לקראת סוף 2018 פנה צעיר שניסה את מזלו באילת לעסק מקומי שהפעיל טיולי שטח באמצעות טרקטורונים ורכבי רייזר. לדבריו, הוצע לו להצטרף כבעלים וכמשקיע בחברה, ובמסגרת כך הוא מסר לידי מנהל החברה מאות אלפי שקלים - חלקם במזומן וחלקם בהעברה בנקאית. התוכנית היתה ברורה: הוא אמור היה להחזיק ב-25% מהמניות ולהפוך לשותף מלא בעסק. אלא שהמציאות התבררה כשונה. המניות מעולם לא הוקצו לו, לא נחתם הסכם מסודר והעסקה לא דווחה לגורמי הרגולציה. שבע שנים מאוחר יותר, ולאחר שפרץ סכסוך חריף בין הצדדים, מצא את עצמו בית משפט השלום באילת נדרש להכריע אם המשקיע זכאי לחלקו בחברה או לפחות להשבת הכסף שהעביר.

השופט ד"ר ניר שנידרמן פתח את פסק הדין בתיאור תחושותיו של התובע, שסיפר כי השקיע את מיטב כספו אך מצא את עצמו מול שוקת שבורה. "איפה החלק שלי בחברה? אני ב-70% פוסט טראומה… יצאתי מטומטם", צוטט האיש בעדותו. עם זאת, כבר בתחילת ההליך התגלה כי גירסתו אינה עקבית. הוא התקשה לפרט במדויק כמה כסף העביר, באיזה אופן, ומה היתה ההסכמה המדויקת לגבי המניות. האם מדובר היה ברכישת מניות קיימות מבעל השליטה, או שמא בהקצאת מניות חדשות על ידי החברה? האם חלק מהסכום נועד לשמש הלוואת בעלים שתוחזר בעתיד? לשאלות האלה לא נמצאה תשובה ברורה בעדותו של הצעיר.

כל ההתקשרות נותרה ברמה המילולית בלבד

מנגד, גרסת הנתבע - טל יוסף והבה, בעל החברה והמנהל שלה - היתה קוהרנטית יותר. הוא טען כי אכן קיבל מהתובע סכום של 300 אלף שקל בלבד, ולא מעבר לכך, וזאת בתמורה לרבע מהמניות. "קיבלתי 300 אלף שקל תמורת 25%", אמר בעדותו. ואולם גם לטענתו לא נערך הסכם כתוב, המניות לא נרשמו על שם התובע ברשם החברות ולא בוצעו דיווחים לרשות המסים. למעשה, כל ההתקשרות נותרה ברמה המילולית בלבד.

במהלך ההליך עלו עדויות נוספות של יועץ כלכלי ורואה חשבון שנשכרו בשעתו כדי ללוות את העסקה. היועץ העריך בזמנו את שווי החברה ב-1.6 מיליון שקל, אך חוות דעתו התגלתה כבעייתית במיוחד. השופט ציין כי מדובר ב"לא שעתו היפה" של אותו יועץ, לאחר שהתברר כי העריך נכסים ומוניטין ללא בסיס מוצק והתעלם מהתחייבויות משמעותיות של החברה. לא בכדי החברה קרסה זמן קצר לאחר מכן, כפי שהעיד הנתבע עצמו.

• לחצו ידיים, אך העסקה בוטלה - האם מגיע פיצוי?
• ביהמ"ש נגד חברת ייעוץ: "אי בהירות בהסכם תפורש לרעתה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתבע טען כי כשהתובע ביקש לסיים את השותפות, הובהר לו כי מדובר במניות שנרכשו וכי עליו להזרים כספים נוספים בהתאם לחלקו היחסי בחברה. התובע, שלא היה מוכן לכך, ניתק קשר ועזב את אילת. לטענתו, שכרו בחודשים שבהם הועסק בעסק שולם בחוסר, והוא נאלץ לפנות לבית המשפט כדי לקבל את כספו חזרה.