ועדת נגל - הסתמכות על ייצור עצמי; מי החברות שירוויחו מכך?
ועדת נגל צפויה להמליץ על הרחבה גדולה של הייצור העצמי המקומי בתחום הצבאי; בפועל זה כבר נעשה
דו"ח ועדת נגל אמור להיות מוגש בשבוע הבא. אחד הנושאים הרחבים והחשובים בדוח הוא הגברת ייצור הנשק בישראל. המלחמה הוכיחה שצריך לפתח יכולות ייצור ולשמור על מלאי משמעותי לשעת חירום. המלחמה לימדה שעלול להיווצר אמברגו נשק נגד ישראל ממדינות מסוימות וכדי לייצר ביטחון אספקה, צריך ייצור מקומי. אגב, זה תהליך שקורה ברוב מדינות העולם - מחזירים את הייצור הביתה.
מדובר בייצור של תחמושת מכל הסוגים, במקביל לפיתוח יכולות ייצור למערכות מתקדמות יותר. המשמעות היא שהיה צריך להרחיב ולשדרג קווי ייצור, לתמוך ולרכוש מערכות מהתעשייה המקומית, להגדיל, לאחסן ולממן את המלאי וזה עולה הרבה כסף.
במשרד האוצר ניסו להתנגד להרחבה גדולה של הייצור בטענה שגם אם הייצור יהיה מקומי נצטרך חומרי גלם והאמברגו יהיה על חומרי גלם ומכאן שלא עשינו דבר. יש בזה הרבה הגיון, אבל בפועל זה עניין מורכב כי זה תלוי בסוגי התחמושת המיוצרת ובסוגי חומרי הגלם. בכל מקרה, העלייה ביכולות הייצור היא כבר עובדה קיימת. מאז המלחמה, היקף ההצטיידות בתחמושת מחברות מקומיות לצד היקף הייצור של משרד הביטחון עלה מדרגה, ובמקביל הכוונה להגדיל באופן קבוע ומתמשך את המלאי.
מאז המלחמה התעשייה הביטחונית ואלו גם החברות הגדולות - אלביט מערכות, תעשייה אווירית ורפאל וגם חברות קטנות יחסית כמו עשות, ארית, אימקו ונוספות מקבלות הזמנות ענקיות לייצור תחמושת ונשקים ומרחיבות מערכי ייצור.
- הרמטכ"ל שהתפטר בגלל קיצוץ חריף בתקציב הביטחון
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה מתבטא במחירים של החברות האלו בבורסה, אבל אם מדובר בהמשך הרחבה של קווי ייצור זה עשוי להמשיך להשפיע לטובה על החברות הקטנות. הגדולות נמצאות בליגה משלהן, כדי להזיז אותן צריך הזמנות ענק - זה קרה אגב, וזה מסביר את הצבר הענק ואת הגידול
במכירות, אבל לא ברור אם זה יימשך באותו הקצב, כשצריך לזכור שההזמנות היו כדי לספק צרכים למלחמה עצמה ובהמשך כדי לייצר ייצור ביתי ומלאי. ההערכה היא שתקציב הביטחון של 2025 בסכום של 136 מיליארד שקל, יגדל בשנת 2026, אך בהמשך יירד.
נזכיר כי ועדת נגל ככל הנראה תמליץ על הגדלת התקציב בכ-20 מיליארד שקל, על פי ההערכות בין 6 מיליארד ל-10 מיליארד יהיה גידול שקשור בהצטיידות והגברת מערכי הייצור. הגידול הזה יביא את התקציב הצפוי לאזור ה-105 מיליארד שקל בשנה - זה מתחת לתקציב ב-2025 וזה שיהיה ב-2026, ומתחת להוצאות ב-2024 שהסתכמו ב-190 מיליארד שקל ולהוצאות ב-2023 שהסתכמו ב-100 מיליאר שקל (לעומת צפי ל-80 מיליארד לפני המלחמה).
צפוי שהתקציב שבעצם גדל משני טעמים - הראשון צרכי המלחמה והצטיידות דחופה והשני גידול פרמננטי, יירד בהמשך וזו בשורה כלכלית טובה, אם כי, כמובן שאי אפשר לדעת, אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה ואיומים בחזיתות שונות.
- האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?
- מוריס קאהן נפטר בגיל 96 ומשאיר מורשת של תשתיות מידע, טלקום והון ישראלי שעובד בשקט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
יתר הגידול התקציבי שעליו צפויה להמליץ ועדת נגל מתייחס לעלות כוח האדם - הוצאות השכר לאנשי הקבע ועלייה בהוצאות בגין מילואימניקים. הועדה מתכוונת להפוך את השירות בקבע ליותר מתגמל כדי למשוך את הצעירים להישאר.
- 1.יוסי חתוכה 06/01/2025 10:49הגב לתגובה זוכיפה וקירבה לנתניהו לא משמשים עלה תאנה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.

- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
