הוחמר עונשו של מורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות
ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים, ירצה עונש מאסר בפועל של 42 חודשים במקום 36 חודשים. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם. לדברי השופטים, "מרבית עבירות המס מתבצעות על ידי אנשים שניתן להגדירם כנורמטיביים בכל מישור
אחר של חייהם"
בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום על ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים שהורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות, עונש מאסר בפועל של 42 חודשים, במקום עונש מאסר בפועל של 36 חודשים שגזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם.
זמירו הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שבא לאחר הליך גישור, בקיזוז של 57 חשבוניות פיקטיביות, בסכום כולל של כ-55 מיליון שקל. כתוצאה מפעולותיו, נגרע מקופת המדינה מס בסכום כולל של כ-8 מיליון שקל. כתב האישום נגדו הוגש בעקבות חקירה של מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז.
לפני כשלושה חודשים גזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא עונש של 36 חודשי מאסר בפועל וקנס של 100 אלף שקל. עונשו נקבע נוכח חומרת העבירות שביצע והיקפן, והעובדה שהנאשם לא השיב לקופת המדינה את הכספים שנגרעו ממנה כתוצאה מפעולותיו. מנגד, הובאו בחשבון היעדר עבר פלילי מצדו, מצבו הכלכלי של הנאשם, העובדה שהוא הודה באשמה וחסך זמן שיפוט והזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות (2017) ועד לתום ההליך המשפטי.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים, באמצעות עו"ד נטלי קצביאן מהיחידה המשפטית מחוז מרכז, ערערה על העונש שנקבע בטענה כי יש לתת משקל רב יותר לעובדה שהכסף לא הוחזר לקופת המדינה, על חשבון המשקל שניתן להיעדר עבר פלילי והודאה באשמה. מסיבה זו, טענה נציגת הרשות, היה ראוי לקבוע עונש מאסר שממוקם גבוה יותר במתחם הענישה שנקבע בחוק (34 עד 60 חודשי מאסר).
הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי מרכז, בראשות השופטת מיכל ברנט, קיבל את טענות רשות המסים, וציין בהחלטתו כי, "מרבית עבירות המס מתבצעות על ידי אנשים שניתן להגדירם כנורמטיביים בכל מישור אחר של חייהם, ולפיכך ההבחנה שיש לערוך בין נאשמים שונים לצורך קביעת מיקומם בתוך המתחם, ראוי שתתבסס, בין היתר, על שיקול זה הנוגע להסרת המחדל. יתר על כן, הסרת המחדל אינה רק ביטוי להקטנת הנזק שהנאשם גרם לאוצר המדינה בשל העבירות שביצע, אלא גם לנטילת האחריות והפנמה. מכאן, המשקל שיש ליתן לשיקול זה בקביעת העונש".
בימים האחרונים פורסם גם כי רשות המסים מנהלת חקירה נרחבת, באמצעות חקירות מכס ומע"מ תל-אביב והמרכז, בעקבות חשד להפצה וקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות במאות מיליוני שקלים בענף אספקת כוח אדם לבנייה. על פי החשד, חברת הכי שיפוצים ופרויקטים קיזזה והפיצה ב-2024 חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של 981 מיליון שקל, תוך יצירת מצג שווא של עסקות שלא התקיימו בפועל. פעילות זו, לכאורה, שימשה לכיסוי העסקת כוח אדם שמקורו לא ידוע, ובכך גרעה מקופת המדינה מס בסכום מוערך של 166 מיליון שקל.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
במקרה אחר, עוכבו בתחילת החודש ארבעה בעלי חברות בנייה לחקירה בחשד לעבירות של עשרות מיליוני שקלים. בכל המקרים, מדובר בבעלי חברות בענף הבנייה שהגישו דיווחים למע"מ וכללו בהם חשבוניות שהעסקות המפורטות בהן לא בוצעו לכאורה וכל מטרתן היא להתחמק מתשלום מס. . אחד החשודים, שנחקר על ידי חקירות מכס ומע"מ תל-אביב והמרכז, הוא אדיר אדרי, תושב בית שאן, שנחשד בעבירות של עשרות מיליוני שקלים. אדרי משמש מנהל ודירקטור בחברת לפיד גבירול ניהול פרויקטים, והוא חשוד כי מאז נובמבר 2024 קיזז בשם החברה חשבוניות פיקטיביות ואף הפיץ חשבוניות פיקטיביות לחברות אחרות.
- 12.איפה המחוקק בנושא (ל"ת)אנונימי 20/02/2025 17:39הגב לתגובה זו
- 11.אנונימי 20/02/2025 08:52הגב לתגובה זוהפשע משתלם
- 10.יהודבדאוד 20/02/2025 08:50הגב לתגובה זוקודם כול להחזיר את כול הכסףמיצידי שימכור את הבית למען יראו וישמעו
- 9.אנונימי 20/02/2025 07:27הגב לתגובה זועם עונשים כאלה הפשע אכן משתלם לא רק שלא מרתיע אלה אפילו ברמה של עידוד להמשך דיווחי שקר צריך עונש מינימלי של 10 שנים
- 8.שולתתתת 20/02/2025 00:35הגב לתגובה זואיפה הדירה שלוהמכוניתחשבונות בחול
- 7.אחד העם 19/02/2025 17:43הגב לתגובה זוגונב 10 מיליון נטו ויושב שנתתים ......הפשע משתלם מאד
- 6.עושה חשבון 19/02/2025 16:31הגב לתגובה זואפליקציה פשוטה לטלפון או למחשב נייד או קבוע או חיבור הקופות הרושמות בזמן אמת לאתר רשות המיסים תימנע אפשרות להונאה ותחסוך מיליארדים.
- 5.אנונימי 19/02/2025 13:32הגב לתגובה זוצריך בשנתיים הקרובות לבנות הרבה מקומות בבתי הסוהר ולהכניס עברינים מכל סוג להרבה שנים ולסקר את הבניה מדי יום אולי גם זה ירתיע עברינים בנתיים הם צוחקים כל הדרך לעברה הבאה
- 4.אנונימי 19/02/2025 09:41הגב לתגובה זועסקה לא רעה בכלל.אתה גונב מהציבור 8 מיליון דקל נטו ושם בכיס לא כולל עלויות משפט וחקירות שהמדינה מוציאה על לתפוס את העבריין ככה שזה בערך 10 מיליון שלקח ביודעין ובכוונה מהילדים של כולנו וישב בתכלס כשנתיים וחצי וישלם קנס של 100 אלף.
- 3.מה שמקבלים בארהב בשנים פה זה בחודשים (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 06:58הגב לתגובה זו
- 2.גם אני מוכן לשבת 42 חודשים בשביל לשאר עם 9 מיליון שח (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 04:07הגב לתגובה זו
- 1.יענקלה 18/02/2025 12:50הגב לתגובה זופשוט בדיחה. לא להחזיר תקבולי מעמ בשווי מיליונים ולשבת 4 שנות מאסר. מי מרוויח סכום כזה נטו אה ב4 שנים האם יש מספיק הרתעה בענישה לדעתכם

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.
