הוחמר עונשו של מורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות

ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים, ירצה עונש מאסר בפועל של 42 חודשים במקום 36 חודשים. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם. לדברי השופטים, "מרבית עבירות המס מתבצעות על ידי אנשים שניתן להגדירם כנורמטיביים בכל מישור

אחר של חייהם"

עוזי גרסטמן | (12)

בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום על ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים שהורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות, עונש מאסר בפועל של 42 חודשים, במקום עונש מאסר בפועל של 36 חודשים שגזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם.


זמירו הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שבא לאחר הליך גישור, בקיזוז של 57 חשבוניות פיקטיביות, בסכום כולל של כ-55 מיליון שקל. כתוצאה מפעולותיו, נגרע מקופת המדינה מס בסכום כולל של כ-8 מיליון שקל. כתב האישום נגדו הוגש בעקבות חקירה של מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז.


לפני כשלושה חודשים גזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא עונש של 36 חודשי מאסר בפועל וקנס של 100 אלף שקל. עונשו נקבע נוכח חומרת העבירות שביצע והיקפן, והעובדה שהנאשם לא השיב לקופת המדינה את הכספים שנגרעו ממנה כתוצאה מפעולותיו. מנגד, הובאו בחשבון היעדר עבר פלילי מצדו, מצבו הכלכלי של הנאשם, העובדה שהוא הודה באשמה וחסך זמן שיפוט והזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות (2017) ועד לתום ההליך המשפטי.


רשות המסים, באמצעות עו"ד נטלי קצביאן מהיחידה המשפטית מחוז מרכז, ערערה על העונש שנקבע בטענה כי יש לתת משקל רב יותר לעובדה שהכסף לא הוחזר לקופת המדינה, על חשבון המשקל שניתן להיעדר עבר פלילי והודאה באשמה. מסיבה זו, טענה נציגת הרשות, היה ראוי לקבוע עונש מאסר שממוקם גבוה יותר במתחם הענישה שנקבע בחוק (34 עד 60 חודשי מאסר).


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי מרכז, בראשות השופטת מיכל ברנט, קיבל את טענות רשות המסים, וציין בהחלטתו כי, "מרבית עבירות המס מתבצעות על ידי אנשים שניתן להגדירם כנורמטיביים בכל מישור אחר של חייהם, ולפיכך ההבחנה שיש לערוך בין נאשמים שונים לצורך קביעת מיקומם בתוך המתחם, ראוי שתתבסס, בין היתר, על שיקול זה הנוגע להסרת המחדל. יתר על כן, הסרת המחדל אינה רק ביטוי להקטנת הנזק שהנאשם גרם לאוצר המדינה בשל העבירות שביצע, אלא גם לנטילת האחריות והפנמה. מכאן, המשקל שיש ליתן לשיקול זה בקביעת העונש".


בימים האחרונים פורסם גם כי רשות המסים מנהלת חקירה נרחבת, באמצעות חקירות מכס ומע"מ תל-אביב והמרכז, בעקבות חשד להפצה וקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות במאות מיליוני שקלים בענף אספקת כוח אדם לבנייה. על פי החשד, חברת הכי שיפוצים ופרויקטים קיזזה והפיצה ב-2024 חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של 981 מיליון שקל, תוך יצירת מצג שווא של עסקות שלא התקיימו בפועל. פעילות זו, לכאורה, שימשה לכיסוי העסקת כוח אדם שמקורו לא ידוע, ובכך גרעה מקופת המדינה מס בסכום מוערך של 166 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"משפט"


