בוצי מכלליס אלביט
צילום: שלומי יוסף
ראיון

מה יהיו התוצאות של אלביט בשנה הבאה ולמה זה הרבה יותר מתחזיות האנליסטים?

מניית אלביט עלתה 35% בארבע חודשים -  "זה ללא ספק תעודת כבוד לחברה, אבל, אנחנו עוסקים בעשייה", אומר בצלאל מכליס, מנכ"ל החברה - מהם מנועי הצמיחה של החברה - לראיון המלא 

הדוחות של אלביט מערכות היו טובים. החברה ממשיכה להגדיל מכירות ורווחים וזה צפוי להימשך גם בעתיד. הצבר שלה עלה ב-1 מיליארד דולר לעומת רבעון שעבר וחצה את רף ה-22 מיליארד דולר. 37% מהצבר הזה יתממש עד סוף 2025. נשארו 5 רבעונים עד סוף 2025, אם נניח שהם ליניארים נקבל הכנסות של 6.54 מיליארד דולר בשנת 2025.

מה מלמד הצבר?

אם נניח שהרבעון הרביעי (השנה) יהיה חזק, אז נקבל מעט פחות בהכנסות הצפויות מהצבר בשנת 2025. אבל אם נניח שהחברה תגדל מרבעון לרבעון במהלך 2025 וזה מה שקורה בפועל, אז דווקא המספרים של 2025 יהיו גבוהים יותר. בקיצור, המספרים יהיו בשמרנות בין 6.2 ל-6.5 מיליארד דולר.

זה לא הכל - יש גם הזמנות שמגיעות ומתממשות במהלך השנה והן לא נמצאות בצבר ההזמנות. ההיסטוריה מלמדת ש-15%-20% מהמכירות השנתיות מגיעות מהזמנות באותה השנה. חוץ מזה יש גם הזמנות שיגדילו כנראה את הצבר ברבעון האחרון. המשמעות היא שאלביט מערכות עשויה להגיע כבר בשנה הבאה למכירות של 8 מיליארד דולר.

כמה תרוויח אלביט ב-2025?

בקצב הרווחים הזה הרווח למניה יהיה מעל 10 דולר (האמת שבקלות). איכשהו האנליסטים מדברים על מכירות של 7.1-7.3 מיליארד דולר בשנה הבאה ורווח למניה של 8-9 דולר. אבל כמו שזה נראה כרגע זה עשוי להיות גבוה בהרבה. 

המניה כבר הריחה את השיפור. אחרי חצי שנה של דיכאון שבא לידי ביטוי בירידות במחיר המנייה (למרות המלחמה), בארבעת החודשים האחרונים היא זינקה ב-35%. הדיכאון במניה נבע מחשש של השוק שאלביט תאבד לקוחות שמתנגדים למלחמה של ישראל בעזה. בצלאל מכליס, מנכ"ל החברה חזר ואמר מספר פעמים בשנה האחרונה שזה לא המצב, והדוחות שמתפרסמים היום בהחלט מוכיחים זאת. השוק השתכנע, אבל אפשר ללמוד מזה לפעם הבאה - לפעמים סנטימנט שלילי בגלל הערכות מסוימות יכול להיות הזדמנות השקעה.

"אנחנו עוסקים בעשייה"

אלביט במחיר של 235 דולר (88,000 אלף נקודות בישראל), היא לא מניה זולה, אבל הצמיחה מחפה על זה. לאורך כל העשור האחרון ואף לפניו המנייה היתה רחוקה מלהיות זולה, אבל היא כן עולה ומספקת תשואה יפה על פני זמן.  בצלאל מכליס, מנכ"ל החברה מודע כמובן לחשיבות של מחיר המניה ולהשגת ערך לבעלי המניות, אבל כששאלנו אותו מה זה עושה לו כמנכ"ל, כשהמניה עולה בשיעור חד בחודשים האחרונים? הוא הסביר שמה שהכי חשוב זה העשייה והתוצאות הכספיות - "זה ללא ספק תעודת כבוד לחברה, אבל, אנחנו עוסקים בעשייה". 

