תדיראן הולדינגס תחפש רכישה אחרת; העסקה עם פח בוטלה

תדיראן הייתה אמורה לרכוש 70% מפח תעש, אולם החברות החליטו באופן הדדי לבטל את הרכישה. לא נמסרה סיבת ביטול ההסכם. בשוק ציפו לתרומה משמעותית לתוצאות של תדיראן

ארז ליבנה | (1)

בחודש יולי הודיעה חברת תדיראן הולדינגס על רכישת 70% ממניות קבוצת פח תעש הכוללת את חברת פח תעש (אשקלון) וחברת די.אנד.פי חדרים נקיים תמורת 100 מיליון שקל. היום הודיעה החברה כי בהסכמה הדדית עם פח תעש, הוחלט לבטל את העסקה. 

"הצדדים הסכימו שלא להשלים את העסקה וכן על ביטול כל ההסכמים שנחתמו במסגרת העסקה וכי לאף אחד מהם (ולמי מטעמם) אין ולא תהיה כל טענה, דרישה או תביעה מכל סוג שהוא כלפי מי מהצדדים האחרים ונציגיהם בקשר עם העסקה וביטולה", נכתב בהודעה מטעם החברה.

"לאחר שבחנו את מכלול ההיבטים הקשורים לעסקה, החלטנו שלא להשלים את עסקת פח-תעש וזאת מתוך שיקול דעת ואחריות. ההחלטה לא פשוטה, אך זו ההחלטה הנכונה והיא נעשתה בהסכמה הדדית וחברית ומתוך הערכה רבה", אמר משה ממרוד, מנכ"ל תדיראן ובעל השליטה בה.

 

"האסטרטגיה העסקית שלנו נותרה להמשיך ולהוביל את תחום מיזוג האוויר הביתי ולצד זאת לבסס מעמד מוביל גם בתחום המסחרי – תעשייתי. אנו ממשיכים לבחון את הדרך הנכונה עבורנו והכל באחריות, בזהירות ובאופן מדוד אשר עומד בקריטריונים אותם הגדרנו לעצמנו", הוסיף.

כאמור, הקבוצה שהייתה אמורה להירכש עוסקת בטכנולוגיות אוויר לתחומי המסחר, התעשייה והחדרים הנקיים. יתרת המניות (30%) היו אמורות להיוותר בידי בעלי מניות המיעוט בקבוצה אשר ימשיכו לנהל אותה בשנים הבאות.

תדיראן כיוונה למחזור שנתי של מיליארד שקל

בשוק ציפו לתרומה משמעותית לתוצאות של תדיראן. בשנתיים האחרונות קבוצת פח תעש ייצרה הכנסות ממוצעות של כ-160 מיליון שקל בשנה, EBITDA ממוצעת של כ-28 מיליון שקל ורווח נקי ממוצע של כ-21 מיליון שקל לשנה.

תדיראן הכניסה ברבעון הראשון של השנה 172.7 מיליון שקל, לעומת 148 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ברבעון הסתכם ב-7.6 מיליון שקל לעומת 6.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרבעון הראשון מוטה כלפי מטה (עונתיות), ובהיבט שנתי מסכמות ההכנסות ב-791 מיליון שקל והרווח בכ-60 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חברת פח תעש עוסקת בישראל בתחום מיזוג וטיפול באוויר במגזר התעשייתי ובין היתר בתחומי הסמיקונדקטור, הפארמה, הבניין והחקלאות. לפח תעש זרוע תכנון, זרוע ייצור וזרוע ביצוע והקמת פרויקטים הכוללים ייצור והרכבה של מערכות מיזוג אוויר מורכבות המותאמות באופן ספציפי לדרישות הלקוח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 11/09/2019 19:46
    הגב לתגובה זו
    על מר ממרוד,איש עסקים מהדרגה הגבוהה,מה עוד שבמדינה שלנו החמה מיזוג אוויר הוא השטח העיקרי ובצדק.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?