משבר הקורונה

הבורסה קורסת - מה לעשות עם הכסף?

הבורסה בתל אביב בצניחה של 9% - האם אנחנו בדרך למפולת ענקית ולמשבר כלכלי חריף? ייתכן שכן. הקורונה היא אי וודאות שהשווקים הפיננסים לא יודעים לטפל בה, לא יודעים לכמת אותה, אז מה אתם צריכים לעשות עם ההשקעות שלכם?
צחי אפרתי | (7)
נושאים בכתבה מפולת קורונה

הבורסה בתל אביב נופלת, בהמשך לצניחות בכל העולם הפעם האחרונה שהן ירדו בחדות כזאת היתה ב-2008. האם אנחנו בדרך למפולת ענקית ולמשבר כלכלי חריף? ייתכן שכן. הקורונה היא אי וודאות שהשווקים הפיננסים לא יודעים לטפל בה, לא יודעים לכמת אותה.

אז מה עושים?

 

>>>הציבור מפסיד המון כסף, אבל ממש עכשיו נולדים המיליונרים החדשים

>>>ארה"ב היא הברבור השחור הבא

>>>בסיומו של מחזור הירידות, נהיה במקום טוב יותר מאשר בתחילת המשבר

>>>כשתגובת השווקים כל כך אלימה, התגובה למעלה תהיה קיצונית

אף אחד לא נביא, אף אחד לא יודע מה נכון לעשות. במצב כזה גם אין מומחים. זה כאוס מוחלט. הדבר היחיד שיש לנו לעשות זה להסתמך על ההיסטוריה. ההיסטוריה מלמדת כמה דברים:

מניות הן השקעה טובה לטווח ארוך. מה זה השקעה טובה? הן מספקות תשואה עודפת על פני ההשקעות הסולדיות. זה לא תמיד נכון – יש מקומות, למשל יפן, שאצלה זה לא עובד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אי אפשר לתזמן את השוק. אתם לא באמת יודעים אם הוא ימשיך לרדת או יחזור לעליות. ולכן – אם המניות מספקות תשואה עודפת ולא ניתן לתזמן, אז משקיעים לטווח ארוך לכאורה לא אמורים להתרגש. כן, קל להגיד קשה לבצע. אבל הרבה טוענים עכשיו שבסוף הסייקל האיום הזה, השווקים יהיו במקום טוב יותר.

הכי חשוב – תבינו עד כמה אתם מסוגלים להפסיד. אם אתם לא מסוגלים ואם אתם משקיעים לטווח קצר, מלכתחילה לא הייתם צריכים להיות במניות. אז עשו חושבים מחדש.

בלי קשר לקורונה – כלל הברזל בשווקים  הוא התנהגות מחזורית – אי אפשר רק לעלות. השווקים זינקו במשך עשור, והגיע זמן לתיקון. השווקים, חייבים לומר זאת – הגיעו במקומות מסויים לניפוח. שהם שם, מחפשים תירוצים לירידות. קורונה היא אולי...תירוץ.  הקורונה יוצרת משבר, כולנו תקווה שיעבור במהרה, ויש סיכויים לכך – גופי המחקר מפתחים חיסונים ותרופות; הקיץ אמור להפחית את קצב ההדבקה.  אז נכון – הלחץ מהקורונה הוא הבעיה הגדולה והלחץ בפני עצמו מחולל משבר כלכלי. אבל הקורונה לא לבד.

המערכת הכלכלית לא עובדת נכון כבר כמה שנים – הממשל האמריקי מזרים טריליונים לשוק האג"ח והמניות רק כדי להחזיק אותם גבוה. הריבית אפסית כבר עשור – דבר שמנוגד לחוקי הכלכלהנ שלמדנו באוניברסיטה. ככה אי אפשר לנהל כלכלה לאוןרך זמן. אז אולי הקורונה היא רק הטריגר שהזכיר לשווקים שהם בעצם...מנופחים. ובכל זאת – לא משנה (כמעט) באיזה נקודת זמן נכנסת לשוק, לאורך 10 שנים ומעלה הרווחתם. כלומר, גם אם נקודת הכניסה היא לכאורה במחיר גבוה, בעתיד יסתבר שהיא נקודת כניסה נוחה.כל זה בהנחה שההיסטוריה תחזור על עצמה – ככה זה היה תמיד.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אליעזר 11/03/2020 11:11
    הגב לתגובה זו
    איש לא יודע ומצד שני בתי ההשקעות לא מעוניינים בבריחה החוצה, ממה יחיו? אין מנוס אלא לשבת על הגדר. ההגיון אומר שהקורונה עשתה נזק, אין תקציב חברות יקלעו לקשיים תזרימיים, יהיו פיטורין,ענף התיירות יקרוס ויגרור אחריו הרבה הרבה נגזרות, אז על סמך מה מניחים שהשוק יתאושש. ריבית נמוכה לא מהווה ערובה לשוק הון. ואם הפרטיים ימשכו חסכונות ויפרעו אגחים בסיטונות מה יקרה לריבית?
  • 5.
    כתבה חסרת תוכן וטעם. סתם מלל (ל"ת)
    איל 10/03/2020 18:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עדי 10/03/2020 02:15
    הגב לתגובה זו
    ל 1 אבל מה שהם טוענים שהבורסה מתקנת את עצמה השאלה כמה קור קוח וסובלני אתה ועד כמה ההשקע שלך לטווח ארוך
  • 3.
    כיל נמוכה היום מלפני 13 שנים היתה יותר (ל"ת)
    אליהו 10/03/2020 00:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנהל השקעות 09/03/2020 19:01
    הגב לתגובה זו
    הסיבה - בנקים ומוסדות ציבוריים משתמשים בזה כעוגן. הם ייקנו אגח גם את התשואה שלילית במקצת. למה? כי הם מחויבים לבטחונות איכותיים ע"פ חוק. וזה הכי איכותי שיש.
  • 1.
    פיני 09/03/2020 17:28
    הגב לתגובה זו
    בגדול והמליץ לי לפני שבוע לא לצאת מהשוק,מסקנה אין לו מושג מהחיים שלו ,הייתי יוצא ונכנס במינוס 20 ויותר ,כעת הפסד של שלוש שנים אם הייתי מוכר בתחילת המשבר רווח נקי ,אין שום " יועץ " שמבין משהו יותר מכל אדם ברחוב
  • זה אתה טעית שהקשבת לאנשים שמדברים מפוזיציה (ל"ת)
    חיים מדמי ניהול 09/03/2020 19:02
    הגב לתגובה זו
עידן וולס
צילום: שלומי יוסף
דוחות

