד לחוקי הכלכלהנ שלמדנו באוניברסיטה. ככה אי אפשר לנהל כלכלה לאוןרך זמן. אז אולי הקורונה היא רק הטריגר שהזכיר לשווקים שהם בעצם...מנופחים. ובכל זאת – לא משנה (כמעט) באיזה נקודת זמן נכנסת לשוק, לאורך 10 שנים ומעלה הרווחתם. כלומר, גם אם נקודת הכניסה היא לכאורה במחיר גבוה, בעתיד יסתבר שהיא נקודת כניסה נוחה.כל זה בהנחה שההיסטוריה תחזור על עצמה – ככה זה היה תמיד.
- 6.אליעזר 11/03/2020 11:11הגב לתגובה זואיש לא יודע ומצד שני בתי ההשקעות לא מעוניינים בבריחה החוצה, ממה יחיו? אין מנוס אלא לשבת על הגדר. ההגיון אומר שהקורונה עשתה נזק, אין תקציב חברות יקלעו לקשיים תזרימיים, יהיו פיטורין,ענף התיירות יקרוס ויגרור אחריו הרבה הרבה נגזרות, אז על סמך מה מניחים שהשוק יתאושש. ריבית נמוכה לא מהווה ערובה לשוק הון. ואם הפרטיים ימשכו חסכונות ויפרעו אגחים בסיטונות מה יקרה לריבית?
- 5.כתבה חסרת תוכן וטעם. סתם מלל (ל"ת)איל 10/03/2020 18:30הגב לתגובה זו
- 4.עדי 10/03/2020 02:15הגב לתגובה זול 1 אבל מה שהם טוענים שהבורסה מתקנת את עצמה השאלה כמה קור קוח וסובלני אתה ועד כמה ההשקע שלך לטווח ארוך
- 3.כיל נמוכה היום מלפני 13 שנים היתה יותר (ל"ת)אליהו 10/03/2020 00:33הגב לתגובה זו
- 2.מנהל השקעות 09/03/2020 19:01הגב לתגובה זוהסיבה - בנקים ומוסדות ציבוריים משתמשים בזה כעוגן. הם ייקנו אגח גם את התשואה שלילית במקצת. למה? כי הם מחויבים לבטחונות איכותיים ע"פ חוק. וזה הכי איכותי שיש.
- 1.פיני 09/03/2020 17:28הגב לתגובה זובגדול והמליץ לי לפני שבוע לא לצאת מהשוק,מסקנה אין לו מושג מהחיים שלו ,הייתי יוצא ונכנס במינוס 20 ויותר ,כעת הפסד של שלוש שנים אם הייתי מוכר בתחילת המשבר רווח נקי ,אין שום " יועץ " שמבין משהו יותר מכל אדם ברחוב
- זה אתה טעית שהקשבת לאנשים שמדברים מפוזיציה (ל"ת)חיים מדמי ניהול 09/03/2020 19:02הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
