מחשבון
צילום: pexels

הוחמר עונשו של מורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות

ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים, ירצה עונש מאסר בפועל של 42 חודשים במקום 36 חודשים. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם. לדברי השופטים, "מרבית עבירות המס מתבצעות על ידי אנשים שניתן להגדירם כנורמטיביים בכל מישור

אחר של חייהם"

עוזי גרסטמן | (12)

בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום על ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים שהורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות, עונש מאסר בפועל של 42 חודשים, במקום עונש מאסר בפועל של 36 חודשים שגזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם.


זמירו הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שבא לאחר הליך גישור, בקיזוז של 57 חשבוניות פיקטיביות, בסכום כולל של כ-55 מיליון שקל. כתוצאה מפעולותיו, נגרע מקופת המדינה מס בסכום כולל של כ-8 מיליון שקל. כתב האישום נגדו הוגש בעקבות חקירה של מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז.


לפני כשלושה חודשים גזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא עונש של 36 חודשי מאסר בפועל וקנס של 100 אלף שקל. עונשו נקבע נוכח חומרת העבירות שביצע והיקפן, והעובדה שהנאשם לא השיב לקופת המדינה את הכספים שנגרעו ממנה כתוצאה מפעולותיו. מנגד, הובאו בחשבון היעדר עבר פלילי מצדו, מצבו הכלכלי של הנאשם, העובדה שהוא הודה באשמה וחסך זמן שיפוט והזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות (2017) ועד לתום ההליך המשפטי.


רשות המסים, באמצעות עו"ד נטלי קצביאן מהיחידה המשפטית מחוז מרכז, ערערה על העונש שנקבע בטענה כי יש לתת משקל רב יותר לעובדה שהכסף לא הוחזר לקופת המדינה, על חשבון המשקל שניתן להיעדר עבר פלילי והודאה באשמה. מסיבה זו, טענה נציגת הרשות, היה ראוי לקבוע עונש מאסר שממוקם גבוה יותר במתחם הענישה שנקבע בחוק (34 עד 60 חודשי מאסר).


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי מרכז, בראשות השופטת מיכל ברנט, קיבל את טענות רשות המסים, וציין בהחלטתו כי, "מרבית עבירות המס מתבצעות על ידי אנשים שניתן להגדירם כנורמטיביים בכל מישור אחר של חייהם, ולפיכך ההבחנה שיש לערוך בין נאשמים שונים לצורך קביעת מיקומם בתוך המתחם, ראוי שתתבסס, בין היתר, על שיקול זה הנוגע להסרת המחדל. יתר על כן, הסרת המחדל אינה רק ביטוי להקטנת הנזק שהנאשם גרם לאוצר המדינה בשל העבירות שביצע, אלא גם לנטילת האחריות והפנמה. מכאן, המשקל שיש ליתן לשיקול זה בקביעת העונש".


בימים האחרונים פורסם גם כי רשות המסים מנהלת חקירה נרחבת, באמצעות חקירות מכס ומע"מ תל-אביב והמרכז, בעקבות חשד להפצה וקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות במאות מיליוני שקלים בענף אספקת כוח אדם לבנייה. על פי החשד, חברת הכי שיפוצים ופרויקטים קיזזה והפיצה ב-2024 חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של 981 מיליון שקל, תוך יצירת מצג שווא של עסקות שלא התקיימו בפועל. פעילות זו, לכאורה, שימשה לכיסוי העסקת כוח אדם שמקורו לא ידוע, ובכך גרעה מקופת המדינה מס בסכום מוערך של 166 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"משפט"