"אנחנו ממשיכים לעבוד במלוא המרץ. החברה במקום טוב מאד, רבעון נוסף של צמיחה דו ספרתית, הרווח למניה צמח ב-29% ואנחנו ממשיכים בשיפור. אנחנו מתקרבים ליעד של 10% רווחיות תפעולית ומגיעים לזה בקצב מהיר. החברה תמשיך לגדול. צבר ההזמנות מייצג צמיחה של מיליארד דולר. יש גדילה בפעילות בישראל, אבל מה שיותר משמח אותי הוא הגידול בכל העולם, אמריקה צמחה ב-17% והפכה ל-22% מסך המכירות וישנה תמונה דומה גם באירופה. השווקים גדלים אבסולוטית. זה אומר שהאסטרטגיה שלנו לצמוח בכל העולם מצליחה, והחברה גדלה הרבה יותר ממה שחשבנו לפני המלחמה".

אם יש מחסום למכירות של אלביט הוא כנראה היכולת ייצור. אפשר להעריך שהיקף הייצור יעלה ב-10%-15% בשנה?

"זו הערכה סבירה. אם תסתכלו על סגמנט של מערכות יבשה ישנם קווים שצמחו פי עשר ויש קווים שצמחו בצורה מצומצמת יותר. השקענו הרבה ברובוטיקה שמאפשרת עבודה 24/7 ומסייעת בייצור תחמושת, השקענו במפעל המל"טים במודיעין שנחנוך בקרוב. יש מקומות שהביקוש עדיין גדול ממה שאנחנו יכולים לספק אבל אנחנו משתדלים לענות על כמה שיותר".

אשמח שנדבר על חטיבת המודיעין שהתבססה על רכישת חטיבה מנייס לפני שנים רבות. מה מצבה הפיננסי?

"אני יכול להגיד שהיא מאד מוצלחת והיא הולכת וגדלה משנה לשנה. צומחת בהכנסות וברווחים ומספקת בשנה הכנסות של כמה מאות מיליוני דולרים".

פוטנציאל גדול במערכות הלייזר

"קיבלנו שלושה פרסי ביטחון ישראל מתוך חמישה שחולקו לפני כשלושה שבועות. יש פה למידה בגלל המלחמה המתמשכת לצערנו. אנחנו עובדים בצורה צמודה עם מערכת הביטחון כדי לפתח מוצרים שיגיעו כמה שיותר מהר לשטח. בהקשר של מערכת הלייזר, מדובר במערכת ראשונה מסוגה בעולם, וחצי מההזמנה של משרד הביטחון מגיעה מאלביט. יש פה טכנולוגיה מדהימה של לייזר ונשק אנרגיה שישפיעו עתידית על שדה הקרב בצורה משמעותית. אנחנו החברה השנייה בעולם בתחום הלייזר בעולם. הלייזר שננכס הוא רק השלב הראשון, השלב השני הוא על מטוסים והוא יהיה הרבה יותר אפקטיבי ויפתח מעטפת ביצועים הרבה יותר אפקטיבים. מדובר בעניין של מספר שנים", מספר מכליס כשנשאל על הפיתוחים האחרונים של החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מכליס עם אייל זמיר מנכ"ל משרד הביטחון (היוצא). קרדיט: החברה

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חברה תת רמה גם באנושי וגם במקצועי (ל"ת)
    עובד שברח 20/11/2024 19:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חברה נוראית , מזניחה תעובדים הפשוטים בפריפריה (ל"ת)
    Ice man 20/11/2024 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ורק העובדים שהביאו לכך לא מקבלים אגורה… (ל"ת)
    נפתלי 19/11/2024 16:50
    הגב לתגובה זו
  • רק בוצי לוקח כסף ענק האחרים... (ל"ת)
    לא מעניין 20/11/2024 19:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה הקטע להתפאר בעלייה מינורית כזו ? (ל"ת)
    HAKY1 19/11/2024 11:07
    הגב לתגובה זו
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.02%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.59%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.