ועדת נגל - הסתמכות על ייצור עצמי; מי החברות שירוויחו מכך?
ועדת נגל צפויה להמליץ על הרחבה גדולה של הייצור העצמי המקומי בתחום הצבאי; בפועל זה כבר נעשה
דו"ח ועדת נגל אמור להיות מוגש בשבוע הבא. אחד הנושאים הרחבים והחשובים בדוח הוא הגברת ייצור הנשק בישראל. המלחמה הוכיחה שצריך לפתח יכולות ייצור ולשמור על מלאי משמעותי לשעת חירום. המלחמה לימדה שעלול להיווצר אמברגו נשק נגד ישראל ממדינות מסוימות וכדי לייצר ביטחון אספקה, צריך ייצור מקומי. אגב, זה תהליך שקורה ברוב מדינות העולם - מחזירים את הייצור הביתה.
מדובר בייצור של תחמושת מכל הסוגים, במקביל לפיתוח יכולות ייצור למערכות מתקדמות יותר. המשמעות היא שהיה צריך להרחיב ולשדרג קווי ייצור, לתמוך ולרכוש מערכות מהתעשייה המקומית, להגדיל, לאחסן ולממן את המלאי וזה עולה הרבה כסף.
במשרד האוצר ניסו להתנגד להרחבה גדולה של הייצור בטענה שגם אם הייצור יהיה מקומי נצטרך חומרי גלם והאמברגו יהיה על חומרי גלם ומכאן שלא עשינו דבר. יש בזה הרבה הגיון, אבל בפועל זה עניין מורכב כי זה תלוי בסוגי התחמושת המיוצרת ובסוגי חומרי הגלם. בכל מקרה, העלייה ביכולות הייצור היא כבר עובדה קיימת. מאז המלחמה, היקף ההצטיידות בתחמושת מחברות מקומיות לצד היקף הייצור של משרד הביטחון עלה מדרגה, ובמקביל הכוונה להגדיל באופן קבוע ומתמשך את המלאי.
מאז המלחמה התעשייה הביטחונית ואלו גם החברות הגדולות - אלביט מערכות, תעשייה אווירית ורפאל וגם חברות קטנות יחסית כמו עשות, ארית, אימקו ונוספות מקבלות הזמנות ענקיות לייצור תחמושת ונשקים ומרחיבות מערכי ייצור.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה מתבטא במחירים של החברות האלו בבורסה, אבל אם מדובר בהמשך הרחבה של קווי ייצור זה עשוי להמשיך להשפיע לטובה על החברות הקטנות. הגדולות נמצאות בליגה משלהן, כדי להזיז אותן צריך הזמנות ענק - זה קרה אגב, וזה מסביר את הצבר הענק ואת הגידול
במכירות, אבל לא ברור אם זה יימשך באותו הקצב, כשצריך לזכור שההזמנות היו כדי לספק צרכים למלחמה עצמה ובהמשך כדי לייצר ייצור ביתי ומלאי. ההערכה היא שתקציב הביטחון של 2025 בסכום של 136 מיליארד שקל, יגדל בשנת 2026, אך בהמשך יירד.
נזכיר כי ועדת נגל ככל הנראה תמליץ על הגדלת התקציב בכ-20 מיליארד שקל, על פי ההערכות בין 6 מיליארד ל-10 מיליארד יהיה גידול שקשור בהצטיידות והגברת מערכי הייצור. הגידול הזה יביא את התקציב הצפוי לאזור ה-105 מיליארד שקל בשנה - זה מתחת לתקציב ב-2025 וזה שיהיה ב-2026, ומתחת להוצאות ב-2024 שהסתכמו ב-190 מיליארד שקל ולהוצאות ב-2023 שהסתכמו ב-100 מיליאר שקל (לעומת צפי ל-80 מיליארד לפני המלחמה).
צפוי שהתקציב שבעצם גדל משני טעמים - הראשון צרכי המלחמה והצטיידות דחופה והשני גידול פרמננטי, יירד בהמשך וזו בשורה כלכלית טובה, אם כי, כמובן שאי אפשר לדעת, אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה ואיומים בחזיתות שונות.
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
יתר הגידול התקציבי שעליו צפויה להמליץ ועדת נגל מתייחס לעלות כוח האדם - הוצאות השכר לאנשי הקבע ועלייה בהוצאות בגין מילואימניקים. הועדה מתכוונת להפוך את השירות בקבע ליותר מתגמל כדי למשוך את הצעירים להישאר.
- 1.יוסי חתוכה 06/01/2025 10:49הגב לתגובה זוכיפה וקירבה לנתניהו לא משמשים עלה תאנה
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
