משרד הביטחון ואלביט חתמו על שתי עסקאות ענק ב-1 מיליארד שקל
משרד הביטחון חתם על שני הסכמים עם החברה הביטחונית, הכוללים ייצור אלפי חימושי אוויר כבדים והקמת 'מפעל לאומי לחומרי גלם', שיצמצם את התלות ביבוא מחו"ל
משרד הביטחון מודיע על חתימת שתי עסקאות התעצמות מרכזיות, מול אלביט מערכות בהיקף של כ-1 מיליארד שקל. במסגרתן, תספק אלביט למשרד הביטחון אלפי פצצות אוויר כבדות ותקדם הקמת מפעל לאומי לחומרי גלם שונים, שעד למלחמה נרכשו ברובם בחו"ל.
במסגרת העסקה הראשונה, אותה הוביל מנהל הרכש הביטחוני במשרד הביטחון (מנה״ר), תספק אלביט מערכות למשרד הביטחון אלפי פצצות אוויר כבדות. העסקה השנייה, בהובלת אגף התכנון ומפא״ת במשרד הביטחון, כוללת הקמת מפעל לאומי לחומרי גלם שונים, שעד למלחמה נרכשו ברובם בחו"ל. המפעל החדש יכלול קווי ייצור מתקדמים לחומרים אנרגטיים, המשמשים את התעשיות הביטחוניות בישראל. זאת כחלק מהניסיון לחזק את עצמאות הייצור המקומי ולצמצם את התלות בייבוא חומרי גלם.
העסקאות נחתמו על ידי מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר על ההסכם יחד עם נשיא ומנכ"ל 'אלביט מערכות', בצלאל (בוצי) מכליס בטקס שהתקיים במפעל ׳אלביט מערכות׳ ברמת השרון. בטקס השתתפו סמנכ"ל וראש אגף התכנון, איתמר גרף, ראש אג"ת בצה"ל, אלוף אייל הראל, סמנכ"ל וראש מנה"ר, זאב לנדאו, מנכ"ל אלביט מערכות יבשה, אודי ורד, סגן ראש מפא"ת, דודי עובדיה, סגנית ראש אגף הכספים, רונית בלום, הכלכלן הראשי, זאב זילבר ובכירים נוספים.
- ארה"ב צפויה לאשר לישראל עסקת נשק בהיקף 6.4 מיליארד דולר
- מנכ"ל משרד הביטחון: חתמנו על עסקאות ייצוא בכ-2.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר: "היום אנחנו מניחים את היסודות להרחבת עצמאות הייצור בשני תחומים קריטיים לאורך הנשימה של צה"ל, ייצור עצמי של חימושי אוויר כבדים והקמת מפעל לאומי לחומרי גלם. שתי העסקאות יבטיחו יכולת מדינתית עצמאית לייצור פצצות וחימושים מכל הסוגים. זה מהלך היסטורי, שהנענו לפני המלחמה, אך האצנו במהלכה. במסגרת שתי העסקאות, נראה יכולת ראשונית בטווח הזמן הקרוב, שתלך ותגדל עד שנגיע לעצמאות בשני התחומים. זהו לקח מרכזי מהמלחמה, שיצמצם תלות בגורמים חיצוניים ויאפשר לצה"ל להמשיך לפעול בעוצמה בכל הזירות". מנכ״ל משרד הביטחון הודה לחברת אלביט ולעובדיה על התרומה באספקת אמצעי הלחימה החיוניים לצה״ל במהלך המלחמה.
הצורך בייצור מקומי גובר - אלביט מרוויחה
שתי העסקאות מגיעות על רקע פרסום מסקנות ועדת נגל, שהתכנסה בחודשים האחרונים כדי לבחון את צורכי הביטחון העתידיים, והמליצה להגדיל את תקציב הבטחון ב-133 מיליארד שקל בעשור הקרוב. אחד הנושאים הרחבים והחשובים בדוח הוא הגברת ייצור הנשק בישראל. המלחמה הוכיחה שצריך לפתח יכולות ייצור ולשמור על מלאי משמעותי לשעת חירום. אחד מלקחי המלחמה הוא שעלול להיווצר אמברגו נשק נגד ישראל ממדינות מסוימות, וכדי לייצר ביטחון אספקה, צריך ייצור מקומי.