במקרה אחר, עוכבו בתחילת החודש ארבעה בעלי חברות בנייה לחקירה בחשד לעבירות של עשרות מיליוני שקלים. בכל המקרים, מדובר בבעלי חברות בענף הבנייה שהגישו דיווחים למע"מ וכללו בהם חשבוניות שהעסקות המפורטות בהן לא בוצעו לכאורה וכל מטרתן היא להתחמק מתשלום מס. .  אחד החשודים, שנחקר על ידי חקירות מכס ומע"מ תל-אביב והמרכז, הוא אדיר אדרי, תושב בית שאן, שנחשד בעבירות של עשרות מיליוני שקלים. אדרי משמש מנהל ודירקטור בחברת לפיד גבירול ניהול פרויקטים, והוא חשוד כי מאז נובמבר 2024 קיזז בשם החברה חשבוניות פיקטיביות ואף הפיץ חשבוניות פיקטיביות לחברות אחרות.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    איפה המחוקק בנושא (ל"ת)
    אנונימי 20/02/2025 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנונימי 20/02/2025 08:52
    הגב לתגובה זו
    הפשע משתלם
  • 10.
    יהודבדאוד 20/02/2025 08:50
    הגב לתגובה זו
    קודם כול להחזיר את כול הכסףמיצידי שימכור את הבית למען יראו וישמעו
  • 9.
    אנונימי 20/02/2025 07:27
    הגב לתגובה זו
    עם עונשים כאלה הפשע אכן משתלם לא רק שלא מרתיע אלה אפילו ברמה של עידוד להמשך דיווחי שקר צריך עונש מינימלי של 10 שנים
  • 8.
    שולתתתת 20/02/2025 00:35
    הגב לתגובה זו
    איפה הדירה שלוהמכוניתחשבונות בחול
  • 7.
    אחד העם 19/02/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
    גונב 10 מיליון נטו ויושב שנתתים ......הפשע משתלם מאד
  • 6.
    עושה חשבון 19/02/2025 16:31
    הגב לתגובה זו
    אפליקציה פשוטה לטלפון או למחשב נייד או קבוע או חיבור הקופות הרושמות בזמן אמת לאתר רשות המיסים תימנע אפשרות להונאה ותחסוך מיליארדים.
  • 5.
    אנונימי 19/02/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
    צריך בשנתיים הקרובות לבנות הרבה מקומות בבתי הסוהר ולהכניס עברינים מכל סוג להרבה שנים ולסקר את הבניה מדי יום אולי גם זה ירתיע עברינים בנתיים הם צוחקים כל הדרך לעברה הבאה
  • 4.
    אנונימי 19/02/2025 09:41
    הגב לתגובה זו
    עסקה לא רעה בכלל.אתה גונב מהציבור 8 מיליון דקל נטו ושם בכיס לא כולל עלויות משפט וחקירות שהמדינה מוציאה על לתפוס את העבריין ככה שזה בערך 10 מיליון שלקח ביודעין ובכוונה מהילדים של כולנו וישב בתכלס כשנתיים וחצי וישלם קנס של 100 אלף.
  • 3.
    מה שמקבלים בארהב בשנים פה זה בחודשים (ל"ת)
    אנונימי 19/02/2025 06:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גם אני מוכן לשבת 42 חודשים בשביל לשאר עם 9 מיליון שח (ל"ת)
    אנונימי 19/02/2025 04:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יענקלה 18/02/2025 12:50
    הגב לתגובה זו
    פשוט בדיחה. לא להחזיר תקבולי מעמ בשווי מיליונים ולשבת 4 שנות מאסר. מי מרוויח סכום כזה נטו אה ב4 שנים האם יש מספיק הרתעה בענישה לדעתכם
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

תיווך מתווך מפתח
צילום: ISTOCK

היזמית התעכבה שנתיים - וזה מה שנגזר עליה

כשהבטחות למסירה נהפכות לציפייה ממושכת, בית המשפט מזכיר ליזמים שהאחריות ללוחות הזמנים היא עליהם. מקרה העיכוב בבניית ביתם של בני זוג, שנאלצו להמתין למפתח יותר משנתיים מהמועד החוזי, הסתיים בקביעה ברורה: הקמת הקיר התומך היתה בעיה של היזמית, לא של הרוכשים. בתוך כך, נקבע כי האירועים הביטחוניים השפיעו באופן מצומצם, וכל יתר טענות החברה נדחו

עוזי גרסטמן |

רגע החתימה על חוזה רכישת בית חדש מביא עמו בדרך כלל תחושת ביטחון. זהו הרגע שבו חלום ארוך השנים מקבל צורה מוחשית, שבו אפשר להתחיל לדמיין חדרים, ריחות וצלילים של בית חדש. כך היה גם אצל בני הזוג נתנאל ואליטל אלגרבלי, שחתמו באוקטובר 2021 על הסכם לרכישת בית צמוד קרקע בפרויקט אחוזת משה באילת. אלא שהחלום נדחק הצידה, והמציאות תפסה את מקומו: העבודות התעכבו, הבנייה לא התחילה, והחודשים חלפו בזה אחר זה ללא כל אופק ברור. ביום שבו הם היו אמורים לקבל את המפתח - 21 באוקטובר 2023 - לא רק שהבית לא היה מוכן, אלא שהבנייה כלל לא החלה.

