שרת האנרגיה, קארין אלהרר, הנחתה את אנשי משרד האנרגיה להיערך לחיפושים במים הכלכליים של מדינת ישראל בים התיכון. ההחלטה הזו הפתיעה רבים מהמעורבים, מפני שבדיוק לפני חצי שנה השרה אלהרר הכריזה כי היא מבטיחה להתמקד באנרגיה ירוקה במהלך כהונתה. מה הוביל לשינוי הפתאומי בהחלטה של השרה? על מנת להסביר, כדאי שנבהיר קודם מהו גז טבעי.

"גז טבעי, הנקרא גם גז מחצבים, הוא דלק מאובנים המכיל תערובת גז פחמימנית טבעית. הוא נוצר כאשר שכבות של צמחים ובעלי חיים נחשפות לחום ולחץ מתחת לפני כדור הארץ במשך מיליוני שנים. הגז הטבעי משמש בעיקר כחומר דלק לצרכי אנרגיה של מפעלי תעשייה, וכן כדלק לרכבים וחומר גלם להפקת דלק", אומר שלמה יעקובסון, מייסד אפליקציית "גט פיול" ויזם ותיק בתחום האנרגיה. "המחלוקת הציבורית על הגז הטבעי, בישראל ובעולם, קשורה לחשיבות שלו בתור חומר המספק אנרגיה, ובישראל פי כמה וכמה. גז טבעי הוא אחד ממקורות האנרגיה העיקריים המשמשים את ישראל בעשרים שנה האחרונות".

שלמה יעקובסון: "גז טבעי הוא אחד ממקורות האנרגיה החשובים ביותר לישראל" | צילום: שלמה יעקובסון, Get Fuel

חיפושי גז - הזדמנות פוליטית וכלכלית נדירה למדינת ישראל

ההחלטה של השרה אלהרר גרמה להפתעה אצל כל המעורבים בענף האנרגיה הישראלי, אנשי עסקים ופעילים חברתיים כאחד, וזאת כזכור לאחר שרק לפני חצי שנה היא הודיעה שלא יתקיימו חיפושים נוספים לאחר שנמצא כי הגז הטבעי גורם להתחממות הגלובלית יותר מאשר דלקים אחרים.

• הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
• מי המרוויחות ומי המפסידות אם איראן תחסום את מיצר הורמוז?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך אפשר להסביר את השינוי הפתאומי במדיניות של קארין אלהרר?

שלמה יעקובסון: "קארין אלהרר הסבירה כי מלחמת רוסיה-אוקראינה היא אחד הגורמים העיקריים להחלטה שלה להתחיל בחיפושי הגז. לטענתה, המלחמה והמשבר העולמי שהגיע איתה ממחישים את חוסר היכולת של האנרגיה הירוקה להחליף את הדלקים הפוסיליים. בנוסף, מחירי החשמל והדלק האמירו לאחרונה, ויוקר המחייה פוגע באזרחי ישראל - והם רוצים שימצאו פתרונות, וכמובן שדלק שמיוצר בתוך המדינה עולה הרבה פחות. כמו כן, אלהרר ובכירי משרד האנרגיה רואים במשבר הזה הזדמנות למנף את ישראל כיצואנית גדולה של גז טבעי".

משקיעים רבים מתחום האנרגיה בירכו על ההחלטה של אלהרר. "יש הטוענים כי מלחמת רוסיה-אוקראינה, עם כל הצער שבדבר, היא ההזדמנות של ישראל לשפר את היחסים עם אירופה, אשר זקוקה נואשות לגז. לחיפושי הגז יש משמעות דיפלומטית".

מה לגבי איכות הסביבה? האם גז טבעי מזהם כמו פחם, לדוגמה?

שלמה יעקובסון: "אולי תופתעו לדעת, אבל גז טבעי לא מזהם כמו פחם. לא מדובר גם באנרגיה נקייה ב-100%, אבל מבחינת פרמטרים של איכות הסביבה הוא הרבה פחות מזיק מפחם".

מי ישמור על הדולפינים?

למרות ההבטחה הכלכלית הטמונה בחיפושי גז בים התיכון, יש לא מעט אנשים אשר מתנגדים להחלטה של אלהרר. גאולוגים, לדוגמה, מציינים שבים התיכון הישראלי אין עוד מאגרי גז גדולים, ובטח שלא כאלו שיספיקו גם לייצוא אירופאי. "יכול להיות מצב שהגז ייגמר עוד 20 שנה אם נתחיל לחפש ולקדוח בטריטוריה הישראלית של הים התיכון. אנשים רבים טוענים שאנחנו צריכים להתמקד בלספק לעצמנו גז, מבלי לייצא אותו מהחשש שהוא ייגמר ולא יספיק אפילו לצרכים המקומיים שלנו", אומר שלמה יעקובסון.

כמו כן, פעילי איכות הסביבה מתנגדים גם הם למסע חיפושי הגז החדש של קארין אלהרר. מול חופי ישראל, וגם בים העמוק של ישראל, חיים בדרך קבע להקות של יונקי ימיים רבים כגון דולפינים ולוויתנים. הסונר שבאמצעותו מבוצע חיפוש הגז מורכב מגלי קול והדף בעוצמות עדיפות, אשר עלולה להוביל לבעיות בריאותיות רבות בקרב בעלי החיים הללו - חירשות, חבלות, מוות ופגיעה ביכולות התקשורת, שהיא הבסיס להישרדותו של היונק הימי.

יש דרך לחפש גז בלי לפגוע ביונקים הימיים?

שלמה יעקובוסון: "מדינת ישראל מוכרחה לפעול כמו ארצות אחרות ולערוך סקרי ניטור מקיפים המאתרים את האזורים בהם נמצאים דולפינים, לוויתנים וצבי ים. אמנם מדובר במשימה מאתגרת ביותר, הרי מדובר במינים נודדים, אבל לטעמי אין מנוס מכך. בעלי החיים האלו הם בעלי חשיבות מכרעת לקיום שיווי המשקל האקולוגי בים. אני בעד חיפוש הגז - אבל נגד הפקרה של בעלי חיים חסרי ישע, שנידונו לעתיד נורא במידה והחיפוש יצא לפועל".

דולפינים בים התיכון. "מפקירים בעלי חיים חסרי ישע". קרדיט צילום: קאנבה

מה אנחנו, בתור צרכנים, יכולים לעשות בנושא?