מחשבון
צילום: pexels

הוחמר עונשו של מורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות

ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים, ירצה עונש מאסר בפועל של 42 חודשים במקום 36 חודשים. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם. לדברי השופטים, "מרבית עבירות המס מתבצעות על ידי אנשים שניתן להגדירם כנורמטיביים בכל מישור

אחר של חייהם"

עוזי גרסטמן | (12)

בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום על ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים שהורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות, עונש מאסר בפועל של 42 חודשים, במקום עונש מאסר בפועל של 36 חודשים שגזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם.


זמירו הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שבא לאחר הליך גישור, בקיזוז של 57 חשבוניות פיקטיביות, בסכום כולל של כ-55 מיליון שקל. כתוצאה מפעולותיו, נגרע מקופת המדינה מס בסכום כולל של כ-8 מיליון שקל. כתב האישום נגדו הוגש בעקבות חקירה של מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז.


לפני כשלושה חודשים גזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא עונש של 36 חודשי מאסר בפועל וקנס של 100 אלף שקל. עונשו נקבע נוכח חומרת העבירות שביצע והיקפן, והעובדה שהנאשם לא השיב לקופת המדינה את הכספים שנגרעו ממנה כתוצאה מפעולותיו. מנגד, הובאו בחשבון היעדר עבר פלילי מצדו, מצבו הכלכלי של הנאשם, העובדה שהוא הודה באשמה וחסך זמן שיפוט והזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות (2017) ועד לתום ההליך המשפטי.


רשות המסים, באמצעות עו"ד נטלי קצביאן מהיחידה המשפטית מחוז מרכז, ערערה על העונש שנקבע בטענה כי יש לתת משקל רב יותר לעובדה שהכסף לא הוחזר לקופת המדינה, על חשבון המשקל שניתן להיעדר עבר פלילי והודאה באשמה. מסיבה זו, טענה נציגת הרשות, היה ראוי לקבוע עונש מאסר שממוקם גבוה יותר במתחם הענישה שנקבע בחוק (34 עד 60 חודשי מאסר).


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי מרכז, בראשות השופטת מיכל ברנט, קיבל את טענות רשות המסים, וציין בהחלטתו כי, "מרבית עבירות המס מתבצעות על ידי אנשים שניתן להגדירם כנורמטיביים בכל מישור אחר של חייהם, ולפיכך ההבחנה שיש לערוך בין נאשמים שונים לצורך קביעת מיקומם בתוך המתחם, ראוי שתתבסס, בין היתר, על שיקול זה הנוגע להסרת המחדל. יתר על כן, הסרת המחדל אינה רק ביטוי להקטנת הנזק שהנאשם גרם לאוצר המדינה בשל העבירות שביצע, אלא גם לנטילת האחריות והפנמה. מכאן, המשקל שיש ליתן לשיקול זה בקביעת העונש".


בימים האחרונים פורסם גם כי רשות המסים מנהלת חקירה נרחבת, באמצעות חקירות מכס ומע"מ תל-אביב והמרכז, בעקבות חשד להפצה וקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות במאות מיליוני שקלים בענף אספקת כוח אדם לבנייה. על פי החשד, חברת הכי שיפוצים ופרויקטים קיזזה והפיצה ב-2024 חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של 981 מיליון שקל, תוך יצירת מצג שווא של עסקות שלא התקיימו בפועל. פעילות זו, לכאורה, שימשה לכיסוי העסקת כוח אדם שמקורו לא ידוע, ובכך גרעה מקופת המדינה מס בסכום מוערך של 166 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"משפט"


