ועדת נגל - הסתמכות על ייצור עצמי; מי החברות שירוויחו מכך?
ועדת נגל צפויה להמליץ על הרחבה גדולה של הייצור העצמי המקומי בתחום הצבאי; בפועל זה כבר נעשה
דו"ח ועדת נגל אמור להיות מוגש בשבוע הבא. אחד הנושאים הרחבים והחשובים בדוח הוא הגברת ייצור הנשק בישראל. המלחמה הוכיחה שצריך לפתח יכולות ייצור ולשמור על מלאי משמעותי לשעת חירום. המלחמה לימדה שעלול להיווצר אמברגו נשק נגד ישראל ממדינות מסוימות וכדי לייצר ביטחון אספקה, צריך ייצור מקומי. אגב, זה תהליך שקורה ברוב מדינות העולם - מחזירים את הייצור הביתה.
מדובר בייצור של תחמושת מכל הסוגים, במקביל לפיתוח יכולות ייצור למערכות מתקדמות יותר. המשמעות היא שהיה צריך להרחיב ולשדרג קווי ייצור, לתמוך ולרכוש מערכות מהתעשייה המקומית, להגדיל, לאחסן ולממן את המלאי וזה עולה הרבה כסף.
במשרד האוצר ניסו להתנגד להרחבה גדולה של הייצור בטענה שגם אם הייצור יהיה מקומי נצטרך חומרי גלם והאמברגו יהיה על חומרי גלם ומכאן שלא עשינו דבר. יש בזה הרבה הגיון, אבל בפועל זה עניין מורכב כי זה תלוי בסוגי התחמושת המיוצרת ובסוגי חומרי הגלם. בכל מקרה, העלייה ביכולות הייצור היא כבר עובדה קיימת. מאז המלחמה, היקף ההצטיידות בתחמושת מחברות מקומיות לצד היקף הייצור של משרד הביטחון עלה מדרגה, ובמקביל הכוונה להגדיל באופן קבוע ומתמשך את המלאי.
מאז המלחמה התעשייה הביטחונית ואלו גם החברות הגדולות - אלביט מערכות, תעשייה אווירית ורפאל וגם חברות קטנות יחסית כמו עשות, ארית, אימקו ונוספות מקבלות הזמנות ענקיות לייצור תחמושת ונשקים ומרחיבות מערכי ייצור.
- תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
- משרד האוצר: "המשך הלחימה תביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה מתבטא במחירים של החברות האלו בבורסה, אבל אם מדובר בהמשך הרחבה של קווי ייצור זה עשוי להמשיך להשפיע לטובה על החברות הקטנות. הגדולות נמצאות בליגה משלהן, כדי להזיז אותן צריך הזמנות ענק - זה קרה אגב, וזה מסביר את הצבר הענק ואת הגידול
במכירות, אבל לא ברור אם זה יימשך באותו הקצב, כשצריך לזכור שההזמנות היו כדי לספק צרכים למלחמה עצמה ובהמשך כדי לייצר ייצור ביתי ומלאי. ההערכה היא שתקציב הביטחון של 2025 בסכום של 136 מיליארד שקל, יגדל בשנת 2026, אך בהמשך יירד.
נזכיר כי ועדת נגל ככל הנראה תמליץ על הגדלת התקציב בכ-20 מיליארד שקל, על פי ההערכות בין 6 מיליארד ל-10 מיליארד יהיה גידול שקשור בהצטיידות והגברת מערכי הייצור. הגידול הזה יביא את התקציב הצפוי לאזור ה-105 מיליארד שקל בשנה - זה מתחת לתקציב ב-2025 וזה שיהיה ב-2026, ומתחת להוצאות ב-2024 שהסתכמו ב-190 מיליארד שקל ולהוצאות ב-2023 שהסתכמו ב-100 מיליאר שקל (לעומת צפי ל-80 מיליארד לפני המלחמה).
צפוי שהתקציב שבעצם גדל משני טעמים - הראשון צרכי המלחמה והצטיידות דחופה והשני גידול פרמננטי, יירד בהמשך וזו בשורה כלכלית טובה, אם כי, כמובן שאי אפשר לדעת, אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה ואיומים בחזיתות שונות.
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
יתר הגידול התקציבי שעליו צפויה להמליץ ועדת נגל מתייחס לעלות כוח האדם - הוצאות השכר לאנשי הקבע ועלייה בהוצאות בגין מילואימניקים. הועדה מתכוונת להפוך את השירות בקבע ליותר מתגמל כדי למשוך את הצעירים להישאר.
- 1.יוסי חתוכה 06/01/2025 10:49הגב לתגובה זוכיפה וקירבה לנתניהו לא משמשים עלה תאנה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין
החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון.
מה קרה באירוע האחרון?
היום שיגרו
החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג.
מדוע לא
הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.
במה שונה כטב"ם מטיל
או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך, ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.
- גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה פעמים
הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.