לאומי: "הגרעון יהיה קטן יותר, יש שיפור בפרמיית הסיכון של ישראל"
בחודש יולי הסתכם הגירעון בתקציב המדינה בכ-0.4 מיליארד שקל ומתחילת השנה הסתכם הגירעון בכ-10.5 מיליארד שקל, נמוך יותר מהגירעון בתקופה המקבילה אשתקד, אשר הסתכם בכ-13.1 מיליארד שקל. כלכלני בנק לאומי אומרים בסקירתם השבועית 'בלוג לאומי' כי בחינת מצב הגירעון ביחס לתוצר, שהוא המדד המקובל לבחינת היקפו בהתחשב בפעילות הכלכלית במשק, מעידה על מגמת ירידה אשר החלה בחודש פברואר. בחודש יולי ירד יחס הגירעון התקציבי לתוצר לרמת שפל של 13 חודשים של 3.8% (על פי אומדן של אגף החשב הכללי במשרד האוצר), וזאת ביחס לרמה הממוצעת בחודשים ינואר-יוני אשר עמדה על כ-4.4% תוצר.
גידול של 18.7% בגביית המע"מ
"מגמת הירידה בגירעון הממשלתי הינה תוצאה של גידול בהכנסות הממשלה ממסים. בחודשים ינואר-יולי גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 6.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הגורם העיקרי שתרם לגידול בהכנסות ממסים הוא סעיף המע"מ המקומי", מסבירים הכלכלנים. "בחודשים ינואר-יולי הסתכמה גביית המע"מ המקומי בכ-41.2 מיליארד שקל לעומת כ-34.7 מיליארד שקל, בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של 18.7%), זאת על רקע העלאת שיעור המע"מ בחודש יוני. ההחלטה על העלאת שיעור המע"מ תרמה להקדמה והגדלת היקף הרכישות בתחומים מסוימים (לדוגמא מוצרים יקרים כמו כלי רכב וכן הקדמת תשלומים ברכישת דירות) בחודש מאי על ידי ציבור הצרכנים, זאת בכדי להימנע מתשלום מס גבוה יותר."
בלאומי מציינים שבתקופה זו נרשמו הכנסות כתוצאה מהעלאות שיעורי המס בסכום כולל של כ-6.7 מיליארד שקל (2.5 מיליארד שקל במסים ישירים ו 4.2 מיליארד שקל במסים עקיפים) וכן נרשמה גביה בעלת אופי חד פעמי בהיקף ניכר. "בנטרול ההשפעה של העלאות שיעורי המס, סך הכנסות המדינה ממסים עלו בשיעור ריאלי מתון של 1.5% בחודשים ינואר-יולי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, דבר המשקף, בין יתר את האינדיקאטורים הכלכליים המאופיינים בחולשה של הביקושים המקומיים במשק."
היקף הגבייה המצטבר מתחילת השנה הסתכם ב-140.1 מיליארד שקל לעומת תחזית של משרד האוצר לגביה בסך של 135.9 מיליארד שקל בחודשים ינואר-יולי. היקף הגביה בפועל משקף ביצוע תקציבי עודף של 4.3 מיליארד שקל בצד ההכנסות. הפער נוצר כתוצאה מעודף גביה בחודשים מאי-יולי, בין היתר מסיבות חד פעמיות. גם בצד ההוצאות נוצר פער חיובי של 4.7 מיליארד שקל לאחר שבשבעת החודשים הראשונים הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה ב-135.4 מיליארד שקל לעומת תכנון של 140.1 מיליארד שקל. זאת, בין השאר על רקע העיכוב באישור תקציב 2013. לאור הביצועים התקציביים העודפים בחודשים האחרונים והערכה כי הגידול המתון בהכנסות ממסים ימשך, רמת הגירעון בתקציב תהיה נמוכה מהתקרה שנקבעה לשנת 2013 של 4.65% תוצר.
"יחס גירעון-תוצר ינוע בטווח של 4%-4.5%"
"אנו מעריכים כעת כי יחס הגירעון-תוצר ב-2013 ינוע בטווח של 4-4.5%. להערכתנו, במידה וביצוע התקציב יהיה טוב יותר באופן חריג ביחס ליעד המקורי, ואם יתברר כי יש בו מרכיב משמעותי שאינו בעל אופי חד-פעמי, אזי לקראת סוף 2013 תתכנה התאמות (הקדמת הוצאות ממשלה) להן תהינה השלכות בשנת 2014. עוד יש לזכור, כי ההכנסות ממסים צפויות להמשיך לעלות בקצב מתון בשנה הבאה על רקע העלאות שיעורי המסים הצפויות. יחד עם זאת, בתרחיש מרכזי, נראה שהיעד של גירעון ברמה של 3% תוצר בשנת 2014 הוא מאתגר מאוד."
הכלכלנים מוסיפים כי המשך השיפור המתון בתנאים הפיסקאליים של ממשלת ישראל תומך ביציבות, ואף ירידה מסוימת, בפרמיית הסיכון של המדינה, כפי שמתבטא ברמת ה-CDS של ישראל בשווקים העולמיים אשר ירדה בשנה האחרונה מכ-155 נקודות בסיס לרמה של 111 נקודות בסיס, ובמרווח התשואות לפדיון בין האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ישראל לבין ממשלת ארה"ב, אשר נע בתקופה האחרונה סביב רמה של 100 נקודות בסיס בלבד (לעומת רמה של 200 נקודת בסיס במהלך הרבעון הראשון של השנה) ומשקפת רמה נמוכה יחסית בפרספקטיבה היסטורית.
- 4.רמי כהן 15/08/2013 15:52הגב לתגובה זואני עזבתי את לאומי הייתי לקוח שלהם ודנקנר אן סכוי בעולם שאני הי פעם יקנה מניה שלא? ולאומי זה בנק הכי לא אמין מכול הבנקים והכי יקרן בעמלות ברבעונים שם כול פפיס זה כסף כך נראת המדינה זה הבנק היחיד במדינה שכול הצמרת היא לבנה מושחתת בנק הכי מניפולטבי ולא אמין
- 3.בא 15/08/2013 14:01הגב לתגובה זובבורסתינו .למה מחכים .
- 2.הכנסות ממסים גדלו = עם פרייאר (ל"ת)איציק 15/08/2013 13:20הגב לתגובה זו
- 1.מנהיג המהפכה 15/08/2013 13:18הגב לתגובה זועקב העלאת שיעורי המס יש ירידה בפעילות הכלכלית . המיסוי הנוכחי מתיחס לפעילות כלכלית בשיעורי מס נמוכים יותר .( מקדמות מס על רווח השנה שעברה ) כאשר עודף המיסוי יבוא לידי ביטוי בפעילות נראה ירידה בגביית המס למרות העליה בשיעור המס .
- לא הבנתי ,אתה מבין . (ל"ת)אה 15/08/2013 14:03הגב לתגובה זו

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0.36% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגג'י סיטי קופצת 6%, אנלייט עולה 2.6%; פתיחה חזקה בת"א
פתיחה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.7% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.1%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.5%, מדד הביטוח מוסיף 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.02% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף
על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב
של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.