במקרה אחר, עוכבו בתחילת החודש ארבעה בעלי חברות בנייה לחקירה בחשד לעבירות של עשרות מיליוני שקלים. בכל המקרים, מדובר בבעלי חברות בענף הבנייה שהגישו דיווחים למע"מ וכללו בהם חשבוניות שהעסקות המפורטות בהן לא בוצעו לכאורה וכל מטרתן היא להתחמק מתשלום מס. .  אחד החשודים, שנחקר על ידי חקירות מכס ומע"מ תל-אביב והמרכז, הוא אדיר אדרי, תושב בית שאן, שנחשד בעבירות של עשרות מיליוני שקלים. אדרי משמש מנהל ודירקטור בחברת לפיד גבירול ניהול פרויקטים, והוא חשוד כי מאז נובמבר 2024 קיזז בשם החברה חשבוניות פיקטיביות ואף הפיץ חשבוניות פיקטיביות לחברות אחרות.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    איפה המחוקק בנושא (ל"ת)
    אנונימי 20/02/2025 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנונימי 20/02/2025 08:52
    הגב לתגובה זו
    הפשע משתלם
  • 10.
    יהודבדאוד 20/02/2025 08:50
    הגב לתגובה זו
    קודם כול להחזיר את כול הכסףמיצידי שימכור את הבית למען יראו וישמעו
  • 9.
    אנונימי 20/02/2025 07:27
    הגב לתגובה זו
    עם עונשים כאלה הפשע אכן משתלם לא רק שלא מרתיע אלה אפילו ברמה של עידוד להמשך דיווחי שקר צריך עונש מינימלי של 10 שנים
  • 8.
    שולתתתת 20/02/2025 00:35
    הגב לתגובה זו
    איפה הדירה שלוהמכוניתחשבונות בחול
  • 7.
    אחד העם 19/02/2025 17:43
    הגב לתגובה זו
    גונב 10 מיליון נטו ויושב שנתתים ......הפשע משתלם מאד
  • 6.
    עושה חשבון 19/02/2025 16:31
    הגב לתגובה זו
    אפליקציה פשוטה לטלפון או למחשב נייד או קבוע או חיבור הקופות הרושמות בזמן אמת לאתר רשות המיסים תימנע אפשרות להונאה ותחסוך מיליארדים.
  • 5.
    אנונימי 19/02/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
    צריך בשנתיים הקרובות לבנות הרבה מקומות בבתי הסוהר ולהכניס עברינים מכל סוג להרבה שנים ולסקר את הבניה מדי יום אולי גם זה ירתיע עברינים בנתיים הם צוחקים כל הדרך לעברה הבאה
  • 4.
    אנונימי 19/02/2025 09:41
    הגב לתגובה זו
    עסקה לא רעה בכלל.אתה גונב מהציבור 8 מיליון דקל נטו ושם בכיס לא כולל עלויות משפט וחקירות שהמדינה מוציאה על לתפוס את העבריין ככה שזה בערך 10 מיליון שלקח ביודעין ובכוונה מהילדים של כולנו וישב בתכלס כשנתיים וחצי וישלם קנס של 100 אלף.
  • 3.
    מה שמקבלים בארהב בשנים פה זה בחודשים (ל"ת)
    אנונימי 19/02/2025 06:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גם אני מוכן לשבת 42 חודשים בשביל לשאר עם 9 מיליון שח (ל"ת)
    אנונימי 19/02/2025 04:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יענקלה 18/02/2025 12:50
    הגב לתגובה זו
    פשוט בדיחה. לא להחזיר תקבולי מעמ בשווי מיליונים ולשבת 4 שנות מאסר. מי מרוויח סכום כזה נטו אה ב4 שנים האם יש מספיק הרתעה בענישה לדעתכם
דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

עוזי גרסטמן |

בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.

הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.

הפגמים בצוואה לא היו שוליים

הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.

בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.

חוזה מכירת דירה CHATGPTחוזה מכירת דירה CHATGPT

ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני

עמדתם של רוכשי הדירות התקבלה על ידי המחוזי מרכז לוד, שאישר להחיות חברת נדל"ן שפורקה, במקביל למינוי עורך הדין שלהם לכונס נכסים לצורך רישום הזכויות בטאבו. בניגוד לעמדת משרד המשפטים, נקבע כי פיצול ההליך לשני הליכים נפרדים רק יכביד על הצדדים ויבזבז משאבים שיפוטיים, ללא כל הצדקה עניינית

עוזי גרסטמן |

בשולי המרשם היבש של רשם החברות, הרחק מהכותרות היומיומיות על עסקות ענק ויזמים גדולים, התנהלה במשך שנים מציאות מורכבת עבור רוכשי דירות שביקשו לעשות דבר בסיסי לכאורה: להשלים רישום זכויות במקרקעין על שמם. החברה המשכנת שהיתה אמורה לבצע את הפעולה כבר חדלה מלהתקיים, נמחקה ממרשם החברות, והשאירה אחריה נכס לא רשום, בעלי זכויות חסרי אונים, ומבוי סתום ביורוקרטי. השבוע קבע בית המשפט המחוזי מרכז לוד כי במצב שכזה, אין סיבה להוסיף עוד מכשולים בדרך, וקיבל את בקשת הרוכשים להחיות את החברה ולמנות כונס נכסים במסגרת הליך אחד.