במקרה אחר, עוכבו בתחילת החודש ארבעה בעלי חברות בנייה לחקירה בחשד לעבירות של עשרות מיליוני שקלים. בכל המקרים, מדובר בבעלי חברות בענף הבנייה שהגישו דיווחים למע"מ וכללו בהם חשבוניות שהעסקות המפורטות בהן לא בוצעו לכאורה וכל מטרתן היא להתחמק מתשלום מס. .  אחד החשודים, שנחקר על ידי חקירות מכס ומע"מ תל-אביב והמרכז, הוא אדיר אדרי, תושב בית שאן, שנחשד בעבירות של עשרות מיליוני שקלים. אדרי משמש מנהל ודירקטור בחברת לפיד גבירול ניהול פרויקטים, והוא חשוד כי מאז נובמבר 2024 קיזז בשם החברה חשבוניות פיקטיביות ואף הפיץ חשבוניות פיקטיביות לחברות אחרות.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    איפה המחוקק בנושא (ל"ת)
    אנונימי 20/02/2025 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנונימי 20/02/2025 08:52
    הגב לתגובה זו
    הפשע משתלם
  • 10.
    יהודבדאוד 20/02/2025 08:50
    הגב לתגובה זו
    קודם כול להחזיר את כול הכסףמיצידי שימכור את הבית למען יראו וישמעו
  • 9.
    אנונימי 20/02/2025 07:27
    הגב לתגובה זו
    עם עונשים כאלה הפשע אכן משתלם לא רק שלא מרתיע אלה אפילו ברמה של עידוד להמשך דיווחי שקר צריך עונש מינימלי של 10 שנים
  • 8.
    שולתתתת 20/02/2025 00:35
    הגב לתגובה זו
    איפה הדירה שלוהמכוניתחשבונות בחול
  • 7.
    אחד העם 19/02/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
    גונב 10 מיליון נטו ויושב שנתתים ......הפשע משתלם מאד
  • 6.
    עושה חשבון 19/02/2025 16:31
    הגב לתגובה זו
    אפליקציה פשוטה לטלפון או למחשב נייד או קבוע או חיבור הקופות הרושמות בזמן אמת לאתר רשות המיסים תימנע אפשרות להונאה ותחסוך מיליארדים.
  • 5.
    אנונימי 19/02/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
    צריך בשנתיים הקרובות לבנות הרבה מקומות בבתי הסוהר ולהכניס עברינים מכל סוג להרבה שנים ולסקר את הבניה מדי יום אולי גם זה ירתיע עברינים בנתיים הם צוחקים כל הדרך לעברה הבאה
  • 4.
    אנונימי 19/02/2025 09:41
    הגב לתגובה זו
    עסקה לא רעה בכלל.אתה גונב מהציבור 8 מיליון דקל נטו ושם בכיס לא כולל עלויות משפט וחקירות שהמדינה מוציאה על לתפוס את העבריין ככה שזה בערך 10 מיליון שלקח ביודעין ובכוונה מהילדים של כולנו וישב בתכלס כשנתיים וחצי וישלם קנס של 100 אלף.
  • 3.
    מה שמקבלים בארהב בשנים פה זה בחודשים (ל"ת)
    אנונימי 19/02/2025 06:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גם אני מוכן לשבת 42 חודשים בשביל לשאר עם 9 מיליון שח (ל"ת)
    אנונימי 19/02/2025 04:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יענקלה 18/02/2025 12:50
    הגב לתגובה זו
    פשוט בדיחה. לא להחזיר תקבולי מעמ בשווי מיליונים ולשבת 4 שנות מאסר. מי מרוויח סכום כזה נטו אה ב4 שנים האם יש מספיק הרתעה בענישה לדעתכם
ויכוח ריב (AI)ויכוח ריב (AI)

מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה

בפסק דין שניתן באחרונה נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? במקרה הנ"ל אם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה 

עוזי גרסטמן |

בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.

בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.

מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.

  • מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.

  • הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.

בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.

מקרים נוספים מהפסיקה

פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק:

מחיר
צילום: FREEPIK

נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה

פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע עסק במקרה משפחתי מורכב: בני זוג ערכו צוואה הדדית בשנות השמונים, שבה הורישו זה לזה את כל רכושם, ולאחר מות שניהם - לשתי בנותיהם. אלא שבשנים שאחר כך הם רכשו דירה חדשה, וכשנפטרה האם עברה הבעלות כולה לאב, שהעביר אותה בחייו במתנה לאחת הבנות. האחות השנייה עתרה לביטול המתנה, אך בית המשפט דחה את תביעתה וחייב אותה בהוצאות כבדות