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
במשרד האוצר ניסו להתנגד להרחבה גדולה של הייצור בטענה שגם אם הייצור יהיה מקומי נצטרך חומרי גלם והאמברגו יהיה על חומרי גלם ומכאן שלא עשינו דבר. יש בזה הרבה הגיון, אבל בפועל זה עניין מורכב כי זה תלוי בסוגי התחמושת המיוצרת ובסוגי חומרי הגלם. בכל מקרה, העלייה ביכולות הייצור היא כבר עובדה קיימת. מאז המלחמה, היקף ההצטיידות בתחמושת מחברות מקומיות לצד היקף הייצור של משרד הביטחון עלה מדרגה, ובמקביל הכוונה להגדיל באופן קבוע ומתמשך את המלאי.
מאז תחילת המלחמה התעשייה הביטחונית, ובראשן החברות הגדולות - אלביט מערכות, תעשייה אווירית ורפאל, לצד חברות קטנות יחסית כמו עשות, ארית, אימקו ונוספות, מקבלות הזמנות ענקיות לייצור תחמושת ונשקים ומרחיבות מערכי ייצור. רק בחודש שעבר הודיע המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא״ת) על השלמת רצף עסקאות מצטברות עם אלביט, לאספקת מערכות תקשורת מתקדמות לצה"ל בהיקף מצטבר של כ-130 מיליון דולר (כחצי מיליארד שקל).
עסקאות מסוג זה, הניעו את הצמיחה בהכנסות ובצבר ההזמנות של אלביט שטיפס באופן הדרגתי מאז תחילת המלחמה. את הרבעון השלישי של השנה סיימה אלביט עם הכנסות של כ-1.71
מיליארד שקל, צמיחה של כ-14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ומעל צפי האנליסטים להכנסות של 1.61 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי מתואם (Non-GAAP) של 98.8 מיליון דולר (2.21 דולר למניה), הרבה מעל לצפי האנליסטים לרווח של 1.86 דולר למניה. צבר
ההזמנות של אלביט עמד בסוף הרבעון על כ-22.1 מיליארד דולר, גידול של כ-1 מיליארד דולר ביחס לרבעון הקודם (Q2), מתוכו כ-37% צפוי להתקבל במהלך 2024 ו-2025.
בראיון שערכנו עם מנכ"ל החברה, בצלאל (בוצי) מכליס, הוא הביע שביעות רצון מהתוצאות ומהחלק של החברה במלחמה. "אנחנו ממשיכים לעבוד במלוא המרץ. החברה במקום טוב מאד, רבעון נוסף של צמיחה דו ספרתית, הרווח למניה צמח ב-29% ואנחנו ממשיכים בשיפור. אנחנו מתקרבים ליעד של 10% רווחיות תפעולית ומגיעים לזה בקצב מהיר. החברה תמשיך לגדול. צבר ההזמנות מייצג צמיחה של מיליארד דולר. יש גדילה בפעילות בישראל, אבל מה שיותר משמח אותי הוא הגידול בכל העולם, אמריקה צמחה ב-17% והפכה ל-22% מסך המכירות וישנה תמונה דומה גם באירופה. השווקים גדלים אבסולוטית. זה אומר שהאסטרטגיה שלנו לצמוח בכל העולם מצליחה, והחברה גדלה הרבה יותר ממה שחשבנו לפני המלחמה".
- 2.אין ברירה אלא לייצר בבית (ל"ת)דני 07/01/2025 12:00הגב לתגובה זו
- 1.יובל דיין 07/01/2025 11:25הגב לתגובה זומשרד הביטחון עושה עם כספי הציבור כל מה שהוא רוצה אבל לתת ביטחון לישראל איפה שחיתות לשמה!
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