בפסק דין רחב ומעמיק, קבע סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, השופט יורם ברוזה, כי הנתבעת - קבוצת היוצקים - תישא באחריות המלאה לעיכוב. למעט הקלות נקודתיות שניתנו בשל אירועי ה-7 באוקטובר ומבצע עם כלביא. בית המשפט פוסק לתובעים פיצוי משמעותי לפי חוק המכר, והבהיר כי כל הטענות האחרות שהעלתה החברה נדחו אחת לאחת. פסק הדין כולל עובדות רבות, עדויות, תכתובות וחוות דעת מומחה, אך בלבו ניצבת "הסיבה העיקרית", כפי שכינה אותה השופט: הקמת קיר תומך שהתגלה כדרוש רק בשלבי התכנון המאוחרים, ושלמעשה עצר את כל המיזם למשך שנים. וכפי שמסכם זאת בית המשפט: "התוצאה הברורה… הינה כי העיכוב העיקרי נובע מכך שהנתבעת רכשה את המגרש מבלי לערוך את הבדיקות המתאימות… ברור כי הנתבעת צריכה לשאת בעלויות אלו מול התובעים ולכן אין מקום לפטור אותה מתשלום בגין כך". לאחר מכן נפרשה מסכת עובדתית שתיארה כיצד החלום של משפחה אחת התגלגל לתוך מאבק משפטי של שנתיים.

החוזה היה ברור: מסירה בתוך 24 חודשים מהחתימה, לאחר קבלת טופס 4. התמורה שולמה במלואה ובמועדים. התובעים עמדו בכל התחייבותיהם. למרות זאת, כשהגיע המועד לא היה אפילו יסוד בנוי אחד, לא היו קירות ולא היתה תקרה. עדות המהנדס יעקב בניסטי מטעם החברה חשפה כי בניית הבית החלה רק בשנה שלאחר מכן, בתחילת 2025, ושמועד המסירה הריאלי הצפוי, אם לא יהיו עיכובים נוספים, הוא לפחות אפריל 2026. כלומר כשנתיים וחצי אחרי המועד שנקבע בחוזה.

הנתבעת לא ערכה שום בדיקה מקדימה לפני הרכישה של הקרקע

ההסבר שמסרה החברה התבסס על הצורך, שהתברר לטענתה רק בדיעבד, בהקמת קיר תומך שישמש את כלל מתחמי הפרויקט. מתכתובות פנימיות שהוצגו בבית המשפט עלה כי כבר בנובמבר 2021 התריע הקונסטרוקטור על בעיה מהותית בעומסי הקרקע, וכי האחים אוזן - שמכרו את הקרקע לנתבעת - ככל הנראה ידעו זאת מבעוד מועד. ואולם כאן מגיעה נקודת המפתח: הנתבעת לא ערכה שום בדיקה מקדימה לפני הרכישה. היא רכשה את השטח "עם עיניים עצומות", כהגדרת בית המשפט, ולכן היא לא יכולה להטיל את נזקי העיכוב על הרוכשים. השופט ברוזה הדגיש בפסק הדין שפורסם כי, "ייתכן ויש לה עילה כנגד המוכרת וייתכן ולא… אולם ברור כי הנתבעת צריכה לשאת בעלויות אלו מול התובעים".

בניית הקיר התומך החלה רק בסוף ינואר 2021, והסתיימה, כך לפי העדויות, במאי 2025. כל עוד הקיר לא הושלם, לא ניתן היה להקים את הבית של התובעים. בית המשפט מציין כי לא הוצגה כל ראיה מספקת לגבי התכנון, משכי הביצוע או הסיבות המדויקות שהובילו להתארכות כה דרמטית של עבודות הקיר. מעבר לכך, השופט מצביע על תזכורת מטרידה במיוחד: באפריל 2023 שכרה הנתבעת קבלן משנה לבנייה, והתחייבה כי העבודות יסתיימו עד סוף אותה שנה. המשמעות היא שבשלב הזה החברה הבינה שהקיר אמור להיות כבר מאחוריה, ולכן עצם העובדה שעבודות הקיר נמשכו עד 2025 מעלה ספקות נוספים לגבי הגרסה שהציגה. בית המשפט כתב במפורש בהחלטתו כי, "יש בכך ללמד כי כנראה היו עוד בעיות שלא נחשפו לפני".