"כל התחזיות נבנו על סמך הנחה שכל הצעדים המיסויים יאושרו, אך אין כל ודאות שכך אכן יקרה. כדאי שתחשבו על אלטרנטיבות שייענו על כל צרכי ההכנסות", כך אמר היום יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי בדיון בנושא הכנסות המדינה בוועדת הכספים.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר מיכאל שראל, אמר: "תחזית הכנסות המדינה הוכנה לפני חודש וחצי. אם יהיו צעדים שלא יאושרו חשוב שהצעדים החליפיים יביאו את אותן הכנסות וחשוב שלא לפגוע בצמיחה. אנחנו פועלים בתנאי אי-וודאות, כיוון שמחד, קשה מאוד לחזות השפעות של תחזיות הצמיחה ופרמטרים מאקרו-כלכליים על מחירים, שוק העבודה, שכר וכד'. בנוסף, גם התחזיות לגבי שוק ההון הן בעייתיות. קושי משמעותי נוסף; קשה להעריך את ההתנהגות האזרחית בעקבות העלאות מיסים וייתכן שיגברו ניסיונות להעלמת מיסים וכד', אולי ייפגע מעט היצע העבודה ועוד".

שראל סקר את השפעת שינויי החקיקה הכלכליים על מדד הג'יני ב- 2014 ואמר: "עשינו מאמץ גדול לבנות חבילה פרוגרסיבית מאוזנת שתקטין את אי השוויון. אמנם ביצענו מהלכים רגרסיביים המגדילים את אי-השוויון, כגון העלאת המע"מ מ- 17% ל- 18%, העלאת המס על טבק ומוצריו וכן על אלכוהול, אך מנגד העלאת מס הכנסה על יחידים בשיעור 1.5% דווקא מקטין את אי-השוויון, זהו צעד פרוגרסיבי. כך גם העלאת מס החברות ל- 26.5%, מס קנייה על מוצרי יוקרה, תיקונים בחוק עידוד השקעות הון, העלאת המיסוי על דיבידנד ל- 20% ועוד. בנוסף, אנחנו מעלים דרמטית את מס המעסיקים ואת המיסוי על רווחי הון. מה שהנחה אותנו, זה השאיפה להקטין את יחס החוב-תוצר עד 2019 עד לשיעור של 61.9%, שגם הוא גבוה מהיעד שנקבע בעבר (אמנת מסטריכט) על 60%. כל סטייה בשיעור הצמיחה עשויה להסיט את היחס חוב-תוצר".

ראש רשות המיסים, משה אשר, אמר: "בחוק ההסדרים נבקש לקבל כלים טובים יותר להתמודדות עם ההון השחור, לסגור את הפרצות ולקבל יותר משאבים וסמכויות לטפל בכשלים בנושא. ההון השחור מורכב מנותני שירותים שאינם מוציאים חשבוניות: קיים בצורה רווחת ומטפלים בזה בצורה מדגמית. הון שחור בחו"ל של תאגידים עשירים מאוד שצברו הון עתק מאות מיליוני דולרים ומעלה. ההון נמצא בחו"ל, חלקו בלבד בארץ. ההון שגילינו נע סביב 12 מיליארד שקל ולדעתנו זה קצה הקרחון. יש הסכמי החלפת אינפורמציה עם מדינות בחו"ל. יש גם סקטורים מאוד בעייתיים."

לדברי אשר, גם בתחום החברות קיימת בעיה; "יש חברות שמעסיקות המון אנשים ולוקחות סיכונים. לעומתן יש חברות מלאכותיות של איש אחד, של נושאי משרות בכירות: מנכ"לים, סמנכ"לים יועצי כספים, שהפכו להיות חברות ואז המיסים הישירים שלהם ירדו דרמטית. שכר יחסית נמוך ואת סכומי העתק השוטפים משלמים במס חברות שהוא נמוך משמעותית ממס הכנסה. להעביר את קו הגבול בין חברות ממש לחברות מלאכותיות לצרכיי מס זה לא פשוט. אנחנו בהליכי שינויים. אך קו הגבול רגיש. יחד עם זאת, אין לנו שום כוונה וסיבה לנעוץ כידונים במקומות הלא נכונים, כי המגזר העסקי נושא בעיקר הנטל והתעסוקה במשק".