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון

דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%

תמיר חכמוף |

דלק קבוצה דלק קבוצה 2.86%  מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.

ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק

שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד המשרד ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון, בקידום שינוי הבעלות בבזק

רן קידר |
נושאים בכתבה בזק סרצ'ילייט

המהלך שמוביל משרד התקשורת לקראת שינוי הבעלות בבזק מתקרב לשלב ההכרעה. שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד משרדו ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון. ההיתר החדש יאפשר לקרן סרצ'לייט, המחזיקה כיום במניות באמצעות ביקום, לרדת מתחת לסף ה-5% ולסיים את הקשר הפורמלי עם החברה כגורם שולט.

על פי גורמים בשוק, ההתקדמות בהליך הרגולטורי פותחת את הדלת למכירה משמעותית נוספת של מניות בזק על ידי סרצ'לייט, עד כדי שתרד במהירות מתחת לרף השליטה. בשלב זה, ביקום, החברה שדרכה פועלת סרצ'לייט, מחזיקה בכ-15.9% ממניות בזק. ההסכמים כבר הגדירו כי החזקה הנמוכה מ-15% לא תיחשב עוד כשליטה, כך שמהלך נוסף של מכירת כ-10% מהמניות יוריד את סרצ'לייט למעמד של מחזיקה טכנית בלבד, ללא השפעה מהותית.

המכירה האחרונה שבוצעה על ידי ביקום בשבוע שעבר מחוץ לבורסה כללה 160 מיליון מניות בזק, כ-5.77% מהון החברה, למוסדיים זרים וישראלים. המחיר בעסקה נקבע על 6.03 שקלים למניה, דיסקאונט של כ-5% על מחיר השוק, בתמורת כוללת של כ-965 מיליון שקל.  העסקה מצטרפת למימוש שביצעה במרץ השנה, אז מכרה כ-5% ממניות בזק בכ-950 מיליון שקל וירדה להחזקה של כ-22.5%. שתי העסקאות יחד מהוות מכירה של כ-10.8% ממניות בזק בתמורה כוללת של כמעט 2 מיליארד שקל והובילו לירידה דרמטית באחזקות תוך פרק זמן קצר יחסית: מ-27% ל-15.9%.


באופן חריג להסכמי הפצה מהסוג הזה, הפעם הוסכם מראש על אפשרות להמשך מכירת מניות גם במהלך תקופת חסימה רגילה של 90 יום, בכפוף לאישור מהחתמים. האפשרות הזו, ככל שתופעל, צפויה לשמש את הקרן למכירת יתרת אחזקותיה מוקדם מהרגיל, ולא להמתין לתום תקופת החסימה. המוטיבציה לכך ברורה: אחזקה בשיעור כזה מעניקה משקל מוגבל בלבד בהצבעות, והמשך השהייה בעמדה שאינה שליטה בפועל ואינה ניתנת למימוש מיידי, נתפסת על ידי הקרן כבלתי אטרקטיבית.

פרישה סופית של סרצ'לייט מהשליטה צפויה גם לשנות את הרכב הדירקטוריון של בזק. הדירקטורים שנחשבים כנציגיה, דארן גלאט ורן פורר, צפויים לעזוב את תפקידם, כפי שנדרש במקרה בו גורם מאבד את מעמדו כבעל שליטה. המשמעות היא שדירקטוריון החברה יתאזן מחדש, ויידרש לפעול על פי עקרונות ממשל תאגידי של חברה ללא גרעין שליטה.