בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי
דוחות

אלביט עם רבעון חזק נוסף: הרווח הנקי טיפס ב-30% - 100 מיליון דולר

החברה הביטחונית סיימה את הרבעון השלישי עם צמיחה של 14% בהכנסות שעמדו על 1.71 מיליארד דולר, תוך שהיא עוקפת את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה;
איתן גרסטנפלד |

התוצאות החיוביות של אלביט אלביט מערכות 1.29%  נמשכו גם ברבעון השלישי עם צמיחה של 14% בהכנסות שעמדו על 1.71 מיליארד דולר, לצד צמיחה של 29% ברווח הנקי שעד על כ-99 מיליון דולר (2.21 דולר למניה).

בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ

בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ"ל אלביט; קרדיט: שלומי יוסף

ההכנסות החברה ברבעון השלישי של 2024 עמדו על כ-1.71 מיליארד שקל, צמיחה של כ-14% בהשוואה לכ-1.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד, ומעל צפי האנליסטים להכנסות של 1.61 מיליארד דולר.

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי מתואם (Non-GAAP) של 98.8 מיליון דולר (2.21 דולר למניה), בהשוואה ל-76.5 מיליון דולר (1.71 דולר למני) ברבעון השלישי של 2023. צפי האנליסטים היה לרווח של 1.86 דולר למניה.

הרווח הגולמי המתואם עמד על 419.4 מיליון דולר (24.4% מההכנסות), גידול של 12% בהשוואה ל-374.2 מיליון דולר (24.9% מההכנסות) ברבעון השלישי של 2023.

הרווח התפעולי המתואם הסתכם בסוף הרבעון בכ-140.7 מיליון דולר (8.2% מההכנסות), בהשוואה ל-120.0 מיליון דולר (8.0% מההכנסות) ברבעון השלישי של 2023.

צבר ההזמנות של החברה עמד נכון לסוף הרבעון על כ-22.1 מיליארד דולר, גידול של כ-1 מיליארד דולר ביחס לרבעון הקודם (Q2), מתוכו כ-37% צפוי להתקבל במהלך 2024 ו-2025. בתוך כך, אלביט מציינת, כי כ-66% מהצבר הנוכחי מיוחס להזמנות מחוץ לישראל.

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: "אלביט מערכות מדווחת על רבעון חזק המאופיין בצמיחה משמעותית במדדי ביצוע מרכזיים, אשר עלתה על היעדים הפנימיים שלנו, וזאת תוך מתן מענה לצרכי לקוחותינו בארץ ובעולם. צבר ההזמנות של החברה, שהגיע לשיא של למעלה מ- 22 מיליארד דולר, מספק איתנות וחוסן לשנים הבאות, בעוד ההשקעה שלנו במחקר ופיתוח מייצרת יסוד חזק לצמיחה והתפתחות בטווח הארוך. פתרונות ומוצרי החברה מוערכים מאוד וזוכים לביקוש גבוה. צמיחה עקבית זו של אלביט מעידה על איכות ומצוינות וזאת הודות לעובדים המעולים והמסורים בישראל ובחברות הבנות בעולם."

אחרי שעלתה בכ-15% בחודש האחרון מניית אלביט נסחרת לפי שווי של כ-32.3 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיההדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיה

מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים

היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"

רן קידר |

 מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45%  הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה  (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".

בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס. על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.

בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.

לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של 2.3%-3.3%. הבטי המימון.

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?