ההחלטה ניתנה על ידי השופט הבכיר יעקב שפסר, בתיק שעסק בבקשה להחייאת בלו גולדמן חברה לבניין, חברת נדל"ן שחוסלה בעבר. המבקשים - קבוצת רוכשי דירות, כולם בעלי זכויות במקרקעין נשוא הבקשה - פנו לבית המשפט בבקשה חריגה יחסית בהיקפה אך לא במהותה: להחיות את החברה באופן זמני, אך ורק לצורך הסדרת רישום המקרקעין, ובמקביל למנות את בא כוחם ככונס נכסים כדי שיבצע את פעולות הרישום בטאבו. מול הבקשה הזו ניצבה עמדת משרד המשפטים, באמצעות רשמת החברות והשותפויות, שהתנגדה לכריכת הסעדים. לטענת המדינה, יש להיצמד לכלל הדיוני שלפיו תחילה יש לדון אך ורק בשאלת החייאת החברה, ורק לאחר שהחברה אכן הוחייתה, לפנות בהליך נוסף, נפרד, לקבלת סעדים משלימים, ובראשם מינוי כונס נכסים והסמכתו לבצע פעולות רישום.

אלא שבית המשפט בחר לסטות מהכלל, וקבע כי בנסיבות המקרה אין מדובר בסטייה בלתי מוצדקת, אלא בהכרעה מתבקשת, יעילה והוגנת כלפי המבקשים. בפסק הדין ציין השופט שפסר כי לאחר שעיין בבקשה ובנספחיה, ולאחר שבוצע יידוע לכל בעלי העניין בדבר הגשת הבקשה להחייאת החברה, וכשלא הוגשו התנגדויות, אין מניעה עקרונית לאשר את ההחייאה. עוד צוין בפסק הדין שפורסם כי מולאו כל התנאים שאליהם הפנתה המשיבה, ובכללם הסכמת המבקשים לכך שבתום הפעולה שלשמה התבקשה ההחייאה, יינתן צו להשבת החברה לסטטוס של חברה מחוסלת.


"החייאת החברה לצורך ביצוע פעולה נקודתית"


בהקשר הזה, הדגיש בית המשפט בהכרעת הדין כי מדובר בהחייאת חברה לצורך פעולה נקודתית ומוגדרת היטב. בפסק הדין נכתב כי מדובר ב"החייאת החברה לצורך ביצוע פעולה נקודתית של הסדרת רישום מקרקעין, באופן שבסופו של יום לא יווצר מצב בו תוותר במרשם חברה שאין בה פעילות תוך הטעיית הציבור". הדברים האלה שימשו בסיס להחלטה לאשר את החייאת החברה והשבתה לרישומי רשמת החברות.

אלא שעיקר המחלוקת לא נסב סביב עצם ההחייאה, אלא סביב השאלה האם ניתן וראוי לכרוך בהליך אחד גם את מינוי כונס הנכסים והסמכתו להשלים את פעולות הרישום. משרד המשפטים הפנה לפסיקה שלפיה הכלל הוא שיש להפריד את הסעדים, וציין כי תחילה יש לדון רק בהחייאת החברה, ורק לאחר מכן - ובהליך נוסף - לדון בסעדים נוספים. בית המשפט לא התעלם מן הכלל, ואף ציין במפורש בהחלטתו כי,  "אכן, הכלל הוא יש לדון מלכתחילה רק בשאלת החייאת החברה, וככל שהוחייתה, יש לעתור בהליך נוסף ונפרד, לקבלת סעדים נוספים". עם זאת, כאן בדיוק נכנס החריג לכלל. השופט שפסר הבהיר כי בנסיבות הספציפיות של המקרה, הכלל הדיוני אינו משרת את תכלית ההליך, אלא להפך.