עוזי גרסטמן |

בחיי משפחה לא אחת מתערבבים רגשות עמוקים עם סוגיות משפטיות מורכבות. כזה היה המקרה שהובא באחרונה בפני בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, שם התמודדה השופטת דיאנה פסו־ואגו עם סכסוך בין שתי אחיות סביב דירת מגורים שהורישו הוריהן. הסיפור החל עוד ב-1987, אז החליטו בני הזוג לערוך צוואה משותפת. בצוואה הם קבעו כי כל אחד מהם יוריש את כל רכושו לבן הזוג האחר, וכי לאחר מות שניהם יעבור הרכוש במלואו לשתי בנותיהם. מדובר היה בצוואה הדדית קלאסית, שנועדה להבטיח יציבות ולהעניק ביטחון לצד שנותר בחיים, אך גם להבטיח כי בסופו של דבר ייהנו הבנות באופן שוויוני מן העיזבון.

אלא שלאחר עריכת הצוואה רכשו ההורים דירת מגורים בבאר שבע - נכס שלא הוזכר בצוואה המקורית. הדירה נרשמה על שמם בחלקים שווים, וכשנפטרה האם נרשמה הבעלות כולה על שם האב. כמה חודשים לאחר מכן, האב - שנותר לבדו - החליט להעביר את מלוא הזכויות בדירה לבתו הצעירה, וזאת באמצעות הסכם מתנה שנרשם כדין. ההעברה הושלמה ברישום בלשכת רישום המקרקעין, והדירה נהפכה להיות בבעלותה הבלעדית של הבת.

כשהלך האב לעולמו, גילתה האחות השנייה כי הדירה כבר אינה חלק מן העיזבון, והיא הגישה תביעה לביטול ההעברה. לטענתה, מדובר בהפרה של הצוואה ההדדית שערכו הוריה. לדבריה, "בהיותה צוואה מסוג 'יורש אחר יורש', התחייב האב לשמור על רכושם המשותף של ההורים כדי שלאחר מות שניהם יחולק הרכוש באופן שווה בין שתי הבנות". לטענתה, הענקת המתנה לנתבעת נוגדת את האינטרס של האם המנוחה ושל הצוואה המשותפת, ויש לראות בכך פעולה שנעשתה בחוסר תום לב.

"הצוואה היתה ביטוי לרצונו של האב ולאהבתו"

מנגד, האחות שקיבלה את הדירה טענה כי לא נפל כל פגם במתנה, שכן הצוואה נחתמה ב-1987 - שנים רבות לפני תיקון 12 לחוק הירושה. התיקון, שנכנס לתוקפו ב-2005, הוא זה שהגביל את האפשרות לשינוי צוואות הדדיות לאחר מות אחד מבני הזוג. "בענייננו", טענה הנתבעת באמצעות עורך דינה, "אין תחולה לסעיף 8א לחוק הירושה. לפיכך, האב היה רשאי לשנות את צוואתו או להעביר נכסים במתנה כרצונו". עוד נטען כי מערכת היחסים בין האב לבין התובעת היתה רעה במשך שנים, בעוד שעם הנתבעת שמר על קשר קרוב וטוב. לפי גרסתה, "המתנה שניתנה לא נבעה ממניפולציה אלא מהיחסים האישיים והמשפחתיים, והיא היתה ביטוי לרצונו של האב ולאהבתו".

בית המשפט נדרש לשאלה עקרונית: האם צוואה שנערכה לפני תיקון החוק היא צוואה הדדית מגבילה, או שאולי היא מותירה בידי בן הזוג הנותר חופש פעולה מלא בנכסיו? השופטת פסו־ואגו ציינה בפסק הדין שפורסם כי, "צוואות הדדיות שנערכו לפני תיקון מס' 12 לחוק הירושה אינן כפופות להגבלות שנקבעו בו. לפיכך, הכלל הוא שכל אדם רשאי לשנות או לבטל את צוואתו בכל עת, אלא אם הוכח בבירור שהייתה כוונה מפורשת ומשותפת להגביל אפשרות זו".